Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 12

1ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית-עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית.

אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: "המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים." הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים.

"הנח לה," אמר ישוע. "היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד."

יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח.

12 למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים 13 לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו: "יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה' מלך ישראל!"

14 ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה[a]: 15 "גילי מאוד בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתונות."

16 תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי-הקודש.

17 אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. 18 אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.

19 אולם הפרושים היו אובדי עצות. "רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!" קראו. 20 בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. 21 הם הלכו לפיליפוס מבית-צידה שבגליל וביקשו: "אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע." 22 פיליפוס מסר את ההודעה לאנדרי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע.

23 "הגיעה השעה שיפואר בן-האדם," אמר להם ישוע. 24 "אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. 25 האוהב את חייו על-פני האדמה - יאבד אותם; והשונא את חייו על-פני האדמה יזכה בחיי נצח.

26 "הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. 27 כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. 28 אבי, פאר את שמך!"

לפתע נשמע קול מהשמים: "כבר פארתי ואוסיף לפאר." 29 כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע.

30 "הקול הזה היה למענכם ולא למעני," אמר להם ישוע. 31 "עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. 32 וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם." 33 הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות.

34 "אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן-האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן-האדם הזה?" שאלו אותו.

35 "האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד," אמר ישוע. "על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. 36 האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תקרינו אור לאחרים." לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. 37 על-אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. 38 הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:[b] "ה' מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה' על-מי נגלתה?" 39 לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא[c]: 40 "אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם." 41 הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו.

42 מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. 43 לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני-אדם מאשר מאלוהים.

44 "אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים," קרא ישוע. 45 "שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. 46 באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. 47 לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. 48 דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. 49 כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. 50 אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח."

Notas al pie

  1. הבשורה על-פי יוחנן 12:14 זכריה ט 9
  2. הבשורה על-פי יוחנן 12:38 ישעיהו נג 1
  3. הבשורה על-פי יוחנן 12:39 ראה ישעיהו ו 10

Nova Versão Internacional

João 12

Jesus é Ungido em Betânia

1Seis dias antes da Páscoa Jesus chegou a Betânia, onde vivia Lázaro, a quem ressuscitara dos mortos. Ali prepararam um jantar para Jesus. Marta servia, enquanto Lázaro estava à mesa com ele. Então Maria pegou um frasco[a] de nardo puro, que era um perfume caro, derramou-o sobre os pés de Jesus e os enxugou com os seus cabelos. E a casa encheu-se com a fragrância do perfume.

Mas um dos seus discípulos, Judas Iscariotes, que mais tarde iria traí-lo, fez uma objeção: “Por que este perfume não foi vendido, e o dinheiro dado aos pobres? Seriam trezentos denários[b]”. Ele não falou isso por se interessar pelos pobres, mas porque era ladrão; sendo responsável pela bolsa de dinheiro, costumava tirar o que nela era colocado.

Respondeu Jesus: “Deixe-a em paz; que o guarde para o dia do meu sepultamento. Pois os pobres vocês sempre terão consigo, mas a mim vocês nem sempre terão”.

Enquanto isso, uma grande multidão de judeus, ao descobrir que Jesus estava ali, veio, não apenas por causa de Jesus, mas também para ver Lázaro, a quem ele ressuscitara dos mortos. 10 Assim, os chefes dos sacerdotes fizeram planos para matar também Lázaro, 11 pois por causa dele muitos estavam se afastando dos judeus e crendo em Jesus.

A Entrada Triunfal

12 No dia seguinte, a grande multidão que tinha vindo para a festa ouviu falar que Jesus estava chegando a Jerusalém. 13 Pegaram ramos de palmeiras e saíram ao seu encontro, gritando:

“Hosana![c]
“Bendito é o que vem
    em nome do Senhor!”[d]
“Bendito é o Rei de Israel!”

14 Jesus conseguiu um jumentinho e montou nele, como está escrito:

15 “Não tenha medo,
    ó cidade[e] de Sião;
eis que o seu rei vem,
    montado num jumentinho”[f].

16 A princípio seus discípulos não entenderam isso. Só depois que Jesus foi glorificado, eles se lembraram de que essas coisas estavam escritas a respeito dele e lhe foram feitas.

17 A multidão que estava com ele, quando mandara Lázaro sair do sepulcro e o ressuscitara dos mortos, continuou a espalhar o fato. 18 Muitas pessoas, por terem ouvido falar que ele realizara tal sinal miraculoso, foram ao seu encontro. 19 E assim os fariseus disseram uns aos outros: “Não conseguimos nada. Olhem como o mundo todo vai atrás dele!”

Jesus Prediz sua Morte

20 Entre os que tinham ido adorar a Deus na festa da Páscoa, estavam alguns gregos. 21 Eles se aproximaram de Filipe, que era de Betsaida da Galiléia, com um pedido: “Senhor, queremos ver Jesus”. 22 Filipe foi dizê-lo a André, e os dois juntos o disseram a Jesus.

23 Jesus respondeu: “Chegou a hora de ser glorificado o Filho do homem. 24 Digo-lhes verdadeiramente que, se o grão de trigo não cair na terra e não morrer, continuará ele só. Mas se morrer, dará muito fruto. 25 Aquele que ama a sua vida, a perderá; ao passo que aquele que odeia a sua vida neste mundo, a conservará para a vida eterna. 26 Quem me serve precisa seguir-me; e, onde estou, o meu servo também estará. Aquele que me serve, meu Pai o honrará.

27 “Agora meu coração está perturbado, e o que direi? Pai, salva-me desta hora? Não; eu vim exatamente para isto, para esta hora. 28 Pai, glorifica o teu nome!”

Então veio uma voz dos céus: “Eu já o glorifiquei e o glorificarei novamente”. 29 A multidão que ali estava e a ouviu, disse que tinha trovejado; outros disseram que um anjo lhe tinha falado.

30 Jesus disse: “Esta voz veio por causa de vocês, e não por minha causa. 31 Chegou a hora de ser julgado este mundo; agora será expulso o príncipe deste mundo. 32 Mas eu, quando for levantado da terra, atrairei todos a mim”. 33 Ele disse isso para indicar o tipo de morte que haveria de sofrer.

34 A multidão falou: “A Lei nos ensina que o Cristo permanecerá para sempre; como podes dizer: ‘O Filho do homem precisa ser levantado’? Quem é esse ‘Filho do homem’?”

35 Disse-lhes então Jesus: “Por mais um pouco de tempo a luz estará entre vocês. Andem enquanto vocês têm a luz, para que as trevas não os surpreendam, pois aquele que anda nas trevas não sabe para onde está indo. 36 Creiam na luz enquanto vocês a têm, para que se tornem filhos da luz”. Terminando de falar, Jesus saiu e ocultou-se deles.

A Incredulidade dos Judeus

37 Mesmo depois que Jesus fez todos aqueles sinais miraculosos, não creram nele. 38 Isso aconteceu para se cumprir a palavra do profeta Isaías, que disse:

“Senhor, quem creu
    em nossa mensagem,
e a quem foi revelado
    o braço do Senhor?”[g]

39 Por esta razão eles não podiam crer, porque, como disse Isaías noutro lugar:

40 “Cegou os seus olhos
    e endureceu-lhes o coração,
para que não vejam
    com os olhos
nem entendam com o coração,
    nem se convertam,
e eu os cure”[h].

41 Isaías disse isso porque viu a glória de Jesus e falou sobre ele.

42 Ainda assim, muitos líderes dos judeus creram nele. Mas, por causa dos fariseus, não confessavam a sua fé, com medo de serem expulsos da sinagoga; 43 pois preferiam a aprovação[i] dos homens do que a aprovação de Deus.

44 Então Jesus disse em alta voz: “Quem crê em mim, não crê apenas em mim, mas naquele que me enviou. 45 Quem me vê, vê aquele que me enviou. 46 Eu vim ao mundo como luz, para que todo aquele que crê em mim não permaneça nas trevas.

47 “Se alguém ouve as minhas palavras, e não lhes obedece, eu não o julgo. Pois não vim para julgar o mundo, mas para salvá-lo. 48 Há um juiz para quem me rejeita e não aceita as minhas palavras; a própria palavra que proferi o condenará no último dia. 49 Pois não falei por mim mesmo, mas o Pai que me enviou me ordenou o que dizer e o que falar. 50 Sei que o seu mandamento é a vida eterna. Portanto, o que eu digo é exatamente o que o Pai me mandou dizer”.

Notas al pie

  1. 12.3 Grego: 1 litra. A litra era uma medida de capacidade de cerca de um terço de litro.
  2. 12.5 O denário era uma moeda de prata equivalente à diária de um trabalhador braçal.
  3. 12.13 Expressão hebraica que significa “Salve!”, e que se tornou exclamação de louvor.
  4. 12.13 Sl 118.25,26
  5. 12.15 Grego: filha.
  6. 12.15 Zc 9.9
  7. 12.38 Is 53.1
  8. 12.40 Is 6.10
  9. 12.43 Grego: glória.