Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 1:1-51

1בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. 2הוא היה בראשית עם האלוהים. 3דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו. 4בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־אדם. 5האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

6אלוהים שלח אדם בשם יוחנן 7להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. 8יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור 9האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם.

10האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. 11הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. 12אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים. 13כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. 14הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

15יוחנן העיד עליו וקרא: ”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“ 16כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. 17כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. 18איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

19זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, 20יוחנן הודה מיד: ”אינני המשיח!“

21”אם כן, מי אתה?“ דרשו לדעת. ”האם אתה אליהו?“

”לא“, השיב יוחנן.

22”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“

23”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:1‏.23 א 23 ישעיהו מ 3 ’פנו דרך ה׳!‘ “ השיב יוחנן.

24‏-25אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: ”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“ 26”אני מטביל רק במים,“ השיב יוחנן, ”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. 27למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“

28כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

29למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: ”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. 30אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני. 31אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“ 32יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

33”לא הכרתי את ישוע לפני כן,“ חזר ואמר יוחנן, ”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: ’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘. 34אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“

35למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. 36בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: ”הנה שה האלוהים!“

37כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

38ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. ”מה רצונכם?“ שאל אותם.

”רבי, היכן אתה גר?“ השיבו בשאלה.

39”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב.

40‎אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. 41‎אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: ”מצאנו את המשיח!“

42כשהביא ‎אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: ”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – ‎ כֵּיפָא!“1‏.42 א 42 פירושו בעברית: ”סלע“

43למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: ”בוא אחרי.“ 44פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של ‎אַנְדְּרֵי ופטרוס.

45פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: ”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“

46”נצרת?“ קרא נתנאל בחוסר אמון. ”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“

”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס.

47כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: ”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“

48”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“ תמה נתנאל.

”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע.

49”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“ קרא נתנאל.

50”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“ שאל ישוע. ”עוד תראה דברים גדולים מאלה! 51אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Juan 1:1-51

Rimashca Shimimi Aichayuj tucushca

1Callaripajca, Rimashca Shimica ñami tiyarca. Chai Shimica, Taita Dios-huanmi carca. Chai Shimica, Diosllatajmi carca.

2Paica callarimantapachami, Taita Diosllahuantaj carca.

3Diosca tucui ima tiyajtaca, Paihuanmi rurarca. Imata rurashpapish, Paillahuantajmi rurarca.

4Paipimi causaica tiyarca. Chai causaimi, tucui runacunata achijyachij Luz carca.

5Chai Luzmi amsataca achijyachicun.

Amsaca chai Luztaca manataj mishai tucurcachu.

6Taita Dios cachajpimi, Juan shuti runa shamurca. 7Tucuicuna crichun nishpami, Luzta paiman ricuchishpa, chaita tucuicunaman huillachun cacharca. 8Mana Juanllatajchu Luz carca. Luz shamushcata huillachunllami paita cacharca. 9Tucuicunata achijyachij chai Luzmi, ña cai pachaman chayamurca.

10Pai quiquintajmi, cai pachapi carca. Cai pachaca Pai rurashcami. Cai pachapi causajcunaca, Pai rurashca cashpapish Paitaca mana rijsircacunachu. 11Paipaj cajcunapajmanmi shamurca. Paicunapish mana chasquircacunachu. 12Chashna cajpipish maijanlla Paita crishpa chasquijcunataca, Diosca Paipaj quiquin huahuacunatami rurarca. 13Diospaj huahua tucungapajca mana yahuarmanta, mana aicha munaimanta, mana cʼaripaj munaimanta huacharishcachu, ashtahuanpish Taita Diospaj munaimantamari Diospaj huahua tucun.

14Rimashca Shimi aichayuj tucushpami, ñucanchijpurapi causarca. Paitaca, Diospaj shujlla Churi cashpa, Yaya shinallataj tucuita yalli sumaj cajtami ricurcanchij. Paica mana cʼuyaipajta cʼuyajpish, cashcatataj huillajpishmi carca.

15Juanca, Paimanta huillacushpaca: «Caitamari sarunca: “Ñucapaj qʼuipa shamucujca, ñucapaj ñaupami ña tiyarca. Chaimanta Paica ñucata yalli jatunmari” nishpa huillarcani» nircami. 16Paica tucuita charij cashpa, mana cʼuyaipajta cʼuyashpa cujpimi, allicunataca tucuicuna jahuanpi jahuanpi chasquicunchij. 17Mandashcahuanca Moisestami cachashca. Ashtahuanpish mana cʼuyaipajta cʼuyangapajpish, cashcatataj huillaj Shimicunahuanpish, Jesucristomari shamurca. 18Taita Diostaca, pi manataj ricushcachu. Paihuan causaj, Paipaj shujlla Churillami ricushca. Paimi ñucanchijmanca rijsichirca.

Bautiźaj Juanca ‘Mana Cristochu cani’ nishcami

(Mat 3:11-12; Mar 1:7-8; Luc 3:15-17)

19Jerusalenpi causaj judiocunami:

—Canca, ¿pitaj cangui?— nishpa, Juanta tapuchun curacunata, levitacunata cacharcacuna.

Paicuna tapujpimi, Juanca pi cashcata huillarca.

20Juanca cashcallatatajmi huillarca, mana pacarcachu. Chaimantami:

—Ñucaca, mana Cristochu cani— nishpa huillarca.

21Chashna nijpica:

—Shinashpaca, ¿pitaj canguiari? ¿Eliaschu cangui?— nijpi:

—Mana chaichu cani— nircami.

Shina nijpica:

—Shinashpaca, ¿Dios ima nishcata huillangapaj shamuna cashca, chai huillajchu cangui?— nijpipish:

—¡Mana!— nircami.

22Chashna nijpica:

—Shinashpaca, ¿pitaj canguiari? ¿Canllatajca pi cashcatataj yuyanguiari? Ñucanchijta cachajcunaman huillagringapajmari, yachashun ninchij— nircacunami.

23Chashna nijpimi, Juanca:

—Dios ima nishcata huillaj Isaiasca: “Shuj runamari shitashca pambapica: ‘Mandaj Diospaj ñanta allichichij. Pai purichunca, ama quingushpalla chaqui ñancunatapish ruraichij’ nicunmari” nishpami huillarca. Chai runamari cani— nishpami cutichirca.

24Tapunaman shamujcunapuramanta fariseocunami, 25Juantaca cashna nircacuna:

—Canca ‘Cristopish, Eliaspish, chai shamuna cashca huillajpish mana canichu’ ninguica. Shinashpaca, ¿ima nishpataj bautiźacunguiari?— nircacunami.

26Chashna nijpimi, Juanca cashna nirca:

—Ñucaca, yacullahuanmari bautiźacuni, ashtahuanpish shujmari quiquincunapurallapitaj tiyan. Paitaca, manaraj rijsinguichijchu. 27Paica ñucapaj qʼuipa shamucushpapish, ñucapaj ñaupamari tiyashca. Chaimanta, ñucaca Paipaj pargate huatashcallatapish mana pascaipaj canichu— nircami.

28Jordán yacu chʼimbanij Betabarapi Juan bautiźacujpimi, chashna tucurca.

Jesusca Taita Dios cachashca Malta Ovejami

29Chai cayandij punllami Juanca, Jesús paipajman chayamucujta ricushpaca, cashna nirca:

—¡Riquichij, cai pachapi causajcunapaj juchata anchuchij, Taita Diospaj Malta Ovejaca Paimari! 30Paitamari ñucaca: “Ñucapaj qʼuipa shamucuj runaca, ñucapaj ñaupa ña tiyashcamanta, ñucata yalli jatunmari” nicurcani. 31Ñucapish Paitaca manaraj rijsircanichu. Shinapish israelcunaman Paita rijsichingapajmi, yacuhuan bautiźashpa caticurcani— nircami.

32Juanca caitapishmi pai quiquin ricushcata huillarca:

—Jahua pachamanta Diospaj Espíritu paloma shina uriyamushpa, Paipaj jahuapi tiyarishpa saquirijtami ricurcani. 33Chaicamaca, Paitaca manaraj rijsircanichu. Yacuhuan bautiźachun ñucata Cachajmi: “Pipaj jahuapimi Ñuca Espíritu uriyashpa tiyarijta ricungui, chaimi jucha illaj Espirituhuan bautiźanga” nircami. 34Ñuca quiquintaj chashna tucujta ricushpami cunancama: “Caimari Taita Diospaj Churica” nishpa rijsichimushcani— nircami.

Punta yachacujcunatami Jesús cayashca

(Mat 4:18-22; Mar 1:16-20; Luc 5:2-11)

35Cayandij punllapish cutinmi Juanca, paipaj yachacujcunamanta ishquihuan puricurca. 36Jesús chaita puricujta ricushpami, Juanca:

—¡Riquichigari, Taita Diospaj Malta Ovejaca Paimari!— nirca.

37Juan chashna nijpica, paipaj ishqui yachacujcunami Jesusta caticurcacuna. 38Paicuna caticujpimi, Jesusca tigralla ricushpaca:

—¿Imatataj mashcacunguichij?— nijpi:

—Rabí, ¿maipitaj causangui?— nircacuna.

(Rabí nishcaca: “Yachachij” nisha ninmi).

39Chashna tapujpi Jesusca:

—Jacuchij, ricunguichij— nijpimi, maipi causacushcata rijsigrircacuna.

Ña chuscu horas shina chishi cajpimi, chai chishica paihuan saquirircacuna.

40Juan huillashcata uyashpa, Jesusta catishpa rij chai ishquimanta shujca, Simón Pedropaj huauqui Andresmi carca. 41Paica, paipaj huauqui Simonhuanraj tupashpaca:

—Mesias-huanmari tupanchij— nircami.

(Mesías nishcapish, Cristo nishcapish “aceitehuan llihuishca” nisha ninmi).

42Chashna nishpami Simontaca, Jesuspajman pushamurca. Jesusca Simonta ricurashpaca:

—Canca Jonaspaj churi Simonmi cangui. Cunanca, Cefas shutitami shutichini— nircami.

(Cefas nishcaca: “Pedro” nisha ninmi).

Jesusca Felipeta Natanaeltami cayashca

43Jesusca, chai cayandij punlla Galileaman llujshiricushpami, Felipehuan tuparca. Paitami:

—Ñucata cati— nirca.

44Felipepish Andres-huan, Pedrohuan causan Betsaidamantami carca. 45Felipeca, Natanaelhuan tupashpaca:

—Moisés Quillcashca Mandashcapipish, Dios ima nishcata huillajcunapish huillashca runahuanmari tuparcanchij. Paica Nazaretmanta Josepaj churi Jesusmari— nircami.

46Chashna nijpi Natanaelca:

—Nazaretmantaca, ¿ima alli llujshipajchari?— nijpi Felipeca:

—¡Shinashpaca jacuari, ricungui!— nircami.

47Jesusca, Natanael Paipajman cʼuchuyacujta ricushpami:

—Caitajcarinpish Israel runatajmi, paica umanata mana yachanchu— nircami.

48Chashna nijpi Natanaelca:

—¿Ima shinataj ñucataca rijsingui?— nijpi, Jesusca:

—Cantaca, Felipe manaraj cayajpimari, higo yura ucupi cajpiraj ricurcani— nircami.

49Chashna nijpimi, Natanaelca:

—Rabí, Canca Diospaj Churimari cangui. Canca, israelcunata jatun Mandajmari cangui— nircami.

50Shina nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—¿“Cantaca higo yura ucupi cajpirajmi ricurcani” nijllapichu, ñucataca cringui? Caita yallicunatapishmari ricungui. 51Cancunaca, cunanmantapachami jahua pacha pascarishcatapish, Runa Aichayujpajman Taita Diospaj angelcuna huichiyacujtapish, uriyacujtapish ricunguichij. Chaica chashnatajmari— nircami.