הבשורה על-פי יוחנן 4 – HHH & NIRV

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 4:1‏-54

1‏-2הפרושים שמעו שישוע מושך אליו אנשים רבים, ושהטביל תלמידים רבים יותר משהטביל יוחנן (למעשה, תלמידי ישוע הם שהטבילו, ולא הוא עצמו). 3כשנודע הדבר לישוע, הוא עזב את אזור יהודה וחזר לגליל. 4לשם כך היה עליו לעבור דרך שומרון.

5‏-6בשעת הצהריים הגיע ישוע לעיר השומרונית סוכר, השוכנת מול חלקת האדמה שנתן יעקב אבינו ליוסף בנו, ובה באר יעקב. ישוע עייף מהדרך הארוכה ומהחום הכבד, וישב לנוח ליד הבאר. 7‏-8הוא ישב שם לבדו, כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אוכל. עד מהרה הגיעה לבאר אישה שומרונית שרצתה לשאוב מים.

”אנא, תני לי לשתות“, ביקש ישוע. 9האישה תמהה על בקשתו הבלתי־רגילה וקראה: ”הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?“

10”אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך ’תני לי לשתות‘, היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!“ השיב ישוע.

11”מאין לך מים חיים?“ תמהה האישה. ”הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 12מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני־ביתו וצאנו שתו מהמים האלה!“

13”כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 14אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח.“

15”באמת?“ קראה האישה בהתפעלות. ”אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים.“

16”ברצון“, אמר ישוע. ”לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם.“

17”אולם אין לי בעל“, השיבה האישה.

”נכון הדבר“, אמר ישוע. 18”כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!“

19”אדוני,“ קראה האישה בתימהון הולך וגובר, ”אני רואה שאתה נביא! 20אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר גריזים הזה?“

21‏-24”האמיני לי,“ השיב ישוע, ”המקום אינו חשוב! יבוא יום שלא תשתחוו לאלוהים כאן ולא בירושלים. חשוב לעבוד את האלוהים באמת ובתמים – מכל הלב ובהשראת רוח הקודש, כי זהו מה שאלוהים רוצה מאתנו. אלוהים הוא רוח, והמשתחווה לו צריך להשתחוות בהשראת רוח הקודש. אולם אתם, השומרונים, משתחווים בחוסר דעת כאשר אנחנו, היהודים, משתחווים למה שאנחנו יודעים. כי הישועה באה דרך היהודים.“

25”אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל“, אמרה האישה.

26”אני המדבר אליך, אני הוא!“ השיב ישוע. 27בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 28האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 29”בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל מה שעשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!“ 30אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.

31לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.

32”יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו“ השיב ישוע.

33”מי הביא לו אוכל?“ שאלו התלמידים איש את רעהו.

34”מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו“, הסביר ישוע. 35”אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 36הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. 37כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 38שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם.“

39שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: ”הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!“

40‏-41הקהל הרב ביקש מישוע להאריך את שהותו אצלם, והוא נשאר שם יומיים נוספים. בזמן הקצר הזה האמינו בו עוד אנשים רבים לאחר ששמעו את דבריו. 42”הוא באמת מושיע העולם!“ אמרו השומרונים לאישה. ”עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו.“

43בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל, 44למרות שאמר: ”הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו.“ 45ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.

46ישוע חזר לכפר־קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר־נחום היה פקיד אחד בשירות־המלכותי, שבנו היה חולה מאוד. 47כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר־קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס. 48”אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו“, אמר ישוע.

49”אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות“, התחנן הפקיד.

50”לך לביתך,“ הרגיע אותו ישוע. ”בנך חי ובריא!“

הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו. 51בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.

52”באיזו שעה חל השינוי לטובה במצבו?“ שאל הפקיד.

”אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי“, השיבו המשרתים.

53האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני־ביתו האמינו בישוע.

54זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.

New International Reader’s Version

John 4:1-54

Jesus Talks With a Woman From Samaria

1Now Jesus learned that the Pharisees had heard about him. They had heard that he was gaining and baptizing more disciples than John. 2But in fact Jesus was not baptizing. His disciples were. 3So Jesus left Judea and went back again to Galilee.

4Jesus had to go through Samaria. 5He came to a town in Samaria called Sychar. It was near the piece of land Jacob had given his son Joseph. 6Jacob’s well was there. Jesus was tired from the journey. So he sat down by the well. It was about noon.

7A woman from Samaria came to get some water. Jesus said to her, “Will you give me a drink?” 8His disciples had gone into the town to buy food.

9The Samaritan woman said to him, “You are a Jew. I am a Samaritan woman. How can you ask me for a drink?” She said this because Jews don’t have anything to do with Samaritans.

10Jesus answered her, “You do not know what God’s gift is. And you do not know who is asking you for a drink. If you did, you would have asked him. He would have given you living water.”

11“Sir,” the woman said, “you don’t have anything to get water with. The well is deep. Where can you get this living water? 12Our father Jacob gave us the well. He drank from it himself. So did his sons and his livestock. Are you more important than he is?”

13Jesus answered, “Everyone who drinks this water will be thirsty again. 14But anyone who drinks the water I give them will never be thirsty. In fact, the water I give them will become a spring of water in them. It will flow up into eternal life.”

15The woman said to him, “Sir, give me this water. Then I will never be thirsty. And I won’t have to keep coming here to get water.”

16He told her, “Go. Get your husband and come back.”

17“I have no husband,” she replied.

Jesus said to her, “You are right when you say you have no husband. 18The fact is, you have had five husbands. And the man you live with now is not your husband. What you have just said is very true.”

19“Sir,” the woman said, “I can see that you are a prophet. 20Our people have always worshiped on this mountain. But you Jews claim that the place where we must worship is in Jerusalem.”

21Jesus said, “Woman, believe me. A time is coming when you will not worship the Father on this mountain or in Jerusalem. 22You Samaritans worship what you do not know. We worship what we do know. Salvation comes from the Jews. 23But a new time is coming. In fact, it is already here. True worshipers will worship the Father in the Spirit and in truth. They are the kind of worshipers the Father is looking for. 24God is spirit. His worshipers must worship him in the Spirit and in truth.”

25The woman said, “I know that Messiah is coming.” Messiah means Christ. “When he comes, he will explain everything to us.”

26Then Jesus said, “The one you’re talking about is the one speaking to you. I am he.”

The Disciples Join Jesus Again

27Just then Jesus’ disciples returned. They were surprised to find him talking with a woman. But no one asked, “What do you want from her?” No one asked, “Why are you talking with her?”

28The woman left her water jar and went back to the town. She said to the people, 29“Come. See a man who told me everything I’ve ever done. Could this be the Messiah?” 30The people came out of the town and made their way toward Jesus.

31His disciples were saying to him, “Rabbi, eat something!”

32But he said to them, “I have food to eat that you know nothing about.”

33Then his disciples asked each other, “Did someone bring him food?”

34Jesus said, “My food is to do what my Father sent me to do. My food is to finish his work. 35Don’t you have a saying? You say, ‘It’s still four months until harvest time.’ But I tell you, open your eyes! Look at the fields! They are ripe for harvest right now. 36Even now the one who gathers the crop is getting paid. They are already harvesting the crop for eternal life. So the one who plants and the one who gathers can now be glad together. 37Here is a true saying. ‘One plants and another gathers.’ 38I sent you to gather what you have not worked for. Others have done the hard work. You have gathered the benefits of their work.”

Many Samaritans Believe in Jesus

39Many of the Samaritans from the town of Sychar believed in Jesus. They believed because of what the woman had said about him. She said, “He told me everything I’ve ever done.” 40Then the Samaritans came to him and tried to get him to stay with them. So he stayed two days. 41Because of what he said, many more people became believers.

42They said to the woman, “We no longer believe just because of what you said. We have now heard for ourselves. We know that this man really is the Savior of the world.”

Jesus Heals an Official’s Son

43After the two days, Jesus left for Galilee. 44He himself had pointed out that a prophet is not respected in his own country. 45When he arrived in Galilee, the people living there welcomed him. They had seen everything he had done in Jerusalem at the Passover Feast. That was because they had also been there.

46Once more, Jesus visited Cana in Galilee. Cana is where he had turned the water into wine. A royal official was there. His son was sick in bed at Capernaum. 47The official heard that Jesus had arrived in Galilee from Judea. So he went to Jesus and begged him to come and heal his son. The boy was close to death.

48Jesus told him, “You people will never believe unless you see signs and wonders.”

49The royal official said, “Sir, come down before my child dies.”

50“Go,” Jesus replied. “Your son will live.”

The man believed what Jesus said, and so he left. 51While he was still on his way home, his slaves met him. They gave him the news that his boy was living. 52He asked what time his son got better. They said to him, “Yesterday, at one o’clock in the afternoon, the fever left him.”

53Then the father realized what had happened. That was the exact time Jesus had said to him, “Your son will live.” So he and his whole family became believers.

54This was the second sign that Jesus did after coming from Judea to Galilee.