Habrit Hakhadasha/Haderekh

האיגרת אל-העברים 12:1-29

1מאחר שאנו מוקפים בקהל עצום כזה של אנשי אמונה שמעידים על אמת אלוהים, הבה נסיר מעלינו כל דבר שמכביד עלינו, ובמיוחד את החטאים שדבקים בנו ומכשילים אותנו, ונרוץ בסבלנות את המרוץ שהעמיד אלוהים לפנינו. 2הבה נישא את עינינו אל ישוע, מורנו ויסוד אמונתנו, אשר היה מוכן למות מוות מביש על הצלב, כי ידע ששמורה לו שמחה לאחר מכן. עתה הוא יושב במקום הכבוד לימין האלוהים. 3אם רצונכם להימנע מעייפות וליאות רוחנית, חישבו לרגע על סבלנותו של המשיח כשסבל בושה וחרפה מיד האנשים החוטאים. 4אחרי הכול, מעולם לא נאבקתם נגד החטא עד מוות.

5האם שכחתם את תוכחת ה׳ שפונה אליכם כאל בניו?12‏.5 יב 5 משלי ג 11‏-12

”מוסר ה׳ בני אל תמאס

ואל תקץ בתוכחתו,

6כי את אשר יאהב ה׳

יוכיח וכאב את בן ירצה“.

7עליכם לקבל את תוכחת אלוהים, כי היא מיועדת לתועלת שלכם ולמען החינוך שלכם. אלוהים מתנהג אתכם כאב עם בניו, ואיזה אב אינו מוכיח ומחנך את בנו? 8אם אלוהים אינו מעניש אתכם כשאתם ראויים לכך, כשם שאבות אחרים מענישים את בניהם, פירוש הדבר שאינכם בני אלוהים ואינכם שייכים באמת למשפחתו. 9ואם אנו מכבדים את אבינו האנושי גם כשהוא מעניש אותנו, האם לא ניכנע בשמחה רבה יותר לפני האלוהים, אבינו הרוחני, כדי שנלמד כיצד לחיות?

10אבותינו האנושיים חינכו אותנו במשך שנים ספורות לפי ראות עיניהם, בעוד שאלוהים מחנך אותנו לתועלת שלנו, כדי שנשתתף בקדושתו.

11אין ספק שקבלת עונש היא חוויה מכאיבה ובלתי־נעימה, אך אלה שלמדו לקח מגלים כעבור זמן־מה שהעונש היה לברכה בחייהם.

12על כן חזקו את ידיכם החלשות ועמדו איתן על רגליכם הכושלות. 13הובילו את רגליכם בדרך ישרה, כדי שההולכים בעקבותיכם, גם אם יהיו חלשים וצולעים, לא יפלו ולא יכשלו, אלא יתחזקו.

14התרחקו מכל מריבה ונהלו חיי טוהר וקדושה, כי ללא קדושה לא תראו את האדון. 15השגיחו איש על רעהו שמא יתכחש אחד מכם לחסדו של אלוהים, כי באדם כזה יכולה להתפתח מרירות שעלולה להרעיל חיי רבים. 16השגיחו שאיש מכם לא ייגרר לזנות או לכל טומאה אחרת, כמו מעשי עשו שמכר את בכורתו תמורת נזיד עדשים. 17אתם יודעים שכאשר התחרט עשו ורצה להשיב לעצמו את זכות הבכורה, היה מאוחר מדי. הוא לא יכול היה לתקן את המעוות גם כאשר שפך דמעות רבות.

18זכרו היכן אתם עומדים: לא לפני להבת אש, ענן, ערפל או סערה נוראה, כפי שעמדו בני־ישראל לרגלי הר־סיני, 19ואף לא לפני תרועת שופר נוראה, וקול ה׳ שדיבר אל בני־ישראל דברים נוראים עד שהתחננו לפניו שיפסיק לדבר, 20כי לא יכלו לשאת את צו ה׳: שכל הנוגע בהר – כולל הבהמות – ייסקל באבנים וימות. 21המעמד היה נורא כל־כך עד שאפילו משה עצמו אמר: ”יגורתי וחרדתי!“

22אתם עומדים לפני הר־ציון האמיתי ולפני עיר אלוהים חיים, הלא היא ירושלים אשר בשמים. אתם עומדים גם לפני מקהלת רבבות מלאכים, 23לפני קהילת המשיח שמורכבת מאלה שכתובים בשמים, לפני האלוהים ששופט את הכול, לפני נשמות הצדיקים בשמים, אשר אלוהים השלים בהם את מלאכתו, 24ולפני ישוע המשיח עצמו אשר הביא לנו את הברית החדשה והנפלאה הזאת, ואשר דמו מכפר על חטאינו במקום שיזעק לנקמה כדמו של ‎ הֶבֶל.

25לכן אל תעזו לסרב להקשיב לקול של המדבר אליכם. שכן אם בני־ישראל לא נמלטו מעונש כשסירבו להקשיב למדבר כאן על־פני האדמה, על אחת כמה וכמה לא נימלט אנחנו מעונש, אם נסרב להקשיב לקולו של המדבר מן השמים. 26כשדיבר אלוהים מהר־סיני זעזע קולו את הארץ, אך הוא הבטיח שבפעם הבאה יזעזע לא רק את הארץ אלא גם את השמים!12‏.26 יב 26 ראה חגי ב 6 27מדבריו משתמע שהוא יבדוק ויברר את כל מה שעומד על יסודות רעועים, כדי שרק החזק והיציב יישאר.

28מאחר שקיבלנו מלכות שאינה יכולה להיהרס, הבה נבוא לפני אלוהים אסירי תודה, ונשרתהו כרצונו בצניעות וביראה, 29כי אלוהינו אש אוכלה הוא.

La Bible du Semeur

Hébreux 12:1-29

Courir avec endurance

1C’est pourquoi, nous aussi qui sommes entourés d’une si grande nuée de témoins12.1 Il s’agit de tous ceux qui ont témoigné de leur foi., débarrassons-nous de tout fardeau, et du péché qui nous cerne si facilement de tous côtés, et courons avec endurance l’épreuve qui nous est proposée. 2Gardons les yeux fixés sur Jésus, qui nous a ouvert le chemin de la foi12.2 Voir 2.10. et qui la porte à la perfection. Parce qu’il avait en vue la joie qui lui était réservée12.2 Autre traduction : en renonçant à la joie qui lui revenait., il a enduré la mort sur la croix, en méprisant la honte attachée à un tel supplice, et désormais il siège à la droite du trône de Dieu.

3Pensez à celui qui a enduré de la part des hommes pécheurs une telle opposition contre lui, pour que vous ne vous laissiez pas abattre par le découragement. 4Vous n’avez pas encore résisté jusqu’à la mort dans votre lutte contre le péché, 5et vous avez oublié cette parole d’encouragement que Dieu vous adresse comme à des fils :

Mon fils, ne prends pas à la légère la correction du Seigneur

et ne te décourage pas lorsqu’il te reprend.

6Car le Seigneur corrige celui qu’il aime :

il châtie tous ceux qu’il reconnaît pour ses fils12.6 Pr 3.11-12 cité selon l’ancienne version grecque..

7Supportez vos souffrances : elles servent à vous corriger. C’est en fils que Dieu vous traite. Quel est le fils que son père ne corrige pas ? 8Si vous êtes dispensés de la correction qui est le lot de tous les fils, alors vous êtes des enfants illégitimes, et non des fils.

9D’ailleurs, nous avions notre père terrestre pour nous corriger, et nous le respections. N’allons-nous pas, à plus forte raison, nous soumettre à notre Père céleste pour avoir la vie ? 10Notre père nous corrigeait pour un temps limité, selon ses idées, mais Dieu, c’est pour notre bien qu’il nous corrige, afin de nous faire participer à sa sainteté.

11Certes, sur le moment, une correction ne semble pas être un sujet de joie mais plutôt une cause de tristesse. Mais par la suite, elle a pour fruit, chez ceux qui ont ainsi été formés, une vie juste, vécue dans la paix.

12C’est pourquoi : Relevez vos mains qui faiblissent et raffermissez vos genoux qui fléchissent12.12 Es 35.3.. 13Faites-vous des pistes droites pour votre course12.13 Pr 4.26., afin que le pied qui boite ne se démette pas complètement, mais qu’il guérisse plutôt.

Recommandations diverses

Vivre une vie sainte

14Faites tous vos efforts pour être en paix avec tout le monde et cultivez la sainteté sans laquelle nul ne verra le Seigneur. 15Veillez à ce que personne ne passe à côté de la grâce de Dieu, qu’aucune racine d’amertume ne pousse et ne cause du trouble en empoisonnant plusieurs d’entre vous12.15 Voir Dt 29.17..

16Qu’il n’y ait personne qui vive dans l’immoralité ou qui méprise les choses saintes, comme Esaü qui, pour un simple repas, a vendu son droit d’aînesse. 17Vous savez que plus tard, lorsqu’il a voulu recevoir en héritage la bénédiction de son père, il a été rejeté, car il n’a trouvé aucun moyen de revenir en arrière12.17 Voir Gn 27.30-40. Autre traduction : d’amener son père à revenir sur ce qu’il avait fait., bien qu’il l’ait cherché en pleurant.

Le royaume inébranlable

18Car vous ne vous êtes pas approchés, comme les Israélites au désert, d’une réalité que l’on pourrait toucher : un feu ardent, l’obscurité, des ténèbres et un ouragan. 19Vous n’avez pas entendu de sonneries de trompettes, ni l’éclat d’une voix telle que ceux qui l’ont entendue ont demandé qu’elle ne s’adresse plus à eux. 20En effet, ils ne pouvaient supporter l’ordre qui leur avait été donné : Quiconque touchera la montagne – même si c’est un animal – sera tué à coups de pierres12.20 Ex 19.12-13.. 21Le spectacle était si terrifiant que Moïse s’est écrié : Je suis épouvanté12.21 Dt 9.19. et tout tremblant.

22Non, vous, au contraire, vous vous êtes approchés de la montagne de Sion, de la cité du Dieu vivant, de la Jérusalem céleste et de milliers d’anges en fête. 23Vous vous êtes approchés de l’assemblée des premiers-nés de Dieu dont les noms sont inscrits dans les cieux. Vous vous êtes approchés de Dieu, le Juge de tous les hommes, et des esprits des justes qui sont parvenus à la perfection. 24Vous vous êtes approchés de Jésus, le médiateur d’une alliance nouvelle, et de son sang répandu qui parle mieux encore que celui d’Abel12.24 Abel est mort, victime de la méchanceté de son frère. Son sang criait vengeance (Gn 4.10). Jésus aussi est mort par suite de la méchanceté de ses « frères », mais son sang couvre les péchés de ceux qui croient en lui..

25Prenez donc garde : ne refusez pas d’écouter celui qui vous parle. Les Israélites qui ont refusé d’écouter celui qui les avertissait sur la terre, n’ont pas échappé au châtiment. A combien plus forte raison en sera-t-il de même pour nous, si nous nous détournons de celui qui nous parle du haut des cieux.

26Celui dont la voix a fait alors trembler la terre fait maintenant cette promesse : Une fois encore j’ébranlerai, non seulement la terre, mais aussi le ciel12.26 Ag 2.6 cité selon l’ancienne version grecque.. 27Ces mots : une fois encore signifient que tout ce qui peut être ébranlé, c’est-à-dire ce qui appartient à l’ordre ancien de la création, disparaîtra, pour que subsistent seules les réalités inébranlables. 28Le royaume que nous recevons est inébranlable : soyons donc reconnaissants et servons Dieu d’une manière qui lui soit agréable, avec crainte et profond respect, 29car notre Dieu est un feu qui consume12.29 Dt 4.24..