Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 18

1ישוע סיים את דבריו ועזב את המקום עם תלמידיו. הם חצו את נחל קדרון ונכנסו אל חורשת עצי-זית. יהודה, התלמיד שבגד בישוע, הכיר היטב את המקום, כי ישוע נפגש שם עם תלמידיו פעמים רבות.

ראשי הכוהנים והפרושים העמידו לרשות יהודה קבוצה של חיילים ושוטרים מצוידים בלפידים ובכלי נשק, והם הלכו אל אותה החורשה.

ישוע ידע היטב מה עומד לקרות לו. הוא צעד קדימה ושאל: "את מי אתם מחפשים?"

"את ישוע מנצרת," השיבו לו.

"אני הוא," אמר ישוע. גם יהודה המסגיר אותו היה שם. לשמע מילים אלה הם נסוגו ונפלו על הארץ.

ישוע חזר על שאלתו: "את מי אתם מחפשים?"

"את ישוע מנצרת," השיבו בשנית.

"אמרתי לכם, אני הוא," אמר ישוע. "אם אותי אתם מחפשים, עיזבו את החבורה הזאת והניחו להם ללכת." ישוע אמר זאת כדי לקיים את הנבואה שניבא: "מכל אלה שנתת לי לא אבד אף אחד!"

10 לפתע שלף שמעון פטרוס את חרבו וקיצץ את אוזנו הימנית של מלכוס, עבד הכהן הגדול.

11 "השב את החרב לנדן!" פקד עליו ישוע. "הרי עלי לשתות את הכוס שנתן לי אבי."

12 החיילים, השוטרים ומפקדם תפסו את ישוע, קשרו את ידיו, 13 הוליכו אותו תחילה אל חנן - חותנו של קייפא שהיה הכהן הגדול באותה שנה. 14 היה זה אותו קייפא שיעץ ליהודים: "מוטב שאדם אחד ימות בעד כל העם, מאשר שכל העם ימות בעד אדם אחד." 15 שמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו במרחק מה אחרי ישוע. התלמיד האחר היה מוכר לכהן הגדול, ולכן הורשה להיכנס אל החצר יחד עם ישוע, 16 ואילו פטרוס נאלץ להישאר מעבר לגדר. התלמיד האחר ניגש אל השוערת וביקש ממנה להכניס את פטרוס.

17 "הלא גם אתה תלמידו של האיש הזה!" קראה השוערת לעבר פטרוס. "מה פתאום?" הכחיש פטרוס.

18 החיילים והמשרתים התחממו לאש מדורה שהדליקו, כי היה קר מאוד. פטרוס הצטרף אליהם כדי להתחמם מעט.

19 בתוך הבית החל הכהן הגדול לחקור את ישוע על תלמידיו ועל מה שלימד אותם.

20 "כל מה שהיה לי לומר אמרתי בציבור, באוזני המנהיגים והעם. תמיד לימדתי בבתי-הכנסת או בבית-המקדש, וכולם יודעים מה שלימדתי," השיב ישוע. 21 "אל תשאל אותי, אלא את שומעי, הם יודעים את מה שאמרתי." 22 אחד המשרתים שעמד שם הכה את ישוע על פניו. "ככה אתה מתחצף לכהן הגדול?" שאל בזעם.

23 "אם אני משקר הוכח זאת." השיב ישוע. "אולם אם אני אומר את האמת, מדוע אתה מכה אותי?"

24 חנן שלח את ישוע, אסור באזיקים, אל קייפא הכהן הגדול. 25 בינתיים המשיך שמעון פטרוס להתחמם לאש המדורה, ושוב נשאל: "הרי גם אתה אחד מתלמידיו של ישוע, לא כן?"

"לא, מה פתאום?" הכחיש פטרוס.

26 אך אחד מעבדי הכהן הגדול, קרובו של מלכוס (זה שפטרוס קיצץ את אוזנו), קרא: "אולם ראיתי אותך בחורשה יחד עם ישוע!"

27 פטרוס המשיך להכחיש את הדבר, ולפתע קרא התרנגול.

28 בבוקר השכם הובילו את ישוע מביתו של קייפא לבית-המשפט. אך הם לא נכנסו פנימה מחשש חמץ - הם רצו להישאר כשרים לאכילת סעודת הפסח. 29 על כן יצא אליהם פילטוס ושאל: "במה אתם מאשימים את האיש?"

30 אילמלא עשה דבר רע, לא היינו אוסרים אותו!" השיבו.

31 אם כן, שפטו אותו בעצמכם לפי חוקי תורתכם," אמר פילטוס.

"אבל החוק אינו מתיר לנו עונש מוות," השיבו היהודים. 32 בזאת מלאו את מה שישוע ניבא באשר לצורת מותו.

33 פילטוס שב לבית המשפט וקרא אליו את ישוע. "האם אתה מלך היהודים?" שאל.

34 "האם אלה המילים שלך או של האחרים?" השיב ישוע בשאלה.

35 "האם אני יהודי?" שאל פילטוס. "בני-עמך וראשי הכוהנים הסגירו אותך. מה עשית?"

36 "אילו הייתה מלכותי מהעולם הזה, היו משרתי נלחמים לצדי ומונעים את מאסרי על-ידי ראשי היהודים. אולם בעת הזאת מלכותי אינה מהעולם הזה," אמר ישוע.

37 "אם כן, אתה בכל זאת מלך?" תמה פילטוס.

"כן," השיב ישוע, "משימתי היא להביא את האמת לעולם; לשם כך נולדתי ובאתי לעולם, וכל אוהבי האמת ישמעו לקולי."

38 "מהי האמת?" שאל פילטוס ויצא החוצה אל היהודים. "האיש חף מפשע ולא עשה כל רע!" קרא פילטוס. 39 "בכל שנה בחג הפסח אני מוציא לחופשי אסיר אחד. אתם רוצים שאשחרר את מלך היהודים?"

40 "לא!" קראו. "אל תשחרר אותו; שחרר את בר-אבא!" בר-אבא היה שותף למרד.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Juan 18

Jesustaca Getsemanipimi japishcacuna

1Jesusca chaicunata nishca q'uipaca, Paipaj yachacujcunandijmi, Cedrón shuti yacu huaicu ch'imbanijman rirca. Chaipica shuj huertami tiyarca. Jesusca paipaj yachacujcunandijmi chaiman yaicurca.

Tauca cutin Paipaj yachacujcunahuan chaipi tandanacuj cashcamantami, Jesusta japichij Judaspish chai huertataca rijsirca. Judasca achca soldadocunatapish, pushaj curacuna, fariseocuna cachashca chapajcunatapish pushashpami shamurca. Chaicunaca linternacunahuan, nina sindicunahuan, macanacunacunahuanmi shamurcacuna.

Ashtahuanpish Jesusca, tucui imalla tucuna cashcata ña yachashcamantami, Pairaj c'uchuyamushpaca:

–¿Pitataj mashcacunguichij?– nirca.

Shina nijpi:

–Nazaretmanta Jesustami mashcacunchij– nijpimi, Jesusca:

–Ñucamari cani– nirca.

Paita japichij Judaspish chaicunahuanmi carca.

«Ñucami cani» nijpica, paicunaca huashaman tigrashpami, pambaman urmarcacuna. Jesús cutinllataj:

–¿Pitataj mashcacunguichij?– nishpa tapujpimi, paicunaca:

–Nazaretmanta Jesustami mashcacunchij– nircacuna.

Chashna nijpi Jesusca:

–Illu, ‘Ñucamari cani’ ninica. Ñucata mashcacushpaca, Ñucahuan cajcunataca richun saquichijlla– nircami.

Yaya Diosta: «Can Ñucaman cushcacunataca, shujllatapish mana chingachircanichu» nishca pajtachunmi, chashna tucurca. 10 Chaipimi Simón Pedroca, pai charicushca espadata surcushcahuan, curacunata mandaj curata servij, Malco shuti runataca, alli lado rinrinta p'itirca.

11 Chashna rurajpimi Jesusca, Pedrotaca:

–Cambaj espadataca, huaquichinallapitaj huaquichilla. Yaya Ñucaman cushca jayaj ubyanataca, ubyanatajmi cani– nircami.

Jesusta japishpaca Anás shuti curapajmanmi pushashcacuna

12 Chashna nijpica, chai mirga soldadocunapish, paicunata mandajpish, judiocuna cachashca chapajcunapishmi Jesusta japishpa huatarcacuna. 13 Chaimantaca, curacunata chai huata mandacuj Anás shuti curapajmanrajmi pusharcacuna. Paica, Caifaspaj suegromi. 14 Caifasmi judiocunamanca: “Tucui israelcunamantaca, shuj runalla huañunamari ashtahuan alli” nishpa yuyaita cushca carca.

Pedroca Jesustaca ‘Mana rijsinichu’ nishcami

15 Simón Pedrohuan, shuj yachacujhuanmi Jesustaca catishpa rircacuna. Chai yachacujca, curacunata mandaj curapaj rijsishcami carca. Chaimantami paica, chai curacunata mandaj curapaj huasi canllamanca, Jesusdij yaicurcalla. 16 Ashtahuanpish Pedroca, canlla pungullapimi saquirirca. Chaimantami curacunata mandaj curapaj rijsishca yachacuj llujshimushpaca, pungupi ricujhuan rimashpa, Pedrotapish yaicuchirca.

17 Pedro yaicujpica, pungupi ricuj solterami:

–Canpish cai runapaj yachacujllatajmari yuyachingui– nijpi, Pedroca:

–Mana chaichu cani– nircami.

18 Chiri cajpimi servijcunapish, chapajcunapish ninata japichishpa, cunushpa shayacurcacuna. Pedropish paicunallahuantajmi, cunushpa shayacurca.

Jesustaca Anaspaj huasipimi tapushcacuna

19 Curacunata mandaj curami Jesustaca, Paipaj yachacujcunamantapish, Pai imallata yachachicushcatapish tapurca. 20 Chaicunata tapujpimi, Jesusca cashna nirca:

–Ñucaca, cai pachapi causajcunamanca, tucuicunamanmi rimarcani. Tandanacuna huasipi, Diospaj huasipi, tucui judiocuna tandanacushcapimi yachachij carcani. Imata mana pacalla rimarcanichu. 21 ¿Ima nishpataj Ñucataca tapungui? Ñuca imalla nishcata uyajcunata tapuilla, paicunami Ñuca imallata nishcataca yachancuna– nircami.

22 Jesús chashna nijpica, chapajcunamanta shujmi:

–Curacunata mandaj curataca, ¿chashnachu c'ariyangui, imamí?– nishpa, quijadospi huajtarca.

23 Chaimantami Jesusca:

–Ima mana allita rimashca cajpica, huillaiari. Allillatataj rimashca cajpica, ¿imamantataj huajtangui?– nishpa tapurca.

24 Chaimantaca, curacunata mandaj Anasca Caifaspajmanmi, Jesustaca huatashcallatataj cacharca.

Pedroca Jesustaca cutinmi ‘Mana rijsinichu’ nishca

25 Chaicamaca Pedroca, cunushpallatajmi shayacurca. Chaipimi:

–Canpish Paipaj yachacujllatajmari yuyachingui– nishpa tapurcacuna.

Shina tapujpi Pedroca:

–¡Mana chaichu cani!– nircami.

26 Curacunata mandaj curapaj servijcunapuramanta shujmi:

–Ñuca quiquinmari cantaca chai runahuan huertapi cajta ricurcani– nirca.

Chashna nij runaca, rinrinta Pedro p'itishca runapaj huasi ucupurami carca.

27 Pedro cutinllataj ‘Mana rijsinichu’ nicujpica, galloca ñapish cantarcallami.

Jesustaca Pilatopajmanmi pushashcacuna

28 Tutamanta utcatami Jesustaca, Caifaspaj huasimantaca Pilato mandashpa tiyana huasiman pushashpa rircacuna. Pascua micuita micungapaj ama jarca tiyachunmi, ama mapayangapaj, chai ucumanca mana yaicurcacuna. 29 Chaimantami Pilatoca, paicunapajman llujshishpa:

–Cai runataca, ¿imata juchachishpataj apamunguichij?– nirca.

30 Chashna nijpi paicunaca:

–Mana jatun millai cashca cajpica, mana cambajman pushamunchijmanchu carca– nircacunami.

31 Chashna nijpi, Pilatoca:

–Shinashpaca, cancunallataj Paitaca pushashpa, cancunapaj Mandashcapi nishca shina juchachichijlla– nircami.

Chashna nijpi judiocunaca:

–Ñucanchijca, pita huañuchingapaj mandashcataca mana charinchijchu– nircacunami.

32 Ima shina huañuna cashcata Jesusllataj ña huillashca pajtachunmi, chashnaca tucurca. 33 Pilatoca, mandashpa tiyana ucuman cutin yaicushpa, Jesusta cayashpaca:

–¿Canchu judiocunapaj Jatun Mandaj cangui?– nircami.

34 Shina nijpi Jesusca:

–¿Cambaj yuyaillamantatajchu chashnaca ningui, mana cashpaca shujtajcunachu Ñucamanta chashna nircacuna?– nircami.

35 Chashna nijpi, Pilatoca:

–¿Ñucaca judiochari caniari? Cambaj llajtapuracunallatajmi, pushaj curacunahuan tucushpa, Cantaca ñuca maquipi churarcacuna. ¿Imatataj rurarcanguiari?– nishpami tapurca.

36 Chashna nijpi Jesusca:

–Ñucaca, mana cai pachapichu mandana cani. Ñuca mandana caillapitaj cajpica, judiocuna Ñucata ama japichun, Ñucata servijcuna Ñucamanta macanacunmanmi. Ashtahuanpish Ñuca mandanaca, manamari cai pachapajchu– nircami.

37 Chaimantami Pilatoca:

–Shinashpaca canca, ¿jatun mandajchu cangui?– nijpi Jesusca:

–Canllatajmi Ñucataca, jatun mandaj ningui. Ñucaca cai pachamanca, chaipajllatajmari shamurcani, chaipajmi huacharircani, cashcatataj huillangapajpishmi shamurcani. Pipish, cashcatataj huillajpaj cashpallami, Ñuca imalla nishcataca uyan– nircami.

38 Shina nijpi, Pilatoca:

–¿Imataj, cashcatataj huillanaca?– nircami.

Chashna nishca q'uipaca, judiocunapajman canllaman cutin llujshishpami, cashna nirca:

–Ñucaca, ima millaita rurashcata mana japinichu. 39 Shina cajpipish cancunaca, Pascuapica shuj preźutamari cacharichun munanguichij. Cunanca ¿maijantataj cacharichun ninguichij? ¿“Judiocunapaj Jatun Mandajtachu” cacharichun ninguichij?– nircami.

40 Chashna nijpica:

–¡Chaitaca mana cacharichun ninchijchu! ¡Barrabastami cacharichun ninchij!– nishpami, tucuicuna caparirca. Barrabasca, jatun shuhuami carca.