Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 10:1-42

1לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר.

2”מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים,“ אמר להם ישוע, ”התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. 3לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. 4אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש.

5”בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. 6אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין הוא אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם.

7”בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו.

8”בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, 9רפאו את החולים ואמרו להם: ’מלכות האלוהים קרובה אליכם‘.

10”בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: 11’כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!‘ 12אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת.

13”אוי ואבוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. 14כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! 15ואתם, אנשי כפר־נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!“ 16ישוע המשיך לדבר אל התלמידים: ”מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי.“

17כעבור זמן־מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה: ”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!“ 18”אכן,“ ענה ישוע, ”ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! 19באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! 20אף־על־פי־כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!“

21לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא: ”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. 22הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב.“

23ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט: ”זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. 24נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.“

25פעם רצה אחד מחכמי־התורה לנסות את ישוע. ”רבי,“ שאל החכם, ”מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“

26”מה אומרת על כך התורה?“ השיב לו ישוע בשאלה.

27”התורה אומרת: ’ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך‘“, השיב החכם.

28”נכון מאוד“, אישר ישוע. ” ’אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח‘.“

29החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל: ”מיהו רעי?“ 30ישוע השיב במשל: ”יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. 31במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. 32עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. 33הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. 34השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. 35למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר: ’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘.

36”מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?“

37”האדם שריחם עליו“, השיב החכם.

”נכון“, הסכים איתו ישוע. ”לך ועשה כמוהו.“

38ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. 39אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו.

40מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה: ”נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי.“

41‏-42”מרתא, יקירתי,“ השיב לה האדון, ”את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 10:1-42

Jesusca canchis chungatami huillagrichun cachashca

(Luc 9:3-5; Mat 10:23-24; 11:20-27; 13:16-17)

1Chai qʼuipami Apunchij Jesusca, Pai maillaman rina cashca pueblocunapi, aillu llajtacunapi ñaupashpa huillagrichun, canchis chunga yachacujcunata ishquipura, ishquipurata cacharca. 2Cachacushpaca cashnami nirca: «Tandana chagraca achcamari, tandajcunamari ashalla. Chaimanta, chagrayujtaca ashtahuan tandajcunata cachachun mañaichigari. 3Richijlla, cancunataca, malta ovejacunata atujcunapaj chaupiman cachaj shinami cachani. 4Mochilatapish, cullquitapish, pargatetapish ama apashpa ringuichijchu. Ñanpi tupajcunatapish, ‘¿Allillachu cangui?’ nishpa, ama uniyanguichijchu. 5Mai huasiman chayashpaca: “Sumaj causaita charipaichij” ninguichijraj. 6Chai huasipi sumaj causaita munaj maijan tiyajpica, cancuna nishca shinallataj chaipi sumaj causai tiyangami. Mana tiyajpica, sumaj causaica cancunapajllamantaj tigrangallami. 7Cancunata chasquij huasillapitaj ima carashcata micushpa, ubyashpa saquiringuichijlla. Imata ruraj runaca causanapaj chasquinatajmi can. Pajta huasin huasin puringuichijman. 8Mai puebloman chayajpi alli chasquijpica, chai pueblopipish carashcata micunguichijlla. 9Chai pueblopi ungushcacuna tiyajpipish, alliyachinguichij. Chashna rurashpaca: “Taita Dios mandanamari cancunapajman chayamushca” nishpa huillanguichij. 10Mai puebloman cancuna yaicujpi mana chasquijpica, ñancunaman llujshishpa cashna ninguichij: 11“Caita alli uyaichij, Taita Dios mandanaca cancunapajmantajmi chayamurca. Cancunallataj mana chasquishcamantaca, cancunapaj pueblopi japirishca ñutu allpatapish, ñucanchij chaquicunamantaca caillapitajmi chaspirinchij” ninguichij. 12Ñucatajmi caita huillani, Dios llaquichina punllapica, Sodoma pueblotapish yallitami llaquichinga.

13¡Ai, Corazín pueblolla! ¡Ai, Betsaida pueblolla, imachari tucunguichij! Cancunapajpica cai tucui milagrocunatami rurashcani. Tiropi, Sidonpi chaicunata rurashca cajpica, sarunmantajmi llaquirishpa cañamaźuta churarishpa, ushpahuan armarishpa, Diospajman cutirinman carca. 14Cancunata Dios llaquichi punllapica, cancunatamari Tiropi, Sidonpi causajcunata yalli llaquichinga. 15Capernaumpi causajcunalla, cancunatacarin jahua pachacamami huichiyachirca. Chaipi tiyacushpapish, Hadesmanmari shitashca cagringuichij.

16Maijan cancunata uyajca, Ñucatami uyan. Cancunata pʼiñajca, Ñucatami pʼiñan. Ñucata pʼiñajca, mana Ñucallatachu pʼiñan, Ñucata cachaj Yayatatajmi pʼiñan» nircami.

17Jesús cachashca canchis chunga huillajcunaca, cushicushpa tigramushpami:

—Apunchij Jesuslla, Cambaj shutipica supaicunapish ñucanchijta caźushpa llujshinllamari— nircacuna.

18Chashna nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—Ari, Ñucaca Satanastaca relampa shina jahuamanta urmajtatajmari ricurcani. 19Ñucamari cancunamanca culebracunata, alacrancunata sarui tucunata curcani. Cancunata pʼiñaj diablotapish caźuchi tucunatami curcani. Chaimanta cancunataca, ima mana llaquichi tucungachu. 20Shina cajpipish supaicunata manchachishpa llujshichishcallamantaca, ama cushicuichijchu. Ashtahuanpish cancunapaj shuticuna jahua pacha libropi quillcashca cashcamanta cushicuichij— nircami.

21Jesusca chashna nicushpami, Diospaj Espíritu cushichijpi achcata cushicushpa, cashna nirca: «Jahua pachata, cai pachata Mandaj Ñuca Yayalla, Cantaca ‘Allimari cangui’ ninimi. Caicunataca alli yuyaiyuj, alli yachajcunamanca, pacashpa mana yachachishcanguichu. Ashtahuanpish, huahua shinacunamanmi, yachana yuyaita cushpa yachachishcangui. Yayitolla, chashna rurana Cambaj alli cajpimi, cashna rurashcangui.

22Ñuca Yayaca, tucuitami Ñucaman curca. Ñuca pipaj Churi cashcataca pi mana yachanchu, Ñuca Yayallami yachan. Shinallataj Ñuca Yaya pi cashcatapish, pi mana yachanchu. Ñucaca Paipaj Churi cashcamanta, Ñucallami yachani. Ñuca rijsichisha nishcacunallami, Ñuca Yaya pi cashcataca yachan» nircami.

23Chashna nishpaca, Paipaj yachacujcunata tigralla ricushpami, paicunallata cashna nirca: «Cancuna cunan ricucushcata, quiquin ñahuihuan ricujcunaca cushi cachun. 24Cancunamanca caita ninimi: Dios ima nishcata huillajcunapish, jatun mandajcunapish cancuna ricucushcataca ricushun yuyashpapish, manataj ricui tucurcacunachu. Cancuna cunan uyacushcata uyashun nishpapish, mana uyarcacunachu» nircami.

Samaria llajta alli shungu runamantami Jesús parlashca

25Chashna nicujpimi, Mandashcata yachachij shuj runaca, Jesús imapi pandarijpica juchachingapaj, shayarishpa cashna tapurca:

—Yachachij, ¿imata rurashpataj huiñai causaitaca charisha?— nircami.

26Chashna nijpi Jesusca:

—¿Dios Mandashcapica imatataj quillcashca? ¿Ima nicujtataj ricungui?— nircami.

27Chashna nijpimi, chai yachachijca, cashna nishca tiyacujta huillarca:

—“Canta Mandaj Diostaca, cambaj tucui shunguhuan, tucui almahuan, tucui fuerzahuan, tucui yuyaihuan, cʼuyangui. Shujtajcunatapish can quiquinta shinallataj cʼuyangui” ninmi— nirca.

28Shina nijpi, Jesusca:

—Allitami cutichingui. Chaicunata pajtachishpaca, huiñai causaita charinguimi— nircami.

29Chashna nijpi chai runaca, paillataj alli ricurisha nishpami:

—¿Pi shujtajtataj cʼuyana cani?— nirca.

30Chashna nijpimi, Jesusca cashna parlarca:

—Shuj runami, Jerusalenmanta Jericoman uriyacurca. Chai runa ñanta uriyacujpi shuhuacuna japishpami, churanacama tucuita quichushpa, chahuata huañujta macashpa rircacuna. 31Chai ñanllatataj shuj cura shamushpaca, chai runa chashna siricujpipish, ricushpa rircallami. 32Shinallataj shuj levita runapish, chai ñanllatatajmi shamurca. Paipish chai runa chashna siricujpica, ricushcahuan rircallami. 33Chai qʼuipaca, Samariamanta shuj runapish chai ñanllatatajmi shamurca. Chai runarajmi chashna siricuj runata ricushpaca, anchata llaquirca. 34Chaimantami paipajman cʼuchuyashpaca, chugricunata aceitehuan, vinohuan jambishpa, linsohuan pilluchirca. Chashna rurashpaca, paipaj burropi tiyachishpami, shuj poźada huasiman pushashpa, chaipi alli cuidarca. 35Chai Samaria llajta runa cayandij punllata ña rigrishpaca, ishqui denario cullquitami chai huasiyujman curca. Chaita cushpami: “Cai runata alli ricucupangui. Cai cullqui mana pajtajpica, ñuca tigramushpa ashtahuan cupashallami” nishpa mingashpa saquirca. 36Canpica, chai shuhuacuna llaquinayajta macashca runataca, chai quimsa runacunamantaca, ¿maijantaj quiquinta shinallataj llaquishca yuyachin?— nircami.

37Chashna tapujpi, chai yachachij runaca:

—Shuhuacuna macashca runata llaquij runari— nirca.

Shina nijpi, Jesusca:

—Canpish chashnallataj ruragri— nircami.

Martapaj huasipica Mariami Jesustaca tiyashpa uyashca

38Chai qʼuipami Jesusca, Paipaj yachacujcunandij rishpa, shuj aillu llajtaman chayarca. Chaiman chayajpica, Marta shuti shuj huarmimi paipaj huasiman Jesusta pusharca. 39Martaca, María shuti ñañatami charirca. Chai Mariaca, Jesuspaj ñaupajpi tiyarishpami, Pai imallata yachachishcata uyarca. 40Ashtahuanpish Martaca, huasi ucupi caita chaita ruraricurcallami. Chashna ruracushpami, Jesuspajman cʼuchuyashpaca:

—Apu, ¿ñuca ñaña cai tucui ruranacunahuan ñucallata saquijtaca, manachu ricungui? Ayudahuachun cachaiari— nircami.

41Chashna nijpi, Jesusca cashnami nirca:

—Marta, Marta, canca tucuita rurana yuyaillamari cangui. 42Shujllatamari rurana cangui. Mariaca allitamari yuyarishca. Pai uyacujtaca, pi mana jarcangachu— nircami.