Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 1

1בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. הוא היה בראשית עם האלוהים. דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

אלוהים שלח אדם בשם יוחנן להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.

10 האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. 11 הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. 12 אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. 13 כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. 14 הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

15 יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." 16 כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. 17 כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. 18 איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

19 זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, 20 יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"

21 "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"

"לא," השיב יוחנן.

22 "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."

23 "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.

אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" 26 "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. 27 למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."

28 כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

29 למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. 30 אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. 31 אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." 32 יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

33 "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' 34 אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."

35 למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. 36 בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"

37 כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

38 ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.

"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.

39 "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.

40 אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. 41 אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"

42 כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא[b]!"

43 למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." 44 פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.

45 פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"

46 "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"

"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.

47 כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."

48 "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.

"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.

49 "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.

50 "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! 51 אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."

Notas al pie

  1. הבשורה על-פי יוחנן 1:23 ישעיהו מ 3
  2. הבשורה על-פי יוחנן 1:42 פירושו בעברית:"סלע"

New International Version - UK

John 1

The Word became flesh

1In the beginning was the Word, and the Word was with God, and the Word was God. He was with God in the beginning. Through him all things were made; without him nothing was made that has been made. In him was life, and that life was the light of all mankind. The light shines in the darkness, and the darkness has not overcome[a] it.

There was a man sent from God whose name was John. He came as a witness to testify concerning that light, so that through him all might believe. He himself was not the light; he came only as a witness to the light.

The true light that gives light to everyone was coming into the world. 10 He was in the world, and though the world was made through him, the world did not recognise him. 11 He came to that which was his own, but his own did not receive him. 12 Yet to all who did receive him, to those who believed in his name, he gave the right to become children of God – 13 children born not of natural descent, nor of human decision or a husband’s will, but born of God.

14 The Word became flesh and made his dwelling among us. We have seen his glory, the glory of the one and only Son, who came from the Father, full of grace and truth.

15 (John testified concerning him. He cried out, saying, ‘This is the one I spoke about when I said, “He who comes after me has surpassed me because he was before me.”’) 16 Out of his fullness we have all received grace in place of grace already given. 17 For the law was given through Moses; grace and truth came through Jesus Christ. 18 No one has ever seen God, but the one and only Son, who is himself God and[b] is in the closest relationship with the Father, has made him known.

John the Baptist denies being the Messiah

19 Now this was John’s testimony when the Jewish leaders[c] in Jerusalem sent priests and Levites to ask him who he was. 20 He did not fail to confess, but confessed freely, ‘I am not the Messiah.’

21 They asked him, ‘Then who are you? Are you Elijah?’

He said, ‘I am not.’

‘Are you the Prophet?’

He answered, ‘No.’

22 Finally they said, ‘Who are you? Give us an answer to take back to those who sent us. What do you say about yourself?’

23 John replied in the words of Isaiah the prophet, ‘I am the voice of one calling in the wilderness, “Make straight the way for the Lord.”’[d]

24 Now the Pharisees who had been sent 25 questioned him, ‘Why then do you baptise if you are not the Messiah, nor Elijah, nor the Prophet?’

26 ‘I baptise with[e] water,’ John replied, ‘but among you stands one you do not know. 27 He is the one who comes after me, the straps of whose sandals I am not worthy to untie.’

28 This all happened at Bethany on the other side of the Jordan, where John was baptising.

John testifies about Jesus

29 The next day John saw Jesus coming towards him and said, ‘Look, the Lamb of God, who takes away the sin of the world! 30 This is the one I meant when I said, “A man who comes after me has surpassed me because he was before me.” 31 I myself did not know him, but the reason I came baptising with water was that he might be revealed to Israel.’

32 Then John gave this testimony: ‘I saw the Spirit come down from heaven as a dove and remain on him. 33 And I myself did not know him, but the one who sent me to baptise with water told me, “The man on whom you see the Spirit come down and remain is the one who will baptise with the Holy Spirit.” 34 I have seen and I testify that this is God’s Chosen One.’[f]

John’s disciples follow Jesus

35 The next day John was there again with two of his disciples. 36 When he saw Jesus passing by, he said, ‘Look, the Lamb of God!’

37 When the two disciples heard him say this, they followed Jesus. 38 Turning round, Jesus saw them following and asked, ‘What do you want?’

They said, ‘Rabbi’ (which means ‘Teacher’), ‘where are you staying?’

39 ‘Come,’ he replied, ‘and you will see.’

So they went and saw where he was staying, and they spent that day with him. It was about four in the afternoon.

40 Andrew, Simon Peter’s brother, was one of the two who heard what John had said and who had followed Jesus. 41 The first thing Andrew did was to find his brother Simon and tell him, ‘We have found the Messiah’ (that is, the Christ). 42 And he brought him to Jesus.

Jesus looked at him and said, ‘You are Simon son of John. You will be called Cephas’ (which, when translated, is Peter[g]).

Jesus calls Philip and Nathanael

43 The next day Jesus decided to leave for Galilee. Finding Philip, he said to him, ‘Follow me.’

44 Philip, like Andrew and Peter, was from the town of Bethsaida. 45 Philip found Nathanael and told him, ‘We have found the one Moses wrote about in the Law, and about whom the prophets also wrote – Jesus of Nazareth, the son of Joseph.’

46 ‘Nazareth! Can anything good come from there?’ Nathanael asked.

‘Come and see,’ said Philip.

47 When Jesus saw Nathanael approaching, he said of him, ‘Here truly is an Israelite in whom there is no deceit.’

48 ‘How do you know me?’ Nathanael asked.

Jesus answered, ‘I saw you while you were still under the fig-tree before Philip called you.’

49 Then Nathanael declared, ‘Rabbi, you are the Son of God; you are the king of Israel.’

50 Jesus said, ‘You believe[h] because I told you I saw you under the fig-tree. You will see greater things than that.’ 51 He then added, ‘Very truly I tell you,[i] you[j] will see “heaven open, and the angels of God ascending and descending on”[k] the Son of Man.’

Notas al pie

  1. John 1:5 Or understood
  2. John 1:18 Some manuscripts but the only Son, who
  3. John 1:19 The Greek term traditionally translated the Jews (hoi Ioudaioi) refers here and elsewhere in John’s Gospel to those Jewish leaders who opposed Jesus; also in 5:10, 15, 16; 7:1, 11, 13; 9:22; 18:14, 28, 36; 19:7, 12, 31, 38; 20:19.
  4. John 1:23 Isaiah 40:3
  5. John 1:26 Or in; also in verses 31 and 33 (twice)
  6. John 1:34 See Isaiah 42:1; many manuscripts is the Son of God.
  7. John 1:42 Cephas (Aramaic) and Peter (Greek) both mean rock.
  8. John 1:50 Or Do you believe . . . ?
  9. John 1:51 The Greek is plural.
  10. John 1:51 The Greek is plural.
  11. John 1:51 Gen. 28:12