Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 14:1‏-35

1‏-2מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. 3ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל: ”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“ 4משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו.

5לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר: ”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא ימהר לחלץ אותו?“ 6גם הפעם לא השיבו לו. 7ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: 8”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, 9ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי.

10”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר: ’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘ וכך תכובד לעיני כל האורחים. 11כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ 12לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר: ”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. 13הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. 14אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“

15אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא: ”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“

16ישוע ענה לו במשל: ”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. 17כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. 18אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר: ’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘. 19השני אמר: ’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘. 20השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה.

21”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. 22העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים.

23” ’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו, ’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. 24איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘ “

25כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: 26”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. 27מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. 28עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? 29אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר: 30’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘

31”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? 32אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. 33גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי.

34”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? 35מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 14:1-35

Jesusca shuj fariseopaj huasipimi ungushca runata alliyachishca

1Chai qʼuipa shuj punllami Jesusca, mandaj fariseopaj huasipi micugrirca. Chai punllaca, sabadomi carca. Chaipi micucujpimi shujtaj fariseocunaca, Jesustaca imallatapish juchachinata mashcacurcacuna. 2Chai punllaca, tucui aicha pʼunguishca runami Jesuspaj ñaupajpi tiyacurca. 3Chai runata ricushpami Jesusca, Mandashcata yachachijcunatapish, fariseocunatapish:

—Mandashcapica, sabadopipish ungushcataca, ¿alliyachichunlla ninchu imatagari?— nishpami tapurca.

4Tucuicuna upalla saquirijpimi, Jesusca chai ungushca runataca, japishcahuan alliyachishpa cacharca. 5Chashna rurashca qʼuipami, fariseocunataca cashna nirca:

—¿Pi cancunataj cancunapaj burro cashpa, huagra cashpa mai jutcupi huashicujpica, sábado cajpipish mana llujshichinguichijman?— nircami.

6Chashna nijpica, imata mana ni tucurcacunachu.

7Micunaman cayashcacunataca, punta tiyarinata mashcashpa meźapi tiyaricujta ricushpami, yuyachij cai parlota cashna nishpa parlarca:

8—Canta bodaman pi cayajpica, ama punta, alli sumaj tiyarinapi tiyaringui. Ñataj canta yalli alli nishca runata bodayuj cayashca cajpi, manaraj shamushca canman. 9Pai shamujpica, bodayujca: “Caimanta anchui, pai tiyarichun” ninman. Chashna nijpica pingarishpami, huasha, tucuri tiyarinaman ringui. 10Chaipaj randica, pi canta bodaman cayajpica bodayujllataj: “Riqui amigo, caiman huichi tiyaripai” ningacama tucuri tiyarinapi tiyaringui. Bodayujllataj chashna rurajpimi, canca tucui meźapi canhuan tiyacujcunapaj ñaupajpi alli nishca cangui. 11Maijanpish ‘Jatunmi cani’ nirijtaca, pingachishca cangami. Mana jatun tucushcataca, jatun nishca cangami— nircami.

12Jesusca chai micuiman cayaj runatapish, cashnami nirca:

—Canca micuchun cayashpaca, cambaj alli cʼuyashcacunallata, huauquicunallata, cambaj quiquin huasi ucupuracunallata, cambaj cʼuchullapi causaj, charij gentecunallataca ama cayanguichu. Chaicunata cayajpica, paicunapish canta cayashpa can carashcamantaca tigrachingallami. 13Ashtahuanpish jatun micuita rurashpaca huajchacunata, mana imata rurai tucuj ungushcacunata, patojocunata, ñahui mana ricujcunata cayangui. 14Chashna mana tigrachipajcunaman carashcamantami, cushicungui. Chashna rurashcamantaca Diosca, cashcata rurajcuna causarimui punllami, canmanca cutichinga— nircami.

Jatun micuimanta Jesús parlashcami

15Jesús chashna nijta uyashpaca, meźapi Paihuan tiyacujcunamanta shujca:

—Pipish Taita Dios mandacun jatun micuipi micujca, cushimi canga— nirca.

16Chashna nijpica, Jesusca cashnami nirca:

—Shuj runami jatun micuita rurana tucushpa, achcacunata cayarca. 17Ña boda chayamujpica, paipaj servijtami: “ ‘Ñami tucui allichishca, ñuca cayashcacunataca, shamupaichijlla’ nigrichij” nishpa cacharca. 18Chashna cayanaman cachajpica, tucuicunami caita chaita nirca. Shujca: “ ‘Cunanllamari allpata randircani, chaitamari ricunaman ricuni. Chaimantami mana shamui tucuni’ nigripai” nircami. 19Cutin shujtajca: “ ‘Ñucaca pichca yunta huagratamari randircani. Chai huagracunahuanmari yapushpa ricugrini. Chaimantami mana shamui tucuni’ nigripai” nircami. 20Cutin shujca: “ ‘Ñucaca cunanllamari caźararcani, chaimantami mana shamui tucuni’ nigripai” nircami. 21Chashna ninacujpica, amo cachashca runa tigramushpaca, paicuna imalla nishcatami amoman huillarca. Chaita huillajpimi, amoca achcata pʼiñarirca. Chashna pʼiñarishpami: ‘Cunantaj plazacunapi, pueblo ñancunapi puricuj huajchacunata, mana imata rurai tucuj ungushcacunata, patojocunata, ñahui mana ricujcunata, utca pushamugri’ nirca. 22Amopaj runaca, ña tucui pushamushca qʼuipaca: “Amo, ñami can mandashca shina pushamuni, huasipica manaraj jundanchu” nircami. 23Chashna nijpi amoca: “Shinashpaca mai ñanta puricujcunata, mai zanja cʼuchupi puricujcunata caiman yaicuchimugritaj, cai ñuca huasipi jundachun. 24Cancunaman huillanimi: Ñaupaman ñuca cayashcacunaca, shujllapish manataj cai ñuca micuitaca micungacunachu” nircami— nishpami parlarca.

Cristota catingapajca tucuitami saquina

25Jesusca, achca gentecuna Paita caticujpimi tigrarishpa ricushpaca, cashna nirca:

26«Maijanpish Ñucata catisha nishpaca, yaya mamata, paipaj huarmita, huahuacunata, huauquicunata, panicunata, quiquin causaitapish llaquijca, mana Ñuca yachacuj cai tucunchu. 27Chacatashpa huañuchina cajpipish, Ñucata catijllami Ñuca yachacuj cai tucun. 28Maijan cancuna torreta rurasha nishpaca, cullquitarajmi pajtana, mana pajtanata yuyaringuichij. 29Mana alli yuyarishpa, huasichinata callarishpalla saquirijpica, shujtajcuna ricushpaca asishpa pingachinmanmi. 30‘Cai runaca, huasita ruranata callarinataca callarishcami, tucuchinataca manapish tucuchi tucunchu’ ningacunamari. 31Shinallataj ishqui chunga huaranga soldadocunayuj jatun mandajhuan, chunga huaranga soldadocunayujlla shujtaj jatun mandaj macanacusha ninmanchari. Chaita rurasha nishpaca, chʼimbapurai tucuna, mana chʼimbapurai tucunata alli yuyarinmanrajmi. 32Mana chʼimbapurai tucunata ricushpaca, caishuj manaraj chayamujpimi: “Mana macanacusha ninichu, alli tucunacushunlla, imatachari nipangui” nishpa, paipaj randi rimajcunata cachanman. 33Chashnallataj maijan cancunapish tucuita mana saquishpaca, mana Ñuca yachacuj cai tucunguichijchu.

34Cachica allimi. Shina cashpapish cachi jamllayashpaca, ña imahuan mana cachi canaman tigrachipajchu. 35Allpapi shitanapaj, majada tandashcapi churanapajllapish mana allichu. Maipipish shitanallami. Rinrinta charijca, uyaichigari» nircami.