Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 8

1ישוע הלך להר הזיתים, אולם למחרת בבוקר חזר לבית-המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל.

"רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף," אמרו, "ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?"

הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר: "מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!"

הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה.

10 ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה. "היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?" שאל אותה. 11 "לא אדוני," השיבה האישה.

"אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר." 12 ישוע דיבר שוב אל העם: "אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים".

13 "אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!" קראו לעברו הפרושים. 14 "אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. 15 אתם שופטים אותי לפי קנה-המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. 16 אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. 17 התורה אומרת כי על-פי שני עדים יקום דבר, לא כן? 18 ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני."

19 "היכן אביך?" שאלו אותו.

"אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי."

20 ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית-המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.

21 "אני הולך מכאן," המשיך ישוע. "אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך."

22 "האם הוא עומד להתאבד?" תמהו היהודים. "למה הוא מתכוון באמרו: 'אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך'?"

23 ישוע הסביר להם: "מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. 24 משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם."

25 "מי אתה?" שאלו.

"אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן," השיב ישוע. 26 "יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על-ידי שולחי, שהוא האמת." 27 והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. 28 ישוע המשיך: 'כאשר תרימו את בן-האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. 29 שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו."

30 כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. 31 על כן הוא אמר להם: "אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. 32 אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!"

33 "זרע אברהם אנחנו," קראו היהודים לעומתו, "ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני-חורין?"

34 "אני אומר לכם במלוא האמת," ענה ישוע, "כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, 35 ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. 36 לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! 37 אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. 38 אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם."

39 "אברהם הוא אבינו!" השיבו היהודים.

אולם ישוע השיב: "אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. 40 אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! 41 ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי."

"אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד - האלוהים!" טענו.

42 אולם ישוע המשיך: "אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי - אלוהים שלח אותי. 43 האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. 44 השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. 45 אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. 46 האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? 47 ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!"

48 "בצדק קראנו לך שומרוני!" קראו בחזרה בחימה. "שד נכנס בך!"

49 "לא נכנס בי שד," ענה ישוע. "אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. 50 איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. 51 אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!"

52 "עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד," אמרו לו. "אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? 53 האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?"

54 "אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך," אמר ישוע. "אולם אבי מכבד אותי - כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם 55 למרות שאף אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. 56 אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח."

57 "איך יכולת לראות את אברהם?" שאלו היהודים בחוסר אמון. "לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!"

58 אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!" השיב ישוע.

59 דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש.

Nova Versão Internacional

João 8

1Jesus, porém, foi para o monte das Oliveiras. Ao amanhecer ele apareceu novamente no templo, onde todo o povo se reuniu ao seu redor, e ele se assentou para ensiná-lo. Os mestres da lei e os fariseus trouxeram-lhe uma mulher surpreendida em adultério. Fizeram-na ficar em pé diante de todos e disseram a Jesus: “Mestre, esta mulher foi surpreendida em ato de adultério. Na Lei, Moisés nos ordena apedrejar tais mulheres. E o senhor, que diz?” Eles estavam usando essa pergunta como armadilha, a fim de terem uma base para acusá-lo.

Mas Jesus inclinou-se e começou a escrever no chão com o dedo. Visto que continuavam a interrogá-lo, ele se levantou e lhes disse: “Se algum de vocês estiver sem pecado, seja o primeiro a atirar pedra nela”. Inclinou-se novamente e continuou escrevendo no chão.

Os que o ouviram foram saindo, um de cada vez, começando pelos mais velhos. Jesus ficou só, com a mulher em pé diante dele. 10 Então Jesus pôs-se em pé e perguntou-lhe: “Mulher, onde estão eles? Ninguém a condenou?”

11 “Ninguém, Senhor”, disse ela.

Declarou Jesus: “Eu também não a condeno. Agora vá e abandone sua vida de pecado”.

A Validade do Testemunho de Jesus

12 Falando novamente ao povo, Jesus disse: “Eu sou a luz do mundo. Quem me segue, nunca andará em trevas, mas terá a luz da vida”.

13 Os fariseus lhe disseram: “Você está testemunhando a respeito de si próprio. O seu testemunho não é válido!”

14 Respondeu Jesus: “Ainda que eu mesmo testemunhe em meu favor, o meu testemunho é válido, pois sei de onde vim e para onde vou. Mas vocês não sabem de onde vim nem para onde vou. 15 Vocês julgam por padrões humanos; eu não julgo ninguém. 16 Mesmo que eu julgue, as minhas decisões são verdadeiras, porque não estou sozinho. Eu estou com o Pai, que me enviou. 17 Na Lei de vocês está escrito que o testemunho de dois homens é válido.[a] 18 Eu testemunho acerca de mim mesmo; a minha outra testemunha é o Pai, que me enviou”.

19 Então lhe perguntaram: “Onde está o seu pai?”

Respondeu Jesus: “Vocês não conhecem nem a mim nem a meu Pai. Se me conhecessem, também conheceriam a meu Pai”. 20 Ele proferiu essas palavras enquanto ensinava no templo, perto do lugar onde se colocavam as ofertas[b]. No entanto, ninguém o prendeu, porque a sua hora ainda não havia chegado.

21 Mais uma vez, Jesus lhes disse: “Eu vou embora, e vocês procurarão por mim, e morrerão em seus pecados. Para onde vou, vocês não podem ir”.

22 Isso levou os judeus a perguntarem: “Será que ele irá matar-se? Será por isso que ele diz: ‘Para onde vou, vocês não podem ir’?”

23 Mas ele continuou: “Vocês são daqui de baixo; eu sou lá de cima. Vocês são deste mundo; eu não sou deste mundo. 24 Eu lhes disse que vocês morrerão em seus pecados. Se vocês não crerem que Eu Sou[c], de fato morrerão em seus pecados”.

25 “Quem é você?”, perguntaram eles.

“Exatamente o que tenho dito o tempo todo”, respondeu Jesus. 26 “Tenho muitas coisas para dizer e julgar a respeito de vocês. Pois aquele que me enviou merece confiança, e digo ao mundo aquilo que dele ouvi.”

27 Eles não entenderam que lhes estava falando a respeito do Pai. 28 Então Jesus disse: “Quando vocês levantarem o Filho do homem, saberão que Eu Sou, e que nada faço de mim mesmo, mas falo exatamente o que o Pai me ensinou. 29 Aquele que me enviou está comigo; ele não me deixou sozinho, pois sempre faço o que lhe agrada”. 30 Tendo dito essas coisas, muitos creram nele.

Os Filhos de Abraão e os Filhos do Diabo

31 Disse Jesus aos judeus que haviam crido nele: “Se vocês permanecerem firmes na minha palavra, verdadeiramente serão meus discípulos. 32 E conhecerão a verdade, e a verdade os libertará”.

33 Eles lhe responderam: “Somos descendentes[d] de Abraão e nunca fomos escravos de ninguém. Como você pode dizer que seremos livres?”

34 Jesus respondeu: “Digo-lhes a verdade: Todo aquele que vive pecando é escravo do pecado. 35 O escravo não tem lugar permanente na família, mas o filho pertence a ela para sempre. 36 Portanto, se o Filho os libertar, vocês de fato serão livres. 37 Eu sei que vocês são descendentes de Abraão. Contudo, estão procurando matar-me, porque em vocês não há lugar para a minha palavra. 38 Eu lhes estou dizendo o que vi na presença do Pai, e vocês fazem o que ouviram do pai de vocês[e]”.

39 “Abraão é o nosso pai”, responderam eles.

Disse Jesus: “Se vocês fossem filhos de Abraão, fariam[f] as obras que Abraão fez. 40 Mas vocês estão procurando matar-me, sendo que eu lhes falei a verdade que ouvi de Deus; Abraão não agiu assim. 41 Vocês estão fazendo as obras do pai de vocês”.

Protestaram eles: “Nós não somos filhos ilegítimos[g]. O único Pai que temos é Deus”.

42 Disse-lhes Jesus: “Se Deus fosse o Pai de vocês, vocês me amariam, pois eu vim de Deus e agora estou aqui. Eu não vim por mim mesmo, mas ele me enviou. 43 Por que a minha linguagem não é clara para vocês? Porque são incapazes de ouvir o que eu digo.

44 “Vocês pertencem ao pai de vocês, o Diabo, e querem realizar o desejo dele. Ele foi homicida desde o princípio e não se apegou à verdade, pois não há verdade nele. Quando mente, fala a sua própria língua, pois é mentiroso e pai da mentira. 45 No entanto, vocês não crêem em mim, porque lhes digo a verdade! 46 Qual de vocês pode me acusar de algum pecado? Se estou falando a verdade, porque vocês não crêem em mim? 47 Aquele que pertence a Deus ouve o que Deus diz. Vocês não o ouvem porque não pertencem a Deus”.

As Declarações de Jesus acerca de si mesmo

48 Os judeus lhe responderam: “Não estamos certos em dizer que você é samaritano e está endemoninhado?”

49 Disse Jesus: “Não estou endemoninhado! Ao contrário, honro o meu Pai, e vocês me desonram. 50 Não estou buscando glória para mim mesmo; mas, há quem a busque e julgue. 51 Asseguro-lhes que, se alguém obedecer à minha palavra, jamais verá a morte”.

52 Diante disso, os judeus exclamaram: “Agora sabemos que você está endemoninhado! Abraão morreu, bem como os profetas, mas você diz que se alguém obedecer à sua palavra, nunca experimentará a morte. 53 Você é maior do que o nosso pai Abraão? Ele morreu, bem como os profetas. Quem você pensa que é?”

54 Respondeu Jesus: “Se glorifico a mim mesmo, a minha glória nada significa. Meu Pai, que vocês dizem ser o seu Deus, é quem me glorifica. 55 Vocês não o conhecem, mas eu o conheço. Se eu dissesse que não o conheço, seria mentiroso como vocês, mas eu de fato o conheço e obedeço à sua palavra. 56 Abraão, pai de vocês, regozijou-se porque veria o meu dia; ele o viu e alegrou-se”.

57 Disseram-lhe os judeus: “Você ainda não tem cinqüenta anos, e viu Abraão?”

58 Respondeu Jesus: “Eu lhes afirmo que antes de Abraão nascer, Eu Sou!” 59 Então eles apanharam pedras para apedrejá-lo, mas Jesus escondeu-se e saiu do templo.

Notas al pie

  1. 8.17 Dt 17.6; 19.15
  2. 8.20 Grego: gazofilácio.
  3. 8.24 Uma referência ao nome de Deus; também nos versículos 28 e 58.
  4. 8.33 Grego: semente; também no versículo 37.
  5. 8.38 Ou Pai. Portanto, façam o que vocês ouviram do Pai
  6. 8.39 Alguns manuscritos dizem Se vocês são filhos de Abraão, então façam.
  7. 8.41 Grego: não nascemos de pornéia, termo genérico que se refere a práticas sexuais ilícitas.