Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 21:1-25

1כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר:

2שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד.

3”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.

”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה.

4עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש.

5”בני, האם לכדתם משהו?“ שאל.

”לא!“ השיבו פה אחד.

6”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה.

7התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס: ”זהו האדון!“ כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. 8ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. 9כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם.

10”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע. 11שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת!

12”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. 13ישוע הגיש להם את הלחם והדגים.

14זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים.

15לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס: ”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“

”כן,“ השיב פטרוס, ”אתה יודע שאני אוהב אותך.“

”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע.

16ישוע שאל אותו שנית: ”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“

”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.

”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע.

17ישוע שאל פעם שלישית: ”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“ פטרוס נעלב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר: ”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“

”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו. 18”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“ 19ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס: ”בוא אחרי.“

20פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו.

21”מה בקשר אליו, אדוני?“ שאל פטרוס.

22ישוע השיב: ”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“

23משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר: ”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“

24זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. 25ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם.

O Livro

João 21:1-25

Jesus e a pesca milagrosa

1Mais tarde, Jesus tornou a aparecer aos discípulos junto ao Tiberíades21.1 Isto é, o mar da Galileia.. Eis como tudo se passou: 2Estava lá um grupo formado por Simão Pedro, Tomé (o Gémeo), Natanael de Caná na Galileia, os filhos de Zebedeu, e outros dois discípulos.

3Simão Pedro disse: “Vou à pesca.”

“Também nós!”, responderam todos. Assim fizeram, mas nada apanharam toda a noite.

4Ao romper do dia, avistaram um homem de pé na praia, mas os discípulos não conseguiram ver quem seria. 5“Amigos, apanharam algum peixe?”, perguntou-lhes.

“Não!”, responderam.

6Então ele disse: “Lancem a rede do lado direito do barco e apanharão bastante!” Assim foi e nem sequer conseguiam puxar a rede, devido ao peso do peixe, pela sua abundância.

7Então aquele discípulo a quem Jesus amava disse a Pedro: “É o Senhor!” Ao ouvir isto, Simão Pedro vestiu a roupa que tinha despido e saltou para dentro da água. 8Os outros discípulos continuaram no barco e puxaram a rede carregada até à praia, a cerca de cem metros de distância. 9Quando lá chegaram, viram uma fogueira com peixe em cima; também havia pão.

10“Tragam-me do peixe que acabaram de apanhar”, disse-lhe Jesus. 11Simão Pedro foi e puxou a rede para terra. Pela sua contagem, havia cento e cinquenta e três peixes grandes, sem que, contudo, a rede se tivesse rompido.

12“Agora venham comer!” E nenhum dos discípulos se atrevia a perguntar-lhe se era realmente ele, o Senhor, pois no fundo sabíamos bem que sim. 13Jesus começou então a servir-lhes pão e peixe. 14Foi esta a terceira vez que Jesus apareceu aos discípulos depois da sua ressurreição.

Pedro é restaurado

15Terminando a refeição, Jesus disse a Simão Pedro: “Simão, filho de João, amas-me mais do que estes?”

“Sim!”, respondeu Pedro. “Sabes que eu te amo!”

Jesus disse-lhe: “Então alimenta os meus cordeiros.”

16Jesus repetiu a mesma pergunta: “Simão, filho de João, amas-me?”

“Sim, Senhor!”, disse Pedro. “Sabes que eu te amo!”

“Então, pastoreia as minhas ovelhas.”

17Uma vez mais lhe perguntou: “Simão, filho de João, amas-me?”

Pedro sentiu-se magoado por Jesus o ter questionado pela terceira vez: “Senhor, tu conheces tudo e sabes que eu te amo.”

Jesus insistiu: “Toma conta das minhas ovelhas. 18Presta bem atenção: Quando eras novo, fazias o que te apetecia e ias para onde querias. Porém, quando fores velho, estenderás as mãos e outros te guiarão e levarão para onde não queres ir.” 19Jesus disse-lhe isto para que soubesse como iria morrer para glória de Deus. Depois acrescentou: “Segue-me!”

20Pedro voltou-se e viu que os seguia o discípulo que Jesus amava; aquele que se curvara na ceia para perguntar a Jesus: “Mestre, quem é aquele que te vai trair?” 21Pedro perguntou a Jesus: “E que será deste, Senhor?”

22Jesus respondeu: “Se eu quiser que ele viva até ao meu regresso, que te importa isso? Segue-me tu!” 23Foi assim que se espalhou entre os crentes a ideia de que esse discípulo jamais morreria. No entanto, não foi o que Jesus disse, mas apenas: “Se eu quiser que ele viva até que eu venha, que te importa isso?”

24Esse discípulo sou eu! Assisti a estes acontecimentos que aqui vos deixo registados. E todos sabem que o meu relato é exato. 25Suponho porém que, se todos os outros acontecimentos da vida de Jesus fossem escritos, nem no mundo inteiro caberiam todos os livros que se escrevessem!