Habrit Hakhadasha/Haderekh

האיגרת אל-העברים 5:1-14

1כשאדם נבחר לשרת ככהן גדול, תפקידו לייצג את בני־האדם לפני אלוהים – עליו להקריב לאלוהים מנחה וקורבנות בעד־חטאיהם. 2על הכהן הגדול להיות רחמן ולהתייחס אל החוטאים ברוך ובהבנה, שכן הוא עצמו אינו אלא אדם ועלול לחטוא כמוהם. 3מסיבה זאת עליו להקריב קורבנות בעד חטאי העם ובעד חטאי עצמו.

4עלינו לזכור שאיש אינו יכול למנות את עצמו לתפקיד הרם והנכבד של הכהן הגדול. רק אלוהים עצמו ממנה את הכהן הגדול, כשם שמינה את אהרון לפני שנים רבות. 5גם המשיח לא מינה את עצמו לתפקיד הכהן הגדול; המשיח נבחר לתפקידו על־ידי האלוהים אשר אמר אליו:

”בני אתה, אני היום ילדתיך“.

6ובמקום אחר אמר לו אלוהים:5‏.6 ה 6 תהלים קי 4

”אתה כהן לעולם,

על דברתי מלכי־צדק“.

7כאשר חי המשיח על־פני האדמה בדמות אדם, הוא התפלל והתחנן בבכי ובדמעות לפני אלוהים שיושיעו מתוך הלחצים, הניסיונות והייסורים של המוות לניצחון התחייה. אלוהים שמע לתפילתו, כי המשיח אהב את אלוהים וציית לו תמיד. 8אף כי ישוע היה בן־אלוהים, היה עליו ללמוד ציות על־ידי סבלו וייסוריו. 9לאחר שהוכיח את עצמו מושלם לפני האלוהים, נעשה ישוע מקור ישועת עולמים לכל המצייתים לו, 10והוא זה שאלוהים מינה ככהן הגדול כמו מלכי־צדק.

11יש לי עוד הרבה לספר לכם בנושא זה, אך קשה לי להסביר לכם, כי נהייתם קשי־הבנה. 12במקום שאתם, המאמינים הוותיקים, תלמדו את האחרים, אתם בעצמכם זקוקים עדיין למורים שילמדו אתכם את האלף־בית של בשורת האלוהים. אתם עדיין כתינוקות שזקוקים לחלב ולא למזון מוצק. 13ומי שחי על חלב אינו מסוגל לעכל את דבר ה׳, ואינו יודע להבחין בין טוב לרע, כי טרם התבגר. 14מזון רוחני מוצק מיועד למבוגרים באמונה, אשר מתוך ניסיון למדו להבחין בין טוב לרע.

O Livro

Hebreus 5:1-14

1-3O sumo sacerdote é um homem como qualquer outro, mas constituído para representar os homens nas suas relações com Deus. Por isso, apresenta as ofertas a Deus e oferece sacrifícios pelos pecados, tanto do povo como dos seus. E como ele mesmo está sujeito à fraqueza humana, pode tratar com toda a bondade aqueles que pecam, seja por ignorância, seja por desobediência.

4E ninguém se torna sumo sacerdote somente porque deseja tal honra. Tem de ser chamado por Deus, tal como Aarão. 5Assim Cristo, da mesma maneira, não se glorificou a si próprio como sumo sacerdote, mas foi Deus quem o instituiu nessa dignidade, dizendo-lhe:

“Tu és meu Filho;

hoje tornei-me teu Pai.”5.5 Sl 2.7.

6E lemos ainda noutro lugar:

“Tu és sacerdote para sempre,

à semelhança de Melquisedeque.”5.6 Sl 110.4.

7Cristo, enquanto ainda estava na Terra, numa agonia de alma, apresentou orações e súplicas a Deus, que o poderia ter livrado daquela morte. E Deus ouviu-o, atendendo à sua submissão. 8Jesus, ainda que sendo o Filho, ele próprio experimentou o que era a obediência por aquilo que padeceu. 9E foi por Deus qualificado como perfeita fonte de eterna salvação para todos os que lhe obedecem. 10Deus mesmo o reconhece como sumo sacerdote, à semelhança de Melquisedeque.

Uma chamada ao crescimento espiritual

11Muito mais teríamos a dizer sobre isto. Contudo, não é fácil explicar-vos estas coisas, pois têm-se tornado preguiçosos na vossa compreensão. 12Porque, pelo tempo, já deviam até poder ensinar outros. Em vez disso, precisam de quem vos ensine as primeiras coisas da revelação de Deus. Fizeram-se como criancinhas que só podem tomar leite e não alimento sólido. 13Quando uma pessoa se alimenta só de leite é como um bebé e ainda não está capaz de experimentar as coisas que a justiça de Deus exige. 14Mas o alimento sólido é para os que adquiriram maturidade e que, em resultado do exercício das suas faculdades, são capazes de distinguir o bem do mal.