Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 18:1-43

1ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר.

2”בעיר אחת היה שופט,“ פתח ישוע, ”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם.

3”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. 4זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו: ’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, 5אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “

6האדון המשיך: ”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, 7האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? 8אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“

9ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: 10”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. 11הפרוש הגאה התפלל כך: ’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. 12אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘.

13”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא: ’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. 14אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“

15יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. 16ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר: ”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. 17אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“

18איש מכובד אחד שאל את ישוע: ”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ 19”מדוע אתה קורא לי טוב?“ שאל ישוע. ”רק אלוהים טוב. 20אך בתשובה לשאלתך, אתה הרי מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“

21”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש.

22”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע. ”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“

23כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. 24ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו: ”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. 25קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“

26”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“ שאלו השומעים.

27השיב להם ישוע: ”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“

28”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“ אמר פטרוס לישוע.

29”כן,“ השיב ישוע, ”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, 30יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא.“

31ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר: ”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. 32ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, 33יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“

34התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם.

35בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. 36קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל: ”מה מתרחש כאן?“

37”ישוע מנצרת עובר לפניך!“ השיבו לו.

38מששמע זאת העיוור החל לצעוק: ”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ 39האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו: ”בן־דוד, רחם עלי!“ 40קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר. ”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: 41”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“

”אדוני, אני רוצה לראות!“ התחנן העיוור. 42”ראייתך ניתנה לך!“ השיב ישוע. ”אמונתך ריפאה אותך.“

43מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 18:1-43

Millai juezta shuj viuda mañagrishcahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

1Mana shaicushpa, punllanta Diosta mañanata yachachingapajmi, Jesusca yuyachij cai parlota cashna parlarca:

2«Shuj pueblopica, Taita Diostapish, pitapish mana manchaj juezmi causarca. 3Chai pueblollapitajmi, shuj viudapish causarca. Chai huarmica: “Ñucata llaquichicujmanta, mitsahuai” nishpa puricurcallami. 4Juezca pai mañashcataca, mana utca uyasha nircachu. Shinapish chashna mañashpa puricujllapimi, chai juezca cashna yuyarca: “Diostapish, pitapish mana manchanichu. 5Shina cajpipish cai huarmica, ña yallitajmi mañashpa pʼiñachin. Chashna nishpa puricujllapica, pʼiñarina yuyai atingallatajmari. Ama ashtahuan pʼiñachichun, cunantajca paita llaquichicujta rimashpa mitsasha” yuyarcami» nircami.

6Chashna nishpaca, Apunchij Jesusca cashnami nirca:

«Riquichij, chai juez millai cashpapish chashnami rurashca. 7Taita Dioscarin, Pai agllashcacuna punllapish, tutapish caparishpa mañajpica, ¿manachu uyanga? Mana uniyashpamari uyanga. 8Cancunaman huillanimi. Paica mana uniyashpa uyashpami, cancunataca mitsanga. Shina cajpipish ¿Runa Aichayuj Ñuca shamunapajca, chashna crijcunaca cai pachapica tiyangachu imashi?» nircami.

Shuj fariseomantapish, impuestota japijmantapish parlashpa yuyachishcami

9Maijancunaca ‘Cashcata rurajcunami canchij’ nirishpa, shujtajcunata pʼiñajcunami chaipi carca. Paicunata yuyachingapajmi, cai parlota cashna parlarca:

10«Ishqui runami Diospaj huasipi Diosta mañangapaj rirca. Shujca fariseo, caishujca impuestota japijpimi carca. 11Fariseoca shayarishpami, shungullapi cashna mañarca: ‘Taita Dioslla, ñucaca mana shujtajcuna shina shuhua, millai, huainayaj canichu. Cai impuestota japij shinapish mana canichu. Chaimanta cantaca, pagui ninimi. 12Ñucaca, semanapi ishqui cutinmi ayunani. Ñuca imalla charishcamantapish, patsajmanta chungatami cuni’ nirircami. 13Ashtahuanpish impuestota japij runaca carullaman cumulla shayashpami, shungupi huajtarishpa: “Taita Dioslla, ñucata llaquihuaiari, ñucaca juchasapamari cani” nirca. 14Cancunaman huillanimi: Impuestota japij runarajmi huasimanca ima juchachina illaj tigrarca. Caishujtarajmi Diosca mana uyarca. Pipish ‘Jatunmi cani’ nirijtaca, pingachishcami canga. Pipish mana jatun tucushcataca, jatun nishcami canga» nircami.

Jesusca huahuacunatami bendiciashca

(Mat 19:13-15; Mar 10:13-16)

15Jesuspajmanca huahuacunatami, maquicunahuan paicunata tuparichun pushamurcacuna. Ashtahuanpish yachacujcunaca, sinchita rimashpami jarcarcacuna. 16Chaimantami Jesusca, yachacujcunata cayashpa cashna nirca: «¿Ima nishpataj jarcacunguichij? Ñucapajman huahuacuna shamuchun saquipaichij. Taita Dios mandacunca chashnacunapajmi. 17Maijanpish Taita Dios mandacunta mana shuj huahua shina chasquijca, chaimanca mana yaicui tucungachu, chashnatajmi canga» nircami.

Charij mosomi Jesus-huan parlashca

(Mat 19:16-30; Mar 10:17-31)

18Chai qʼuipami shuj mandajca, Jesustaca:

—Alli Yachachij, huiñai causaita charingapajca, ¿imatataj rurana cani?— nishpa tapurca.

19Chashna tapujpi Jesusca, cashnami nirca:

—¿Ima nishpataj Ñucataca alli ningui? Taita Diosllamari allica. 20Mandashcataca yachanguillatajca: “Ama huainayangui, ama huañuchingui, ama shuhuangui, ama llullangui, yaya mamata cʼuyangui” ninmi— nircami.

21Chashna nijpimi, chai runaca:

—Ñucaca huahuapachamantamari, tucui caicunataca pajtachicuni— nirca.

22Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—Chashnapish shuj illanrajmari. Tucui imalla charishcacunata cʼatushpa, huajchacunaman cugri. Chashna rurashpaca, jahua pachapi achcata charijyanguimi. Ñucata catilla— nircami.

23Shina nijpi chai runaca, achcata charij cashcamanta achcatami llaquirirca. 24Chaita ricushpami, Jesusca cashna nirca:

—Achcata charijcuna Taita Dios mandacunman yaicunaca, yallitaj sinchimi. 25Achcata charijcuna Taita Dios mandacunman yaicunaca, auja rinrinta shuj camello yaicusha nicushcatapish yalli sinchimari— nircami.

26Chaita uyajcunaca:

—Shinashpaca, ¿pitaj quishpiri tucungari?— nircacunami.

27Chashna nijpi, Jesusca:

—Pi mana rurai tucushcatapish, Taita Diosca ruranllami— nircami.

28Shina nijpimi, Pedroca:

—Ñucanchijca canta catingaraicumi tucui imalla charishcacunata saquishcanchij— nirca.

29Chashna nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—Dios mandacunpi yaicusha nijca, huasita, yaya mamata, huauquicunata, huarmita, saquishcami. 30Paica, cai pachapipish ashtahuan charingami, shamuj punllapipish huiñai causaita japingami, chaica chashnatajmi— nircami.

Jesusca cutinmi Paita huañuchinata huillashca

(Mat 20:17-19; Mar 10:32-34)

31Chai qʼuipami Jesusca, Paipaj chunga ishqui yachacujcunallata pushashpa cashna nirca: «Cunanca, Jerusalenmanmi huichiyanchij. Chaipimi Dios ima nishcata huillajcuna, Runa Aichayuj Ñucamanta imallata quillcashcaca pajtanga. 32Ñucataca, mana israelcunapaj maquipimi churangacuna. Paicunami Ñucataca pugllashpa asingacuna, cʼamingacuna, chʼucangacuna. 33Macashca huashami, huañuchingacuna. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishallami» nircami.

34Chashna nijpipish yachacujcunaca, Jesús imata nisha nishcata mana yuyaita japircacunachu. Ima shina chashna tucuna cashcata manataj yuyaita japircacunachu.

Jesusca mana ricuj runatami Jericopi alliyachishca

(Mat 20:29-34; Mar 10:46-52)

35Jericoman Jesús chayagricujpica, ñan cʼuchupimi mana ricuj runa mañashpa tiyacurca. 36Chai runaca, achca gentecunata uyashpami: “¿Imataj tiyan?” nishpa tapurca. 37Pai tapujpica: “Nazaretmanta Jesusmari caita pasacun” nishpami huillarcacuna. 38Chaita uyaihuanmi:

—¡Davidpaj Churi Jesús, ñucata llaquihuaiari!— nishpa caparirca.

39Shina nijpica, ñaupashpa ricujcunami:

—Upalla, ama caparichu— nircacuna.

Chashna nicujpipish:

—¡Davidpaj Churi Jesús, ñucata llaquihuai!— nishpami, ashtahuan sinchita caparirca.

40Chaimantami Jesusca shayarishpa, Paipaj ñaupajman pushamuchun cacharca.

Ña chayamujpica:

41—¿Imatataj rurachun ningui?— nishpami tapurca.

Shina nijpi, chai runaca:

—Apu, ñuca ñahuita alliyachihuai— nircami.

42Shina nijpi Jesusca:

—Shinashpaca ricuilla. Alliyachinata crishcamanta, alliyailla— nircami.

43Jesús chashna nijpi, paipaj ñahui ña ricujpimi chai runaca, Taita Diosta jatunyachishpa, Jesusta catishpa rirca. Chashna alliyachijta ricujcunapish, tucuicunami Taita Diostaca alabarcacuna.