Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 17:1-37

1”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון,“ אמר ישוע לתלמידיו, ”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! 2לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. 3היזהרו לכם.

”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. 4גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“

5ביקשו השליחים מהאדון: ”הגדל את אמונתנו!“

6”אפילו אם הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל,“ השיב ישוע, ”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

7”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו: ’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘ 8ודאי שלא. הרי תאמר לו: ’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘. 9העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

10”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“

11בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. 12בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה 13וקוראים בתחינה: ”ישוע רבנו, רחם עלינו!“

14ישוע הביט בהם ואמר: ”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“ בהיותם בדרך הם נרפאו. 15אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה: ”הללויה, אני בריא!“ 16האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

17”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“ שאל ישוע. ”היכן תשעת האחרים? 18האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“

19”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש.

20יום אחד שאלו הפרושים את ישוע: ”מתי תבוא מלכות האלוהים?“

”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע. 21”לא תוכלו לומר: ’מלכות האלוהים כאן‘, או ’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“

22ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: ”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

23”אם מישהו יאמר לכם: ’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘ אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. 24כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. 25אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה.

26”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. 27בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

28”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. 29אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. 30כך יהיה המצב ביום שובי.

31”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. 32זכרו מה קרה לאשת לוט! 33מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם. 34בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. 35שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר. 36שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“

37”אדון, לאן הם יילקחו?“ שאלו התלמידים.

”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 17:1-37

‘Pita ama juchapi urmachinguichijchu’ nishcami

(Mat 18:6-7, 21-22; Mar 9:42)

1Jesusca Paipaj yachacujcunataca, cashnami nirca:

—Ñitcachij millaica tiyangatajmi. Shina cajpipish maijan ñitcachijca, ¡ai, imachari tucunga! 2Cai uchillacunata ñitcachij canapaj randica, jatun cutana rumita cungapi huatashpa, mama cucha chaupipi shitashca canarajmi alli canman. 3Chaimanta alli yuyaihuan causaichij. Cambaj huauqui canta llaquichijpica, cunashpa jarcangui. Can jarcajpi cutirijpica, perdonangui. 4Shuj punllapi canchis cutin canta llaquichijpipish, canchis cutinllataj: “Mana allitamari rurashcani, perdonahuai” nishpa llaquirijpica, perdonanguilla— nircami.

5Huillagrichun mingashcacunaca, Apunchij Jesustaca:

—Ñucanchijman ashtahuan crina yuyaita cuhuai— nircacunami.

6Shina nijpimi, Apunchij Jesusca cashna nirca:

—Uchilla mostaza muyu shinallatapish crina yuyaita charishpaca, cai sicómoro yurata: ‘Caimanta anchui, jatun cuchapi tiyarigri’ nijpipish, cancuna nishcata uyashpa chaiman rinmanllami.

7¿Maijan cancuna shuj runata charishpaca pai yapushpa, mana cashpaca michishpa tigramujpica: “Shamui, cunanca micuj tiyarilla” ninguichijchu? 8Chashna ninapaj randica: “Utca utca micunata yanushpa ñucamanraj carai, chai qʼuipa canca micunguillami” ninguichijmi. 9Chashna rurachishpapish, cancuna mandashcata rurashcamantaca, mana paguillapish ninguichijchu, ¿nachuchij? 10Shinallataj, cancunapish Dios tucui imallata rurai nishcata rurashpapish: “Ñucanchijca imata rurana cashcallatami rurashcanchij. Ima alli servijcunallapish mana canchijchu” ninami canguichij— nircami.

Leprahuan ungushca chunga runacunatami alliyachishca

11Jerusalenman Jesús ricushpaca, Galilea llajtata, Samaria llajtatami rirca. 12Shuj aillu llajtaman chayajpica, leprahuan ungushca chunga runacunami Jesus-huan tupangapaj shamurcacuna. Paicunaca, Jesuspajmanta carullapi shayarishpami:

13—¡Yachachij Jesús, ñucanchijta llaquihuaiari!— nishpa caparircacuna.

14Chashna caparijpi, Jesús paicunata ricushpaca:

—Richij, curacunaman ricuchirigrichij— nircami.

Chashna nishpa cachajpica, ñanta ricushpallataj alliyarcallacunami. 15Chai alliyajcunamanta shujca, Taita Diosta ‘Sumajmari cangui’ nishpami tigramurca. 16Ña Jesuspajman chayamushpaca, Paipaj ñaupajpi pambacama cumurishpami, pagui nirca. Chai runaca, Samaria llajta runami carca.

17Jesusca, paitaca cashnami nirca:

—Chungatamari alliyachircani, ¿caishuj iscunca maipitaj? 18Cai mana Israel runallamari, Taita Diosta sumajyachingapajca tigramushca— nircami.

19Chashna nishca huashaca, chai runataca:

—Canca alliyachinata crishcamantami, alliyashcangui. Jatarishpa rilla— nishpami cacharca.

Dios ima punlla mandangapaj tiyarinatami tapushcacuna

(Mat 24:23-28, 36-41)

20Fariseocunaca, Jesustaca:

—¿Ima punllataj Taita Diosca mandangapaj tiyaringa?— nishpami tapurcacuna.

Chashna tapujpimi, Jesusca cashna nirca:

—Taita Dios mandanaca, mana ñahui ricunallachu. 21Mana ‘Caipimari, chaipimari mandacun’ nishpa pi ricuchingachu. Taita Diosca, ñamari cancunapaj chaupipi mandacun— nircami.

22Cutin paipaj yachacujcunataca, Jesusca cashnami nirca:

—Runa Aichayuj Ñuca mandana punllapi, shuj punllallatapish causasha nina chayamucunmi. Shina cashpapish, mana ricunguichijchu. 23Chashna yuyacujpitajmi ‘Paica caipimari, chaipimari’ ningacuna. Chashna nijpipish, pajta cringuichijman, pajta catinguichijman. 24Runa Aichayuj Ñuca shamushpaca, relampa achij nishpa, tucuita achijyachij shinami shamusha. 25Ashtahuanpish cunanca, achca llaquicunata apanarajmi cani. Cai runacuna pʼiñashca canarajmi cani. 26Ima shinami ñaupa yaya Noé causai punllacunapi tucurca, chashnallatajmi Runa Aichayuj Ñuca shamuna punllacunapish canga. 27Huambuj jatun huasipi Noé yaicungacamaca, allita micucurca, ubyacurca, caźaracurca, caźarachicurcami. Noé ña ucuman cajpi tamya callarijpimi, allpata yacu millpujpi tucuicuna huañurca. 28Cutin shinallataj ñaupa yaya Lot causai punllacunapipish allita micucurca, ubyacurca, cʼatucurca, randicurca, tarpucurca, huasichicurcacunami. 29Chashna ruracujpi Lot ña Sodoma pueblomanta llujshijpica, jahuamanta ninahuan azufrehuan tamyashpami, tucuicunata huañuchirca. 30Chashnallatajmi Runa Aichayuj Ñuca shamui punllapipish canga. 31Chai punllapica, maijanpish huasi jahuapi cashpaca, ucupi ima tiyajta apangapaj ama yaicuchun. Shinallataj maijan chagrapi cashpapish, huasiman ama tigrachun. 32Lotpaj huarmi ima tucushcata yuyarichij. 33Quiquin causaita llaquijca, chingaringami. Quiquin causaita mana llaquijca, quishpiringami. 34Cancunaman huillanimi: Chai tutaca, shuj camapi ishqui dormicungami, shujca japi tucunga, shujca saquishca cangami. 35Shinallataj ishqui huarmicuna cutacungami, shujca japi tucunga, shujca saquishca cangami. 36Shinallataj ishqui runacuna chagracungami, shujca japi tucunga, shujca saquishca cangami— nircami.

37Chashna nijta uyashpaca:

—Apu, ¿maipitaj chashnaca tucunga?— nijpi:

—Huañushca siricunpimi, ullahuangacuna jundanga— nircami.