Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 1:1-80

1תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, 2על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. 3גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, 4כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת.

5בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה1‏.5 א 5 הכוהנים הרבים במקדש חולקו לעשרים־וארבע מחלקות (ראה דברי הימים א פרק כד). כל מחלקה שרתה בתורנות פעמיים בשנה למשך שבוע בכל פעם. מחלקת אביה הייתה המחלקה השמינית. – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. 6זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. 7אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים.

8‏-9יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. 10בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת.

11לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. 12זכריה נבהל ונמלא פחד.

13”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך. ”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו ’יוחנן‘. 14לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, 15כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. 16יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. 17הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ 18”כיצד אדע שדבריך נכונים?“ שאל זכריה. ”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“

19”אני המלאך גבריאל!“ השיב המלאך. ”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. 20דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“

21האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. 22לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. 23זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו.

24כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים.

25”מה טוב הוא אלוהים!“ קראה אלישבע בשמחה רבה. ”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“

26בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, 27אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד.

28גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה: ”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“

29מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון.

30”אל תפחדי, מרים,“ הרגיע אותה המלאך, ”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. 31בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם ’ישוע‘ תקראי לו. 32הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, 33והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ 34”כיצד אוכל ללדת?“ שאלה מרים בתמיהה. ”הרי אני בתולה!“ 35השיב לה המלאך: ”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ 36המלאך המשיך: ”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה ’העקרה‘ – וגם היא תלד בן! 37כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“.

38”הנני שפחתך, אדוני,“ אמרה מרים בענווה, ”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“ לאחר מכן נעלם המלאך.

39‏-40כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. 41לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש.

42”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“ פרצה אלישבע בקריאת שמחה. 43”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? 44התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! 45אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“

46השיבה מרים:

”ברכי נפשי את ה׳;

47אגיל ואשמח באלוהים מושיעי!

48כי עשה חסד עם שפחתו,

ומעתה יברכוני כל הדורות.

49גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו.

50מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו.

51בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה,

הפר מזימות גאים ורשעים,

52והוריד שליטים מכיסאם.

אולם את השפלים והנחותים הוא רומם!

53את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב!

54‏-55אלוהים תמך בעבדו ישראל,

ולא שכח כי הבטיח לאבותינו

– לאברהם ולזרעו –

לרחם על ישראל לעולם ועד!“

56מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. 57בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. 58השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.

59ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא ”זכריה“ – על שם אביו, 60אולם אלישבע אמרה: ”לא, שם התינוק יוחנן!“

61”יוחנן?“ התפלאו האורחים. ”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. 62הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.

63זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: ”שם הילד יוחנן“. 64באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.

65כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. 66כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: ”מעניין למה נועד הילד הזה.“ כי היה ברור להם שאלוהים איתו.

67לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה:

68”ברוך ה׳ אלוהי ישראל,

כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו.

69ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו –

70כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב –

71כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו.

72אלוהים יעשה חסד עם אבותינו

ויזוכר את בריתו

73ואת שבועתו לאברהם אבינו:

74‏-75להצילנו מיד אויבינו,

ולהעניק לנו את הזכות

לשרתו כל ימי חיינו בקדושה,

ובצדקה וללא פחד.“

76”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון,

כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך.

77אתה תלמד את בני־ישראל

כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם.

78בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים

יזרח עלינו אור ממרום,

79כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה,

וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“

80הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל.

Swedish Contemporary Bible

Lukas 1:1-80

Inledning

1Många har redan åtagit sig att sammanställa en skildring av allt det som har hänt ibland oss, 2i enlighet med vad vi har fått veta av de ögonvittnen som var med från början och som blev ordets tjänare. 3Men nu har också jag noga gått igenom alla fakta ända från början och bestämt mig för att i rätt ordning skriva ner det för dig, högt ärade Theofilos, 4för att du ska förstå att du kan lita på alla de upplysningar du har fått.

En ängel meddelar att Johannes döparen ska födas

5När Herodes var kung i Judeen, fanns det en präst som hette Sakarias. Han tillhörde Avias avdelning bland prästerna. Också hans hustru Elisabet var en ättling till Aron. 6De var båda rättfärdiga inför Gud och levde klanderfritt efter alla Herrens bud och föreskrifter. 7De hade inga barn, för Elisabet kunde inte få några, och båda hade nu hunnit bli ganska gamla.

8Men en dag, när Sakarias avdelning var i tjänst och han tjänstgjorde som präst inför Gud, 9och man som vanligt kastat lott om vem som skulle få gå in i Herrens tempel och tända rökelse, blev Sakarias utvald. 10Under tiden som rökelseoffret pågick stod allt folket utanför och bad.

11Då fick han se en ängel från Herren stå till höger om rökelsealtaret. 12Sakarias blev förskräckt vid den synen och greps av fruktan. 13Men ängeln sa till honom: ”Var inte rädd, Sakarias! Din bön har blivit hörd. Du och din hustru Elisabet ska få en son, och du ska låta honom heta Johannes1:13 Johannes betyder: Herren visar nåd/förbarmar sig.. 14Han ska bli till glädje och lycka för dig, och många ska glädja sig över hans födelse. 15Han ska bli stor inför Herren. Han ska aldrig smaka vin eller starka drycker, och han ska bli fylld av den heliga Anden redan i moderlivet. 16Han ska få många bland Israels folk att vända tillbaka till Herren, deras Gud. 17Han ska gå framför honom i Elias1:17 Om Elia, se 2 Kung 2:1-11; gå framför honom syftar på Johannes döparens verksamhet före Jesus. ande och kraft. Han ska vända fädernas hjärtan till deras barn och de upproriska till ett rättfärdigt sinnelag, för att förbereda åt Herren ett folk som är berett.”

18Sakarias sa till ängeln: ”Hur kan jag vara säker på detta? Jag är ju en gammal man och min hustru är till åren.”

19Då sa ängeln: ”Jag är Gabriel, och jag står inför Gud. Jag är utsänd för att tala till dig och meddela denna glada nyhet. 20Men du ska bli stum och inte kunna tala förrän detta inträffar, eftersom du inte trodde på mina ord. De ska gå i uppfyllelse när tiden är inne.”

21Utanför stod folket och väntade på att Sakarias skulle komma ut, och man började undra varför han dröjde så länge. 22Då han till slut kom ut, kunde han inte tala till dem, och de förstod av hans gester att han måste ha sett en syn. Han förblev stum.

23När Sakarias hade avslutat sin tjänstgöring, vände han tillbaka hem. 24Och strax efteråt blev hans hustru Elisabet med barn och höll sig undan från folk i fem månader. Hon sa:

25”Tänk vad Herren har gjort med mig. Han har sett till mig, så att jag slipper min skam bland människor.”

En ängel meddelar att Jesus ska födas

26I sjätte månaden sände Gud ängeln Gabriel till staden Nasaret i Galileen, 27till en jungfru1:27 Se not till Matt 1:23. som hette Maria och som var trolovad1:27 Den judiska förlovningen var mer bindande än en nutida förlovning och kunde bara brytas genom en skilsmässa. Något sexuellt umgänge fick inte förekomma. Jfr Matt 1:18-25, där Josefs och Marias förhållande finns närmare beskrivet. med en man som hette Josef, av Davids släkt.

28Ängeln kom in och sa till henne: ”Gläd dig, du högt benådade! Herren är med dig!”

29Maria blev förskräckt och undrade vad ängeln kunde mena. 30Men ängeln sa: ”Var inte rädd, Maria! Du har funnit nåd hos Gud. 31Du ska bli med barn och föda en Son, och du ska låta honom heta Jesus. 32Han ska bli stor och kallas den Högstes Son. Och Herren Gud ska ge honom hans förfader Davids tron. 33Han ska regera över Jakobs släkt1:33 På grekiska: Jakobs hus. Jakob kallades också Israel. Jfr 1 Mos 32:27-28. för evigt, och hans kungamakt ska aldrig ta slut.”

34Då frågade Maria ängeln: ”Men hur ska detta kunna ske? Jag har ju inte varit tillsammans med någon man.”

35Ängeln svarade: ”Den heliga Anden ska komma över dig och den Högstes kraft vila över dig. Därför ska det barn du föder vara heligt och kallas Guds Son. 36Din släkting Elisabet väntar också barn, trots sin höga ålder. Hon, som man sa var steril, är nu i sjätte månaden. 37Ingenting är omöjligt för Gud.”

38Maria sa: ”Jag är Herrens tjänarinna. Låt det bli som du har sagt.” Sedan lämnade ängeln henne.

Maria besöker Elisabet

39Några dagar senare skyndade sig Maria iväg till en stad i Juda bergsbygd. 40Hon gick till Sakarias hus och hälsade på Elisabet.

41När Elisabet hörde Marias hälsning sparkade barnet till i henne, och hon fylldes av den heliga Anden. 42Hon ropade högt: ”Välsignad är du bland kvinnorna, och välsignat är barnet du bär! 43Vilken ära för mig att modern till min Herre kommer på besök! 44I samma stund som jag hörde din hälsning sparkade barnet till av glädje i min mage. 45Lycklig är den som trodde, för vad Herren har sagt ska gå i uppfyllelse.”

46Maria sa:

”Jag vill hylla Herren av hela min själ!

47Min ande jublar över Gud, han som räddar mig!

48Han har sett till sin ringa tjänarinna.

Från den här stunden ska alla generationer prisa mig lycklig.

49Han, den Mäktige, har gjort stora ting med mig.

Heligt är hans namn.

50Hans barmhärtighet är stor mot dem som fruktar honom,

från generation till generation.

51Han har utfört väldiga gärningar med sin arm

och skingrat dem som har övermodiga tankar i sina hjärtan.

52Härskare störtar han från deras troner,

men de ödmjuka upphöjer han.

53Han mättar de hungriga med sin godhet,

men de rika driver han tomhänta bort.

54Han hjälper sin tjänare Israel

och kommer ihåg sin barmhärtighet

55mot Abraham och hans ättlingar för evigt,

som han lovade våra förfäder.”

56Maria stannade hos Elisabet i ungefär tre månader och återvände sedan hem.

Johannes döparens födelse

57För Elisabet var det nu dags att föda, och hon fick en son. 58Hennes grannar och släktingar fick höra om Herrens stora barmhärtighet mot henne, och de gladde sig med henne.

59På åttonde dagen kom de för att omskära pojken. De ville kalla honom Sakarias efter hans far, 60men hans mor sa: ”Nej, han ska heta Johannes.”

61Då sa de: ”Det finns ju ingen annan i din släkt som heter så.” 62Med hjälp av tecken frågade de då fadern vad han ville att pojken skulle heta.

63Han bad om en tavla att skriva på, och till allas förvåning skrev han: ”Han ska heta Johannes.” 64Och i samma stund kunde Sakarias tala igen, och han började lovprisa Gud.

65Alla som bodde däromkring greps av fruktan, och nyheten om vad som hade hänt spreds i hela Judeens bergsbygd. 66De som hörde om händelsen lade det på hjärtat och frågade sig: ”Vad ska det bli av detta barn? Herrens hand var ju med honom.”

67Och hans far Sakarias fylldes av den heliga Anden och profeterade:

68”Välsignad är Herren, Israels Gud,

för han kommer till sitt folk och återlöser det.

69Han reser en mäktig1:69 Ordagrant: Han reser ett räddningens/frälsningens horn… (horn står för makt och styrka). räddare från sin tjänare Davids ätt,

70som han för länge sedan lovade genom sina heliga profeter,

71till räddning från våra fiender,

från alla som hatar oss.

72Han visar barmhärtighet mot våra förfäder

och håller sitt heliga förbund,

73eden han svor vår fader Abraham:

74att rädda oss från våra fienders hand,

så att vi får tjäna honom utan fruktan,

75i helighet och rättfärdighet inför honom så länge vi lever.

76Och du, mitt barn, ska kallas den Högstes profet,

för du ska gå före Herren och bana väg för honom.

77Så ska hans folk veta att räddningen är här

med förlåtelse för deras synder.

78För på grund av vår Guds innerliga barmhärtighet

ska en soluppgång1:78 I Jer 23:5; 33:15 använder Septuaginta det grekiska ordet anatole i betydelsen skott. komma ner till oss från höjden

79och lysa över dem som lever i mörker och dödens skugga

och leda våra steg in på fridens väg.”

80Pojken växte sedan upp och blev andligt stark. Han höll till ute i ödemarken till den dag då han skulle träda fram inför Israel.