Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 11:1-54

1יום אחד התפלל ישוע במקום מסוים, וכשסיים ניגש אליו אחד מתלמידיו ואמר: ”אדון, למד אותנו להתפלל, כשם שיוחנן לימד את תלמידיו.“

2”התפללו כך“, אמר להם ישוע:

”אבינו שבשמים, יתקדש שמך,

תבוא מלכותך.

3ספק לנו יום־יום את המזון הדרוש לנו,

4סלח לנו על חטאינו,

כשם שגם אנחנו סולחים לאלה שחטאו לנו,

ועזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות.“

5ישוע הוסיף ואמר: ”נניח שאחד מכם הולך לבית חברו באמצע הלילה וקורא בקול: ’עשה לי טובה והלווה לי שלוש ככרות לחם. 6כי אחד מידידי בא לבקר אותי ואין לי אוכל בשבילו‘. 7ואילו החבר עונה ממיטתו: ’אל תטריד אותי באמצע הלילה. הדלת נעולה, ילדי ישנים וגם אני כבר במיטה בעצמי, מצטער שאיני יכול לעזור לך הפעם‘.

8”אני אומר לכם: אמנם הוא לא יפתח את הדלת בזכות ידידותם, אבל הוא יקום ויפתח את הדלת ויביא לו את מה שרצה כדי להימנע מהחרפה שלא נענה לבקשת חברו. 9כך גם בתפילה: אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. 10משום שכל המבקש מקבל; כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת.

11”אני פונה אל האבות שביניכם: כשהילד שלכם מבקש מכם פרוסת לחם, האם אתם נותנים לו אבן? או כאשר מבקש דג, האם אתם נותנים לו נחש? 12ואם הוא מבקש ביצה, האם אתם נותנים לו עקרב? 13ואם גם אנשים חוטאים כמוכם נותנים לידיכם מה שטוב להם, האם אינכם מבינים כי אביכם שבשמים יעשה למענכם הרבה יותר, וייתן את רוח הקודש למי שמבקש ממנו?“

14יום אחד גירש ישוע שד מאיש אילם, וכושר הדיבור שב אליו. הקהל התרגש והתלהב מהמאורע, 15אולם היו שאמרו: ”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו מבעל־זבוב שר השדים!“ 16אחרים רצו לנסותו, ולכן ביקשו ממנו לחולל נס מהשמים על־מנת לשכנע אותם.

17ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן אמר: ”ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. משפחה מפולגת בדעותיה תיהרס. 18לפיכך כיצד יכולים אתם לטעון שאני נלחם נגד השדים בשם שר השדים? אילו הייתה טענתכם נכונה, אזי כיצד יכלה ממלכת השטן להחזיק מעמד? 19מלבד זאת, אם אני מקבל את כוחי מבעל זבוב שר השדים, מה בנוגע לבניכם? הלא גם הם מגרשים שדים! האם אתם חושבים כי עובדה זאת מוכיחה שהם מקבלים את כוחם מהשטן? שאלו אותם אם אתם צודקים. 20אולם אם אני מגרש את השדים בכוח אלוהים, הדבר מוכיח כי הגיעה אליכם מלכות האלוהים.

21”כשאיש גיבור שומר על ארמונו, חמוש ומצויד בכלי הגנה, הארמון בטוח. 22אולם כשמישהו חזק ממנו מתקיף אותו ומתגבר עליו, הוא פורק מעליו את נשקו ולוקח את השלל מביתו.

23”מי שאינו בעדי הוא נגדי; ומי שאינו אוסף איתי – מפזר. 24כאשר שד מגורש מאדם, הוא הולך למדבר ומחפש לו מנוחה; מאחר שהשד אינו מוצא מנוחה, הוא חוזר אל האדם שממנו יצא, 25ומגלה כי מעונו לשעבר מטואטא ומהודר. 26על כן הולך השד ומביא איתו שבעה שדים רעים ממנו וכולם נכנסים באיש, וכך מצבו של האיש האומלל גרוע משהיה.“ 27בזמן שישוע דיבר קראה אישה אחת בקהל: ”יברך אלוהים את אמך – את הבטן שנשאה אותך ואת השדיים שהניקו אותך!“

28”אך האמת היא,“ אמר ישוע, ”שאלוהים יברך את אלה אשר שומעים את דבר אלוהים ומצייתים!“

29‏-32קהל השומעים הלך וגדל וישוע המשיך: ”מה רעים אנשי הדור הזה! הם מבקשים אות מהשמים (כדי להשתכנע שאני דובר אמת), אולם האות היחיד שיינתן להם יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה היה לאות לאנשי נינווה, כך יהיה בן האדם לדור הזה. ביום הדין, כשיעמדו אנשי הדור הזה למשפט, תקום מלכת־שבא ותרשיע אותם, מפני שהיא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה.

33”איש אינו מדליק נר על־מנת להסתירו. אדם שמדליק נר שם אותו במרכז החדר, שיאיר לכל המבקרים.

34”עין האדם היא אור גופו; כשעינך בריאה, כל גופך מלא אור, אולם כשעינך חולה, כל גופך שרוי בחשכה. 35לכן היזהר שאורך הפנימי לא יחשך. 36אם גופך מלא אור ואין בו פינות חשוכות יזרחו גם פניך, כאילו הן מוצפות אור חזק.“

37‏-38כשסיים ישוע לדבר, פרוש אחד הזמין אותו לאכול בביתו. בבואו אל הבית התיישב ישוע ליד השולחן מבלי ליטול ידיים לפני הארוחה כמקובל. התנהגותו הפליאה מאוד את הפרוש.

39לכן אמר לו ישוע: ”אתם, הפרושים, מטהרים רק מה שבחוץ בעוד שבתוככם אתם מסריחים מרוב מעשים רעים ורדיפת־בצע. 40כסילים שכמותכם! האם האלוהים אשר ברא את הצד החיצוני לא ברא גם את הצד הפנימי? 41אם תתנו צדקה לנזקקים מהלב, אז תטהרו את לבכם.

42”אוי לכם הפרושים! אתם אומנם מקפידים לשלם מעשר מכל הכנסה, ולו גם הקטנה ביותר, אבל אתם מזניחים לחלוטין את הצדק ואת אהבת האלוהים. ודאי שעליכם לשלם מעשר, אבל לא על חשבון חובותיכם האחרים!

43”אוי לכם הפרושים, כי אתם מחפשים כבוד אצל בני־אדם. אתם אוהבים לשבת במקומות הנכבדים בבית־הכנסת, ואתם גם אוהבים שישאלו לשלומכם בשווקים ויחלקו לכם כבוד.

44”אוי לכם הפרושים, כי אתם דומים לקברים נסתרים בשדה – אנשים רבים דורכים על השחיתות שלכם בלי שידעו על קיומה!“

45אחד מחכמי־התורה הגיב על דברי ישוע: ”רבי, בדבריך אלו אתה מעליב גם אותנו.“ 46”נכון,“ השיב ישוע, ”אוי ואבוי גם לכם, חכמי־התורה, כי אתם כופים על בני־האדם דרישות ומצוות שאין הם יכולים לשאת, בעוד שאתם בעצמכם אינכם נוגעים במשאות ולא מרימים אצבע. 47אוי ואבוי לכם! אתם בונים מצבות לנביאים. אתם מתנהגים ממש כמו אבותיכם שהרגו את הנביאים. 48הם הרגו אותם ואתם בונים את קברותיהם, וכך שותפים למעשיהם.

49”אתם יודעים מהי חוכמת אלוהים לגביכם? ’אשלח אליכם נביאים ושליחים, אבל את חלקם תהרגו ואת האחרים תבריחו‘. 50משום כך אתם, אנשי הדור הזה, תהיו חייבים לתת את הדין על שפיכת דמם של כל עבדי האלוהים מבריאת־העולם – 51מרצח הבל ועד רצח זכריה שנהרג בחצר בית־המקדש. אני אומר לכם שאלוהים יטיל עליכם את האחריות למותם.

52”אוי ואבוי לכם, חכמי התורה, כי אתם לוקחים את מפתח הדעת מן האנשים. לא די שבעצמכם אינכם מאמינים באמת, אתם גם מונעים מאחרים את האפשרות להאמין בה.“

53‏-54הפרושים והסופרים רתחו מכעס ומאותו יום ואילך הפנו עליו שאלות קשות ומכשילות, בתקווה שייכשל בלשונו ויוכלו לאסור אותו.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 11:1-54

‘Ama ricuringaraiculla Diosta mañaj tucunguichijchu’ nishcami

(Mat 6:9-15; 7:7-11)

1Chai qʼuipami Jesusca, Diosta mañacurca. Pai tucui mañashca qʼuipami, shuj yachacujca cashna nirca:

—Apunchij Jesús, ñucanchijtapish Diosta mañanata yachachiari. Bautiźaj Juanpish Paipaj yachacujcunataca yachachircatajmari— nircami.

2Chashna nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—Cancunaca cashna mañanguichij:

“Jahua pachapi caj ñucanchij Yaya,

Cantaca jucha illaj cashcamanta,

tucuicuna alli nichun.

Can mandana punlla shamuchun.

Jahua pachapi shinallataj,

cai pachapipish Can munashca rurarichun.

3Punllanta caraj shinallataj, cunanpish micunata carahuai.

4Ñucanchij juchacunata perdonahuai,

ñucanchijpish tucui ñucanchijta llaquichijcunataca perdonanchijmi.

Mana alli munaicuna shamujpipish,

ama urmachun saquihuanguichu” ninami canguichij— nishpami yachachirca.

5Jesusca, cashnapish nircami:

—Yuyaringapaj cashna nishun: Maijan cancuna alli rijsishcata charishpaca, chaupi tuta paipaj huasiman rishpaca: “Amigo, quimsa tandata mañachi. 6Shuj ñuca alli rijsishcamari, cunanlla carumanta ñuca huasiman chayamun. Ñucami imata mana carai tucuni” nina tucungachari. 7Chashna nijpi ucumanta caishujca: “Ama pʼiñachichu, pungupish ña huichcashcamari. Ñuca huahuacunahuan siricunica. ¿Maitataj tandata cungaraiculla jatarishari?” ninmanchari. 8Chashna nicushpapish, ama ashtahuan pʼiñachichun nishpallapish imalla mañashcataca, jatarishpa cunmanmi. Rijsishca cashcallamanta mana mañachishpapish, cunmantajmi. 9Caihuanca, caitami nisha nini: Diosta mañaichij, Paica cungami. Mashcaichij, japinguichijmi. ‘Huasiyuj’ nichij, Paica punguta pascangami. 10Maijanpish mañajca, chasquingatajmi. Mashcajpish, japingatajmi. ‘Huasiyuj’ nijtapish yaicuchingatajmi.

11¿Cancunapurapica, pi yayataj paipaj huahua tandata mañajpica, rumita cungari? ¿Chalhuata mañajpipish, mana culebrata cunmanchu? 12Shinallataj lulunta mañajpipish, ¿alacrantaca mana cunguichijmanchu? 13Cancunaca mana allicuna cashpapish, cancunapaj huahuacunamanca imatapish allitamari cunguichij. Jahua pachapi caj cancunapaj Yayacarin, Paita mañajcunamanca Paipaj jucha illaj Espirituta cungallamari— nircami.

Diospaj Espiritutami cʼamishcacuna

(Mat 12:22-30, 43-45; Mar 3:19-27)

14Chai qʼuipaca Jesusca, supai japishca shuj runamantami supaita llujshichicurca. Chai runaca, supai japishca cashcamanta mana rimaj cashca cashpapish, supaita Jesús llujshichijpica, ña rimarcallami. Chaita ricushpaca, tucui chaipi cajcunami achcata mancharircacuna. 15Ashtahuanpish maijancunaca: «Caica, supaicunata mandaj Beelzebuhuan cashpamari, supaicunataca llujshichin» ninacurcami.

16Cutin shujtajcunaca, ima pandata nijpica juchachingapajmi:

—Jahua pacha Dios cachashca cashpaca, ima señalta rurashpa ricuchiari— nircacuna.

17Ashtahuanpish paicuna imata yuyacushcata yachashpami, Jesusca cashna nirca: «Maijan llajtata mandajcunapura pʼiñanacushpa chaupirishpa, caishuj chaishuj macanacushpaca, paicuna mandacushcaca chingarinmanllami. Shinallataj quiquin huasi ucupura pʼiñanacushpapish, chʼicanyarinllami. 18Chashnallataj Satanaspish, pai mandacushca supaicunallatataj llujshichishpa cachacushpaca, paicunapura pʼiñanacushca cashpallamari chashna ruranman. Shinashpaca, paica ña mana mandashpa cati tucunmanchu. Ñucataca ‘Beelzebuhuan cashpami, supaicunata llujshichin’ ninguichijmi. 19Beelzebuhuan cashpa supaicunata Ñuca llujshichijpica, cutin cancunapaj yachacujcunaca, ¿pihuan cashpataj supaicunataca llujshichin? Riquichij, paicuna chashna rurashpaca, paicunallatajmari cancuna Ñucata panda juchachicushcata ricuchin. 20Ñucaca, Taita Dios-huan cashpami supaicunataca llujshichini. Caicunata Ñuca rurashcami, ña Taita Dios cancunata mandai callarishcata ricuchin. 21Shuj cʼari cʼari runa, alli macanacunata maquipi aisashca paipaj huasita chaparacujpica, ima huaquichishcapish tiyacunllami. 22Chashna cajpipish paita yalli sinchi shujtaj runa shamushpaca, mitsaringapaj pai charicushca macanacunatapish quichunllami. Chashna mishashpami quichushcacunataca chaupin. 23Pipish Ñucata mana cʼuyajca, Ñucata pʼiñajmi. Maijanpish mana Ñucahuan tucushpa tandachijca, Ñuca tandachishcatapish tsirapanllami. 24Mapa supai shuj runamanta llujshishpaca, mai shitashca pambacunapimi samarinata mashcashpa purin. Maipi tiyanata mana japishpaca: “Ñuca ñaupa causashcallamantaj tigrashalla” nishpami chaillamantaj tigran. 25Ña tigrashpaca chai runataca, pʼichashpa allichishca huasi ucuta shinami ricun. 26Chashnata ricushpaca, paita yalli millai canchis supaicunata pushashpami, chai runapi yaicushpa causan. Chashna rurajpica chai runaca, ñaupata yalli millaimi tucun» nircami.

27Jesús chashna nicujpi ñapish Paita uyacujcunapaj chaupimanta shuj huarmica, Jesustaca:

—Canta huachaj, Canta chuchuchishpa huiñachij huarmica, cushimi canga— nishpami caparirca.

28Chashna nijpipish, Jesusca:

—Diospaj Shimita uyashpa caźujcunamari, ashtahuan cushicuncuna— nircami.

Jesustaca shuj señaltami ricuchichun mañashcacuna

(Mat 12:38-42; Mar 8:12)

29Ashtahuan achcacuna tandanacumujpimi, Jesusca cashna nirca: «Cai millai runacunaca, shuj señaltamari ricuchichun mañancuna. Chaitaca manataj ricungacunachu. Ashtahuanpish Dios ima nishcata huillaj Jonás shina tucushcallatami ricungacuna. 30Jonasca, Nínive pueblopi causajcunapajca, shuj señalmi tucurca. Chashnallataj, Runa Aichayuj Ñucapish cunan causajcunapajca shuj señalmi tucusha. 31Dios llaquichina punllapica, ura llajtata jatun mandaj huarmimi cai runacunataca, ‘Mana allitamari rurashcanguichij’ nishpa juchachinga. Chai huarmica, Salomón yachachishcata uyangaraicumi, chai maitajshi caru llajtamanta shamurca. Ñucacarin Salomontapish yallimari cani. 32Chashnallataj Dios llaquichina punllapica, Ninivepi causajcunapishmi cai runacunataca, ‘Mana allitamari rurashcanguichij’ nishpa juchachingacuna. Paicunaca Jonás huillajpica, Diosman cutirircacunamari. Ñucacarin caipica, Jonastapish yallimari cani.

Ñahuicunaca cuerpopaj luzmi

(Mat 5:15; 6:22-23)

33Pipish luzta japichishpaca, mana maipi pacashpa churanchu, cajón ucupipish mana churanchu. Ashtahuanpish huasiman yaicujcuna achijllapi cachun, lamparata tiyachinapimi churan. 34Cambaj ñahuicunaca, cuerpopaj luz shinami. Ima allillapi cambaj ñahuita churashpaca, tucui cambaj cuerpohuanmi achijllapi puringui. Ashtahuanpish cambaj ñahuihuan mana allita ricuracushpaca, tucui cambaj cuerpohuanmi amsapi causacungui. 35Chaimanta, alli yuyaihuan causangui. ‘Achijpimi puricuni’ yuyashpapish, amsallapi causacunguiman. 36Ima amsapi can mana yaicurijpica, cambaj tucui cuerpomi achijllapi puringa. Huasi ucupi lamparata japichijpi, tucuita achijyachicuj shinallatajmi achijllapi causangui» nircami.

Mandashcata yachachijcunata, fariseocunatami Jesusca juchachishca

(20:45-47; Mat 23:1-36; Mar 12:38-40)

37Jesús chashna rimashca qʼuipami, shuj fariseoca paipaj huasipi micunaman pusharca. Chai runapaj huasiman chayashpaca, meźapimi tiyarirca. 38Micungapaj paicuna ruraj cashca shina, mana maquita millashpa tiyarijta ricushpami, chai fariseoca mancharirca. 39Ashtahuanpish Apunchij Jesusca, cashnami nirca:

—Riquichij fariseocuna, cancunaca vasocunatapish, platocunatapish jahuallatamari maillanguichij. Shungupica shuhuana, millaita rurana yuyaicunahuan jundamari canguichij. 40¡Rumi shungucuna! Ucutapish, jahuatapish chai Diosllatajmari rurarca. 41Cancuna imalla charishcacunamantaca, shujtajcunamanpish caraichij. Chashna rurashpami ucupish, jahuapish chuyajlla canguichij.

42Fariseocunalla, ¡ai, imachari tucunguichij! Cancunaca mentata, rudata, ima shujtaj granocunatapish patsajmanta chungataca Diosman cunguichijtajmari. Chashna rurashpapish allita ruranata, Taita Diosta cʼuyanatamari cungarishcanguichij. Diosman cunatapish mana saquishpami, caicunataraj rurana carcanguichij.

43Fariseocunalla, ¡ai, imachari tucunguichij! Cancunaca tandanacuna huasicunapipish, punta alli tiyarinapi tiyarinatami munanguichij. Plazacunapipish manchaihuan alabaduchunmi munanguichij.

44Mandashcata yachachijcuna, fariseocuna, mishqui shimi jayaj shungucunami canguichij, ¡ai, imachari tucunguichij! Cancunaca huañushcata pambashpa, lápida rumita mana churashca jutcu shinami canguichij. Mana yachashpaca, pambashca jahuata pipish jahuata purinllami— nircami.

45Chashna nijpica, Mandashcata yachachijcunamanta shujmi:

—Yachachij, Can chashna nishpaca, ñucanchijtapishmari cʼamicungui— nirca.

46Chashna nijpi, Jesusca cashnami nirca:

—Mandashcata yachachijcunalla, cancunapish, ¡ai, imachari tucunguichij! Cancunacarin pi mana aparipaj quipita apachij shinamari shujtajcunataca, ‘Caita chaita rurai’ ninguichij. Cancunallatajca chaicunataca, shuj dedollahuanpish mana cuyuchinguichijchu.

47¡Ai, imachari tucunguichij! Cancunapaj ñaupa yayacunaca, Dios ima nishcata huillajcunata huañuchircacunami, cutin cancunaca chaicunata pambashca bovedacunatami allichinguichij. 48Chashna rurashpaca, cancunapaj ñaupa yayacuna rurashcatami alli ninguichij. Cancunapaj yayacunami, Dios ima nishcata huillajcunataca huañuchircacuna. Cutin cancunaca, chaicunata pambashca bovedacunata allichijcunami canguichij. 49Chaimantami Taita Diosca tucuita yachaj cashpa, cashna nishca: “Ñuca ima nishcata huillajcunatapish, huillagrichun mingashcacunatapish cachashami. Chaicunamanta maijancunataca huañuchingacunami, maijancunataca pʼiñashpa mana ricusha ningacunachu” nishcami. 50Chashna rurashcamantaca, Diosca Pai ima nishcata tucui huillajcunata huañuchishcamantami cai runacunata llaquichinga. Dios ima nishcata huillajcunataca, cai pachata rurashcamantapachami huañuchishcacuna. Chai tucuicunapaj yahuarmantaca, cunan punlla runacunata llaquichinga. 51Abelta huañuchishca yahuarmanta callarishpaca, Diospaj huasihuan, altarhuan chaupipi huañuchishca Zacariaspaj yahuarcamami, Diosca cunan punlla runacunata llaquichinga.

52Mandashcata yachachijcunalla, ¡ai, imachari tucunguichij! Cancunami Diospajta yachanata ama yachachun, llaveta pacashpa churashcanguichij. Cancunallatajpish mana yachashun ninguichijchu, yachashun nijcunatapish, mana yachachun saquinguichijchu— nircami.

53Chashna nijpica Mandashcata yachachijcunapish, fariseocunapish achcatami pʼiñarircacuna. Chaimantami Jesustaca achcata rimarichun, caita chaita tapushpa pʼiñachi callarircacuna. 54‘Ima mana allita nijpica, imallatapish juchachishunpishchari’ yuyashpami, chashna tapurcacuna.