Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 13:1-35

1אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית־המקדש.

2”האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?“ שאל ישוע. 3”ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

4”ומה בנוגע לשמונה־עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? 5ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם.“

6ישוע סיפר להם את המשל הבא: ”אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. 7לבסוף אמר לגנן: ’חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה‘.

8” ’חכה עוד שנה אחת, אדוני‘, ביקש הגנן. ’אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. 9אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה‘. “

10בשבת אחת כשלימד ישוע בבית־הכנסת, 11ראה אישה שהייתה בעלת־מום במשך שמונה־עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף.

12ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה: ”אישה, הרפאי ממחלתך!“ 13הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים.

14ראש בית־הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת. ”שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!“ קרא בזעם אל הקהל. ”בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!“

15”צבוע שכמוך!“ הייתה תשובתו של האדון. ”אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? 16והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה־עשרה שנים?“

17דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל.

18ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים: ”כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? 19מלכות האלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו. 20‏-21מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו.“

22בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. 23פעם שאל מישהו את ישוע: ”אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?“

24‏-25השיב לו ישוע: ”הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל־הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו: ’אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘ הוא יענה לכם: ’אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?‘

26” ’אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו‘, תגידו. 27והוא ישיב: ’אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!‘

28”אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. 29מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. 30דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים.“

31באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו: ”המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!“

32ישוע השיב להם: ”לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. 33כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים.

34”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא רצית. 35והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו: ’ברוך הבא בשם ה׳!‘ “

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 13:1-35

Diospajman mana cutirijca chingaringami

1Jesús chashna yachachicujllapitajmi, taucacuna Paipajman shamurcacuna. Paicunami, Galilea llajta runacuna Diosman cushpa animalcunata huañuchicujpica, Pilatoca paicunata huañuchichishcata parlarcacuna. Chai huañuchishca runacunapaj yahuartami, animalcunapaj yahuarhuan chagrushca carca.

2Chaita parlajpimi Jesusca, cashna nirca: «¿‘Chashna huañuchishcacunaca, Galileapi causaj caishuj runacunata yalli millai juchayuj cashcamantami, chashna tucushca’ yuyanguichijchu? 3Mana yalli millai juchayuj cashcamantachu, chashnaca tucurca. Cancunapish Diospajman mana cutirishpaca, tucuicuna chai runacuna shinallatajmi chingaringuichij. Chaitaca huillanimi. 4Shinallataj Siloepi jatun torre llapishpa huañuchishca, chunga pusaj runacunatapish Jerusalenpi causajcunamanta yalli millai juchasapa cashcamantami, ‘Chashna huañushca canga’ yuyanguichijchari. 5Mana chaimantachu chashnaca tucurca. Cancunapish Diospajman mana cutirishpaca, chai runacuna shinallatajmi tucuicuna chingaringuichij. Chaitaca huillanimi» nircami.

6Yuyachij cai parlotapishmi, Jesusca cashna parlarca: «Shuj runaca, higo yuratami paipaj allpapi tarpushcata charirca. ‘¿Chai yurapi ñachu grano pʼucushca, imamí?’ nishpa ricugrishpaca, imata mana pʼucushcatami ricurca. 7Imata mana japishpaca, chagrata cuidajtaca: “Ñamari quimsa huatata cai yurapica, imata mana japini. ¿Imapajtaj yangaca cai allpapi shayacungalla? Pʼitishpa shitai” nircami. 8Chashna nijpica chagrata cuidajca, cashnami nirca: Apu, cai huatallahuan saquipai. Allpata cuyuchishpa, majadata churashpa ricusha. 9Chashna rurajpica pʼucungapishchari, mana pʼucujpica urmachinguilla» nircami.

Curcu huarmitami sabadopi Jesús alliyachishca

10Shuj sabadopimi, Jesusca tandanacuna huasipi yachachicurca. 11Chai ucupica, ña chunga pusaj huatata curcuyashpa, mana alli shayari tucuj huarmimi tiyacurca. Chai huarmitaca, unguchij supai japishpami, chashna unguchishca carca. 12Paita Jesús ricushpa cayashpami:

—Riqui, huarmi, ñami cambaj ungüita pʼichani— nirca.

13Chashna nishpa paipaj jahuapi maquita churajpica, chai huarmica ña alli shayarishpami, Taita Diosta alabarca. 14Ashtahuanpish tandanacuna huasipi mandajca, sabadopi Jesús chashna alliyachijta ricushpaca achcata pʼiñarishpami, chai huasipi tandanacushca cajcunataca cashna nirca:

—¿Manachu sujta punllallata imatapish rurangapajca charinchij? Chai punllacunapimari, jambichinamanca shamuna canguichij. Jambirinaman cashpapish sabadopica, mana shamunachu canguichij— nircami.

15Shina nijpi Apunchij Jesusca, cashnami nirca:

—Mishqui shimi jayaj shungu, maijan cancunapish huagrata, burrotaca sábado cajpipish, yacuta ubyachingapajca, ¿manachu cacharinguichij? 16Cai huarmicarin Abrahampaj huahuamari. Paitaca Satanasmari, chunga pusaj huatata cai ungüihuan huatashpa charicushca. Sábado cajpipish, paitaca alliyachinami cani— nircami.

17Jesús chashna nijpica, tucui Paita pʼiñajcunaca achcatami pingarircacuna. Cutin chaipi caj shujtajcunaca, Jesús chai tucui sumaj allicunata rurajta ricushpaca, achcata cushicurcacunami.

Mostazahuanpish, levadurahuanpish chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Mat 13:31-33; Mar 4:30-32)

18Chai qʼuipami, Jesusca cashna nirca:

—Taita Dios mandacuntaca, ¿imaman rijchaj cashcatataj nishari? ¿Imahuantaj chʼimbapurashari? 19Dios mandacunca, mostaza muyu shinamari. Chai muyuca, shuj runa paipaj allpapi tarpujpica, huiñashpa jatun yurami tucun. Chai yurapica, pajarocunapish tʼaźinashpami causan— nircami.

20Jesusca caitapishmi nirca:

—Taita Dios mandacuntaca, ¿imahuantaj ashtahuan chʼimbapurashari? 21Arishi, Dios mandacunca tandata ruraj shuj huarmi, quimsa taza cutata levadurahuan chapujpi, tucui chaputa pʼunguillichij shinamari— nircami.

Quichqui pungutami yaicuna canguichij

(Mat 7:13-14, 21-23)

22Jerusalenman Jesús ricushpaca, pueblocunapipish, aillu llajtacunapipish yachachishpami ricurca. 23Chashna ricujpimi shujca:

—Apunchij Jesús, ¿ashacunallachu quishpiricun?— nirca.

24Shina nijpi, Jesusca cashnami nirca:

—Quichqui pungutataj yaicunata mashcaichij. Achcacuna yaicusha nishpapish, manataj yaicui tucungachu. 25Punguta huasiyuj huichcashca qʼuipami, cancunaca canllamanta yaicusha nishpa: “Shamupashun, huasiyuj apu, yaicuchihuai” nicunguichij. Chashna nijpi huasiyujca: “Pipishchari canguichij, mana rijsinichu” ningami. 26Chashna nijpi cancunaca: “Quiquinhuanmari micurcanchij. Canllatajmari ñucanchij plazacunapica yachachircangui” nicunguichijmi. 27Chashna nijpi huasiyujca: “Mana rijsinichu” nijtaca uyaichigari. “Maimantapishchari canguichij. Caimanta anchuichij millaita rurajcuna” ningami. 28Chashna nishpa canllaman shitajpica, Ñaupa yaya Abrahamta, Isaacta, Jacobota, tucui Dios ima nishcata huillajcunata Taita Dios maipi mandacunpi ricushpaca huacanguichijmi, quirupish caniringuichijmi. 29Taita Dios mandacunpi micungapajca, inti llujshinmantapish, inti huashicunmantapish, janajmantapish, uramantapishmi tandanacushpa, meźapi tiyaringacuna. 30Chai punllapica, ‘Cunan caipi punta canchij’ nijcunaca, qʼuipami cangacuna. Cunan caipi qʼuipa cajcunarajmi, puntapi cangacuna— nircami.

Jesusca Jerusalenpi causajcunata llaquishpami huacashca

(Mat 23:37-39)

31Chai punllatajmi, maijan fariseocuna Jesuspajman chayamushpaca:

—Cantaca Herodesca, huañuchisha nicunmari. Caimanta utca rilla— nircacuna.

32Chashna nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—Richij, chai atujtaca cashna nigrichij: “Riqui, cunanhuan, cayallahuanmi supaicunata llujshichishpa cachasha, ungushcacunatapish alliyachisha. Cayapaj cayami Ñuca ruracushcataca tucuchisha” ninmi nigrichij. 33Shina cajpipish cunanhuan, cayahuan, cayapaj cayahuanca Ñuca chayana cashcamanca rinallatajmi cani. Dios ima nishcata huillajca, shujtaj llajtapica mana huañuna canchu, Jerusalenpitajmi huañuna can.

34¡Ai, Jerusalenpi causajcunalla! Cancunaca, Dios ima nishcata huillajcunata huañuchijcunami canguichij. Cancunaman huillachun cachashcacunatapish, rumicunahuanmi shitarcanguichij. Tauca cutinmari mama atillpa huahuacunata cayashpa, ugllaj shina tandachisha nircani. Chaita rurasha nijpipish, cancunaca mana uyarcanguichijchu. 35Riquichij, chaimantami cancunapaj huasica shitashca saquirin. Cancunaman huillanimi: “Mandaj Dios cachajpi shamucujta allimari cangui” nishpa chasquina punllacama, Ñucataca manataj ricunguichijchu— nircami.