Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 13

1אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית-המקדש.

"האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?" שאל ישוע. "ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

"ומה בנוגע לשמונה-עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם."

ישוע סיפר להם את המשל הבא: "אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. לבסוף אמר לגנן: 'חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה.'

"'חכה עוד שנה אחת, אדוני,' ביקש הגנן. 'אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה.'"

10 בשבת אחת כשלימד ישוע בבית-הכנסת, 11 ראה אישה שהייתה בעלת-מום במשך שמונה-עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף.

12 ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה: "אישה, הרפאי ממחלתך!" 13 הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים.

14 ראש בית-הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת. "שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!" קרא בזעם אל הקהל. "בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!"

15 "צבוע שכמוך!" הייתה תשובתו של האדון. "אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? 16 והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה-עשרה שנים?"

17 דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל.

18 ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים: "כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? 19 מלכות האלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו. מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו."

22 בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. 23 פעם שאל מישהו את ישוע: "אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?"

השיב לו ישוע: "הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל-הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו: 'אדוננו, פתח לנו בבקשה.' הוא יענה לכם: 'אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?'

26 "'אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו,' תגידו. 27 והוא ישיב: 'אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!'

28 "אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. 29 מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. 30 דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים."

31 באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו: "המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!"

32 ישוע השיב להם: "לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. 33 כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים.

34 "ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים, פעמים רבות חפצתי לקבץ את בניך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא הנחתם לי. 35 והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו: 'ברוך הבא בשם ה'.'"

Nkwa Asem

Luka 13

Ɔsoro kwan no yɛ hihiaa

1Saa bere no ara mu, nnipa bi bɛka kyerɛɛ Yesu se, Pilato akum Galileafo bi a wɔrebɔ afɔre ama Onyankopɔn maa wɔn mogya fraa afɔrebɔ no.

Yesu buaa wɔn se, “Mugye di sɛ saa Galileafo no yɛ nnebɔneyɛfo sen wɔn a aka no nyinaa nti na wokum wɔn no? Dabida, sɛ mo nso moansakra mo adwene a, wobekum mo saa ara.

“Anaasɛ mususuw sɛ nnipa dunwɔtwe a Siloa abantenten no bu guu wɔn so, kum wɔn no yɛ nnebɔneyɛfo sen nnipa a na wɔte Yerusalem no? Dabida, mo nso moansakra a, mubewuwu saa ara.”

Afei, Yesu buu wɔn bɛ yi se, “Ɔbarima bi duaa akutu wɔ ne turo mu. Da bi ɔkɔɔ turo no mu hɔ sɛ ɔrekɔtew ɛso aba no bi nanso wannya bi. Ɛno akyi, ɔfrɛɛ turo no so hwɛfo no ka kyerɛɛ no se, ‘Mfe abiɛsa ni, bere biara a mɛba sɛ merebɛtew akutu no bi no, minnya bi. Adɛn nti na ɛresɛe kwa yi? Twa kyene.’

“Turo no so hwɛfo no srɛɛ no sɛ, ‘Me wura, ma ensi hɔ afe yi nso na mingugu ase sumina nhwɛ sɛ ebia, ɛbɛsow aba bi anaa, na sɛ antumi ansow a, ɛnne metwa akyene.’”

Yesu sa yare homeda

10 Homeda bi a Yesu rekyerɛkyerɛ wɔ hyiadan mu no, 11 na ɔbea bi wɔ hɔ a hohommɔne mu yare bi akyere no mfe dunwɔtwe ama ne mu akoa a ontumi nteɛ ne mu koraa.

12 Yesu huu no no, ɔfrɛɛ no fii nnipa no mu ka kyerɛɛ no se, “Ɔbea, wo ho nyɛ wo dɛn.” 13 Ɔde ne nsa guu no so, na amonom hɔ ara otumi teɛɛ ne mu. Na ɔbea no yii Onyankopɔn ayɛ.

14 Hyiadan no so panyin a ohuu ɔbea no ayaresa no de abufuw kae se, “Nnansia na ɛsɛ sɛ mode yɛ adwuma a saa nna no mu na ɛsɛ sɛ moba na wɔsa mo yare na ɛnyɛ homeda.”

15 Na Awurade buaa no se, “Nyaatwomfo! Mo mu hena na ɔnsan ne nantwi anaa n’afurum na ɔnka no nkɔnom nsu homeda? 16 Adɛn nti na Abraham aseni yi a ɔbonsam afa no dommum mfe dunwɔtwe ni no ɛnsɛ sɛ mesa no yare homeda?“

17 Ɔkaa saa no, wɔn a na wɔne n’adwene nhyia no nyinaa ani wui. Nnipa no nso a na wɔwɔ hyiadan no mu nyinaa ani gyei n’anwonnwade ahorow a ɔyɛe no nyinaa ho.

Onyaa aba ne mmɔkaw ho bɛ

18 Afei Yesu fitii ase kyerɛkyerɛɛ wɔn Onyankopɔn Ahenni no ho asɛm, na obisaa wɔn se, “Onyankopɔn Ahenni no te dɛn? Na dɛn na memfa nto ho nkyerɛkyerɛ ase? 19 Onyankopɔn Ahenni no te sɛ onyaa aba ketewaa bi a obi dua wɔ n’afuw mu na enyin yɛ dutan kɛse ma nnomaa kɔnwene wɔn birebuw wɔ so.”

20 Obisaa bio se, “Dɛn bio na memfa ntoto ho nkyerɛ ase? 21 Ɛte sɛ mmɔkaw bi a abodootofo de fɔtɔw mmɔre ma etu.”

Ɔpon teɛteaa no

22 Bere a Yesu rekɔ Yerusalem no, ɔkyerɛkyerɛɛ wɔ nkurow so ne nkuraa ase ansa na ɔredu hɔ.

23 Ne nkyerɛkyerɛ no mu obi bisaa no se, “Awurade, nnipa kakraa bi na wobegye wɔn nkwa anaa?” 24 Obuaa no se, “Mompere nhyɛn ɔpon teɛteaa no mu, efisɛ, nnipa pii bɛpere sɛ wobewura mu nanso wɔrentumi. 25 Sɛ ɛba sɛ ofiwura no ato ɔpon no mu a, mobɛba abegyina akyi abɔ mu, aka se, ‘Owura, yɛsrɛ wo, bue yɛn.’ Na ɔno nso abisa mo se, ‘Mufi he? Minnim mo?’

26 “Na mo nso moaka akyerɛ no se, ‘Yɛne wo too nsa didii na wokyerɛkyerɛɛ wɔ yɛn mmorɔn so.’

27 “Na ofiwura no nso bebisa mo bio se, ‘Mufi he? Minnim mo. Mumfi m’ani so nkɔ, mo nnebɔneyɛfo!’

28 “Na sɛ muhu Abraham, Isak, Yakob ne nkɔmhyɛfo no nyinaa sɛ wɔwɔ Onyankopɔn Ahenni no mu na muntumi nkɔ hɔ bi a, mode mo nsa begu mo ti atwa agyaadwo. 29 Nnipa fi wiase afanan nyinaa behyia wɔ Onyankopɔn Ahenni no mu hɔ ato nsa adidi. 30 Na monkae sɛ akyikafo bi wɔ hɔ a, wobedi kan, na adikanfo bi nso wɔ hɔ a, wɔbɛka akyiri.”

Yesu twa Yerusalem ho agyaadwo

31 Saa bere no ara mu Farisifo bi baa Yesu nkyɛn bɛka kyerɛɛ no se, “Fi ha kɔ, efisɛ, Herode rehwehwɛ wo akum wo.”

32 Yesu ka kyerɛɛ wɔn se, “Monkɔka nkyerɛ sakraman no se, metu ahohommɔne, na masa nyarewa ɛnnɛ ne ɔkyena na ne nnansa so no, medu Yerusalem. 33 Nanso ɛsɛ sɛ menantew ɛnnɛ ne ɔkyena ne n’adekyee na etwa ara na etwa sɛ odiyifo bewu wɔ Yerusalem!

34 “Yerusalem, Yerusalem, wo a wukum adiyifo na wusiw wɔn a wɔsomaa wɔn wo nkyɛn no abo! Mpɛn ahe ni a mepɛe sɛ meboaboa wo mma ano sɛ akokɔbeatan boaboa ne mma ano ne ntaban ase, nanso moampene so. 35 Na mo afi bɛdan afituw na morenhu me kosi sɛ mobɛka se, “Nhyira ne nea ɔnam Awurade din mu reba no!”