Habrit Hakhadasha/Haderekh

האגרת אל-העברים 12

1מאחר שאנו מוקפים בקהל עצום כזה של אנשי אמונה שמעידים על אמת אלוהים, הבה נסיר מעלינו כל דבר שמכביד עלינו, ובמיוחד את החטאים שדבקים בנו ומכשילים אותנו, ונרוץ בסבלנות את המרוץ שהעמיד אלוהים לפנינו. הבה נישא את עינינו אל ישוע, מורנו ויסוד אמונתנו, אשר היה מוכן למות מוות מביש על הצלב, כי ידע ששמורה לו שמחה לאחר מכן. עתה הוא יושב במקום הכבוד לימין האלוהים. אם רצונכם להימנע מעייפות וליאות רוחנית, חישבו לרגע על סבלנותו של המשיח כשסבל בושה וחרפה מיד האנשים החוטאים. אחרי הכול, מעולם לא נאבקתם נגד החטא עד מוות.

האם שכחתם את תוכחת ה' שפונה אליכם כאל בניו?[a] "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו, כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה". עליכם לקבל את תוכחת אלוהים, כי היא מיועדת לתועלת שלכם ולמען החינוך שלכם. אלוהים מתנהג אתכם כאב עם בניו, ואיזה אב אינו מוכיח ומחנך את בנו? אם אלוהים אינו מעניש אתכם כשאתם ראויים לכך, כשם שאבות אחרים מענישים את בניהם, פירוש הדבר שאינכם בני אלוהים ואינכם שייכים באמת למשפחתו. ואם אנו מכבדים את אבינו האנושי גם כשהוא מעניש אותנו, האם לא ניכנע בשמחה רבה יותר לפני האלוהים, אבינו הרוחני, כדי שנלמד כיצד לחיות?

10 אבותינו האנושיים חינכו אותנו במשך שנים ספורות לפי ראות עיניהם, בעוד שאלוהים מחנך אותנו לתועלת שלנו, כדי שנשתתף בקדושתו.

11 אין ספק שקבלת עונש היא חוויה מכאיבה ובלתי-נעימה, אך אלה שלמדו לקח מגלים כעבור זמן-מה שהעונש היה לברכה בחייהם.

12 על כן חזקו את ידיכם החלשות ועמדו איתן על רגליכם הכושלות. 13 הובילו את רגליכם בדרך ישרה, כדי שההולכים בעקבותיכם, גם אם יהיו חלשים וצולעים, לא יפלו ולא יכשלו, אלא יתחזקו.

14 התרחקו מכל מריבה ונהלו חיי טוהר וקדושה, כי ללא קדושה לא תראו את האדון. 15 השגיחו איש על רעהו שמא יתכחש אחד מכם לחסדו של אלוהים, כי באדם כזה יכולה להתפתח מרירות שעלולה להרעיל חיי רבים. 16 השגיחו שאיש מכם לא ייגרר לזנות או לכל טומאה אחרת, כמו מעשי עשו שמכר את בכורתו תמורת נזיד עדשים. 17 אתם יודעים שכאשר התחרט עשיו ורצה להשיב לעצמו את זכות הבכורה, היה מאוחר מדי. הוא לא יכול היה לתקן את המעוות גם כאשר שפך דמעות רבות.

18 זכרו היכן אתם עומדים: לא לפני להבת אש, ענן, ערפל או סערה נוראה, כפי שעמדו בני-ישראל לרגלי הר-סיני, 19 ואף לא לפני תרועת שופר נוראה, וקול ה' שדיבר אל בני-ישראל דברים נוראים עד שהתחננו לפניו שיפסיק לדבר, 20 כי לא יכלו לשאת את צו ה': שכל הנוגע בהר – כולל הבהמות – ייסקל באבנים וימות. 21 המעמד היה נורא כל-כך עד שאפילו משה עצמו אמר: "יגורתי וחרדתי!"

22 אתם עומדים לפני הר-ציון האמיתי ולפני עיר אלוהים חיים, הלא היא ירושלים אשר בשמים. אתם עומדים גם לפני מקהלת רבבות מלאכים, 23 לפני קהילת המשיח שמורכבת מאלה שכתובים בשמים, לפני האלוהים ששופט את הכול, לפני נשמות הצדיקים בשמים, אשר אלוהים השלים בהם את מלאכתו, 24 ולפני ישוע המשיח עצמו אשר הביא לנו את הברית החדשה והנפלאה הזאת, ואשר דמו מכפר על חטאינו במקום שיזעק לנקמה כדמו של הבל.

25 לכן אל תעזו לסרב להקשיב לקול המדבר אליכם. שכן אם בני-ישראל לא נמלטו מעונש כשסירבו להקשיב למשה, שהביא להם את דבר אלוהים כאן על-פני האדמה, על אחת כמה וכמה לא נימלט אנחנו מעונש, אם נסרב להקשיב לקולו של אלוהים שמדבר מן השמים. 26 כשדיבר אלוהים מהר-סיני זעזע קולו את הארץ, אך הוא הבטיח שבפעם הבאה יזעזע לא רק את הארץ אלא גם את השמים! 27 מדבריו משתמע שהוא יבדוק ויברר את כל מה שעומד על יסודות רעועים, כדי שרק החזק והיציב יישאר.

28 מאחר שקיבלנו מלכות שאינה יכולה להיהרס, הבה נבוא לפני אלוהים אסירי תודה, ונשרתהו כרצונו בצניעות וביראה, 29 כי אלוהינו אש אוכלה הוא.

Notas al pie

  1. האגרת אל-העברים 12:5 משלי ג 11- 12

La Bible du Semeur

Hébreux 12

Courir avec endurance

1C’est pourquoi, nous aussi qui sommes entourés d’une si grande nuée de témoins[a], débarrassons-nous de tout fardeau, et du péché qui nous cerne si facilement de tous côtés, et courons avec endurance l’épreuve qui nous est proposée. Gardons les yeux fixés sur Jésus, qui nous a ouvert le chemin de la foi[b] et qui la porte à la perfection. Parce qu’il avait en vue la joie qui lui était réservée[c], il a enduré la mort sur la croix, en méprisant la honte attachée à un tel supplice, et désormais il siège à la droite du trône de Dieu.

Pensez à celui qui a enduré de la part des hommes pécheurs une telle opposition contre lui, pour que vous ne vous laissiez pas abattre par le découragement. Vous n’avez pas encore résisté jusqu’à la mort dans votre lutte contre le péché, et vous avez oublié cette parole d’encouragement que Dieu vous adresse comme à des fils:

Mon fils, ne prends pas à la légère la correction du Seigneur
et ne te décourage pas lorsqu’il te reprend.
Car le Seigneur corrige celui qu’il aime:
il châtie tous ceux qu’il reconnaît pour ses fils[d] .

Supportez vos souffrances: elles servent à vous corriger. C’est en fils que Dieu vous traite. Quel est le fils que son père ne corrige pas? Si vous êtes dispensés de la correction qui est le lot de tous les fils, alors vous êtes des enfants illégitimes, et non des fils.

D’ailleurs, nous avions notre père terrestre pour nous corriger, et nous le respections. N’allons-nous pas, à plus forte raison, nous soumettre à notre Père céleste pour avoir la vie? 10 Notre père nous corrigeait pour un temps limité, selon ses idées, mais Dieu, c’est pour notre bien qu’il nous corrige, afin de nous faire participer à sa sainteté.

11 Certes, sur le moment, une correction ne semble pas être un sujet de joie mais plutôt une cause de tristesse. Mais par la suite, elle a pour fruit, chez ceux qui ont ainsi été formés, une vie juste, vécue dans la paix.

12 C’est pourquoi: Relevez vos mains qui faiblissent et raffermissez vos genoux qui fléchissent[e]. 13 Faites-vous des pistes droites pour votre course[f], afin que le pied qui boite ne se démette pas complètement, mais qu’il guérisse plutôt.

Recommandations diverses

Vivre une vie sainte

14 Faites tous vos efforts pour être en paix avec tout le monde et cultivez la sainteté sans laquelle nul ne verra le Seigneur. 15 Veillez à ce que personne ne passe à côté de la grâce de Dieu, qu’aucune racine d’amertume ne pousse et ne cause du trouble en empoisonnant plusieurs d’entre vous[g].

16 Qu’il n’y ait personne qui vive dans l’immoralité ou qui méprise les choses saintes, comme Esaü qui, pour un simple repas, a vendu son droit d’aînesse. 17 Vous savez que plus tard, lorsqu’il a voulu recevoir en héritage la bénédiction de son père, il a été rejeté, car il n’a trouvé aucun moyen de revenir en arrière[h], bien qu’il l’ait cherché en pleurant.

Le royaume inébranlable

18 Car vous ne vous êtes pas approchés, comme les Israélites au désert, d’une réalité que l’on pourrait toucher: un feu ardent, l’obscurité, des ténèbres et un ouragan. 19 Vous n’avez pas entendu de sonneries de trompettes, ni l’éclat d’une voix telle que ceux qui l’ont entendue ont demandé qu’elle ne s’adresse plus à eux. 20 En effet, ils ne pouvaient supporter l’ordre qui leur avait été donné: Quiconque touchera la montagne – même si c’est un animal – sera tué à coups de pierres[i]. 21 Le spectacle était si terrifiant que Moïse s’est écrié: Je suis épouvanté[j] et tout tremblant.

22 Non, vous, au contraire, vous vous êtes approchés de la montagne de Sion, de la cité du Dieu vivant, de la Jérusalem céleste et de milliers d’anges en fête. 23 Vous vous êtes approchés de l’assemblée des premiers-nés de Dieu dont les noms sont inscrits dans les cieux. Vous vous êtes approchés de Dieu, le Juge de tous les hommes, et des esprits des justes qui sont parvenus à la perfection. 24 Vous vous êtes approchés de Jésus, le médiateur d’une alliance nouvelle, et de son sang répandu qui parle mieux encore que celui d’Abel[k].

25 Prenez donc garde: ne refusez pas d’écouter celui qui vous parle. Les Israélites qui ont refusé d’écouter celui qui les avertissait sur la terre, n’ont pas échappé au châtiment. A combien plus forte raison en sera-t-il de même pour nous, si nous nous détournons de celui qui nous parle du haut des cieux.

26 Celui dont la voix a fait alors trembler la terre fait maintenant cette promesse: Une fois encore j’ébranlerai, non seulement la terre, mais aussi le ciel[l]. 27 Ces mots: une fois encore signifient que tout ce qui peut être ébranlé, c’est-à-dire ce qui appartient à l’ordre ancien de la création, disparaîtra, pour que subsistent seules les réalités inébranlables. 28 Le royaume que nous recevons est inébranlable: soyons donc reconnaissants et servons Dieu d’une manière qui lui soit agréable, avec crainte et profond respect, 29 car notre Dieu est un feu qui consume[m].

Notas al pie

  1. 12.1 Il s’agit de tous ceux qui ont témoigné de leur foi.
  2. 12.2 Voir 2.10.
  3. 12.2 Autre traduction: en renonçant à la joie qui lui revenait.
  4. 12.6 Pr 3.11-12 cité selon l’ancienne version grecque.
  5. 12.12 Es 35.3.
  6. 12.13 Pr 4.26.
  7. 12.15 Voir Dt 29.17.
  8. 12.17 Voir Gn 27.30-40. Autre traduction: d’amener son père à revenir sur ce qu’il avait fait.
  9. 12.20 Ex 19.12-13.
  10. 12.21 Dt 9.19.
  11. 12.24 Abel est mort, victime de la méchanceté de son frère. Son sang criait vengeance (Gn 4.10). Jésus aussi est mort par suite de la méchanceté de ses «frères», mais son sang couvre les péchés de ceux qui croient en lui.
  12. 12.26 Ag 2.6 cité selon l’ancienne version grecque.
  13. 12.29 Dt 4.24.