Habrit Hakhadasha/Haderekh

האגרת אל-העברים 11

1מהי אמונה? אמונה היא ביטחון מלא בדברים שלהם אנו מקווים, ומצב שבו אנו משוכנעים במציאותם של דברים שאיננו יכולים לראותם. אבותינו זכורים לטובה בשל אמונתם הגדולה באלוהים. על-ידי אמונה באלוהים אנו מקבלים את העובדה שהעולם כולו נברא בפקודת ה', אשר ברא את כל מה שאנו רואים מדברים בלתי-נראים.

הבל – בשל אמונתו הביא הבל לה' קורבן טוב מזה של קין. כאשר קיבל ה' את מנחתו של הבל העיד למעשה שהבל צדיק בעיניו. למרות שהבל מת לפני שנים רבות יכולים אנו עדיין ללמוד ממנו שיעור באמונה.

חנוך – בזכות אמונתו של חנוך העלה אותו אלוהים לשמים בלי שימות. חנוך נעלם לפתע מן העולם הזה, מפני שאלוהים לקחו. עוד לפני שעלה חנוך לשמים נאמר עליו שמצא חן בעיני אלוהים. בלי אמונה לא תוכל למצוא-חן בעיני אלוהים. מי שרוצה להתקרב לאלוהים חייב להאמין שיש אלוהים, ושהוא גומל למחפשים אותו באמת.

נוח – מתוך אמונה ציית נוח לאזהרת אלוהים בדבר העתיד להתרחש. אף כי לא היה סימן למבול האמין נוח לה', ובלי לבזבז זמן בנה תיבה כדי להציל את בני-משפחתו. אמונתו של נוח באלוהים הייתה ניגוד מוחלט לחוסר-האמונה של בני דורו בעולם. נוח מצא-חן בעיני אלוהים בזכות אמונתו.

אברהם – כאשר ציווה ה' על אברהם לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהבטיח לו, ציית אברהם לה' מתוך אמונתו בו. הוא נשמע לה' למרות שלא ידע לאן אלוהים מוביל אותו. מתוך אמונתו בה', גם לאחר שהגיע אברהם אל ארץ ההבטחה חי בה כזר וכנכרי; הוא גר באוהלים, כמו יצחק ויעקב שקיבלו אותה הבטחה. 10 כי אברהם המתין בסבלנות ובביטחון שה' יביאו אל העיר שאלוהים מתכנן ובונה. 11 שרה – גם שרה האמינה בה' ולכן, למרות שהייתה זקנה מאוד, העניק לה אלוהים את היכולת הפיזית ללדת את בנה. 12 וכך, מאב שהיה זקן מכדי להוליד אפילו בן אחד, נולד עם שלם שמספרו ככוכבי השמים וכגרגירי החול שעל שפת הים.

13 כל אנשי האמונה שציינתי לעיל מתו לפני שזכו לראות את התגשמות כל הבטחות ה', אך הם ראו את התגשמותן בעתיד ושמחו על כך, שכן הודו כי ביתם האמיתי אינו בעולם הזה, וראו את עצמם כזרים שנמצאים בעולם הזה. 14 מדבריהם משתמע שציפו לארץ מושב. 15 אילו הצטערו לעזוב את הארץ שממנה יצאו, הייתה להם אפשרות לשוב אליו, 16 אך הם לא רצו לשוב; נפשם יצאה אל הבית השמימי. עתה אלוהים אינו מתבייש להיקרא אלוהיהם, שהרי הכין להם עיר בשמים.

17 גם כאשר ניסהו ה' בטח בו אברהם והאמין להבטחותיו, ומשום כך היה מוכן להקריב את בנו יחידו. 18 אכן, אברהם היה מוכן להקריב את יצחק אשר דרכו הבטיח לו אלוהים צאצאים רבים. 19 אברהם האמין שאילו מת יצחק היה אלוהים משיב אותו לתחייה – וזה אכן מה שקרה, כי לגבי אברהם נועד יצחק למוות, אך ה' השיב לו את חייו. 20 יצחק, יעקב ויוסף – מתוך אמונה ידע יצחק שאלוהים יברך את שני בניו, יעקב ועשו. 21 כאשר הזדקן יעקב ועמד למות ברך מתוך אמונה את שני בני יוסף, והשתחווה על ראש המטה. 22 כשעמד יוסף למות הוא דיבר מתוך אמונה על העובדה שאלוהים יוציא את בני-ישראל ממצרים. יוסף לא הטיל ספק בדבר, ולכן השביע את בני-ישראל שייקחו עמם את עצמותיו בצאתם ממצרים.

23 עמרם ויוכבד – גם להורי משה הייתה אמונה גדולה. בראותם שאלוהים ברכם בילד מיוחד, האמינו שה' יכול להצילו מגזר-דין המוות שהוציא פרעה. משום כך הם לא פחדו מהמלך והסתירו את משה שלושה חודשים.

24 משה – כאשר גדל משה הוא סירב, מתוך אמונתו באלוהים, להיקרא בנו של בת-פרעה.

25 הוא העדיף להשתתף בסבל עמו, עם אלוהים, על-פני תענוגות החטא. 26 משה חשב שמוטב לסבול לשם המשיח, מאשר ליהנות מאוצרות מצרים, כי משה נשא את עיניו אל הגמול שעמד אלוהים להעניק לו.

27 מכיוון שמשה בטח באלוהים הוא לא פחד מזעם פרעה והוציא את בני-ישראל ממצרים, בשאבו כוח וגבורה מהאלוהים הבלתי-נראה. 28 מתוך אמונה ציווה משה על בני-ישראל לשחוט שה בפסח הראשון, ולהתיז את דמו על המשקוף ועל המזוזות, כדי שמלאך ה' יפסח על בתיהם בצאתו להכות את המצרים במכת בכורות.

29 בני-ישראל – מתוך אמונתם באלוהים חצו בני-ישראל את ים-סוף כאילו היה יבשה, ואילו כשניסו המצרים לחצותו – טבעו. 30 מכוח האמונה נפלו חומות יריחו לאחר שבני-ישראל צעדו סביבן שבעה ימים.

31 רחב – בזכות אמונתה באלוהים לא הושמדה רחב הזונה יחד עם בני-עירה שמרדו בה', משום שאספה אל ביתה את המרגלים, העניקה להם מחסה ועזרה להם להימלט מרודפיהם.

32 הזקוקים אתם לדוגמאות נוספות? קצר הזמן מלספר על אמונתם של גדעון, ברק, שמשון, יפתח, דוד, שמואל, וכל שאר הנביאים. 33 הודות לאמונתם באלוהים אנשים אלו כבשו ממלכות, השליטו צדק, אישרו את אמיתות הבטחות ה', ניצלו מגוב-אריות 34 ומלהבות אש. היו מהם שבזכות אמונתם ניצלו ממוות בחרב, אחרים התחזקו לאחר שנחלשו או חלו, היו כאלה שעשו חיל במלחמות והביסו צבאות שלמים. 35 היו נשים שבזכות אמונתן באלוהים שבו אליהן יקיריהן מן המתים. אחרים בטחו בה' והעדיפו מוות בעינויים על התכחשות לה', שהייתה מצילה אותם. הם ידעו בביטחון שאלוהים יקים אותם לחיים טובים מאלה. 36 היו כאלה שסבלו לעג, הצלפות שוט, כבילה בשרשראות, מאסר בבור-כלא, מוות בסקילה ואפילו ניסור גופם! לאחרים הובטח חופש אם יתכחשו לאמונתם, וכשסירבו – נרצחו בחרב. לנשארים בחיים לא נותר אלא עור-צאן לגופם. הם נדדו במדבריות ובהרים, הסתתרו במערות ובנקיקי-סלעים, רעבו ללחם ולקו במחלות. העולם לא היה ראוי לצדיקים כאלה!

39 למרות שאמונתם של אנשים אלה הייתה חזקה, ולמרות שבטחו בה' בכל לבם, לא זכה איש מהם בכל מה שה' הבטיח להם. 40 מדוע? כי אלוהים רצה שימתינו וישתתפו יחד אתנו בגמול הטוב יותר שהכין למעננו.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hebreos 11

Crishcamantami tucuita pajtashcacuna

1Crinaca, japisha nicushcata japinataj cashcata yuyanami. Manaraj ricushpapish, ricusha nicushcaca, chashnataj canata yuyanami. Ñaupa yayacunapish chashna crishcamantami, Dios alli nishca tucurcacuna.

Crishpallami cai pachata, jahua pachata tucui ima tiyajcunatapish, rimashpalla Taita Dios rurashcataca yachanchij. Chashna cajpica cunan tiyajcunataca, ñaupaman mana ricushcata rurashcatami cunanca ricunchij.

Crishcamantami Abelca, paipaj huauqui Caín cushcata yalli sumajta Taita Diosmanca cushpa huañuchirca. Chaimantami Diosca, Abel cushcacunataca chasquishpa, paita alli nirca. Crishcamantami, huañushca cashpapish, cunancama rimacun.

Crishcamantami Enoctaca ama huañuchun, Taita Diosca causajta jahua pachaman aparca. Chaimantami pai mana ricurijpica, mashcashpapish mana japircacuna. “Enocta manaraj Dios apajpimi, Pai Dios munashcata ruraj carca” nishpa quillcashcapishmi tiyan. Mana crishpaca, Taita Dios munashcataca, ima shina mana rurai tucuipajmi. Chashna cajpimi, maijanpish Taita Diospajman c'uchuyanapajca Pai tiyashcatapish, Paita mashcajcunamanca allicunata cuj cashcatapish crina.

Noepish crishcamantami, Taita Dios llaquita cachasha nijpica, chai punllacunapi manaraj ima chashna tiyashcata ricushpapish Diosta manchashpa, huambuj huasita rurashpa, paipaj familiandij quishpirirca. Crishpallami cai pachapi causaj millaita rurajcunataca, jatun llaquiman rina cashcata ricuchirca. Crishpallami ima juchachina illajta Dios rurana tucunatapish chasquirca.

Crishcamantami Abrahampish Dios cayajpica, caźushpa paiman cusha nishca llajtata japinamanca, maiman ricushcata mana yachashpapish, paipaj llajtamanta llujshishpa rircalla. Crishcamantami Abrahamca, Dios paiman: “Cai llajtatami canman cusha” nishca cajpipish, chai llajtapica, catishpa causaj runa shinalla causashca. Chai llajtallapitajmi ñaupa yaya Isaacpish, Jacobopish yaya Abraham shinallataj Dios cusha nishcallatataj japishun nishpa, carpa huasicunallapi causarcacuna. 10 Abrahamca, alli rumicunahuan shayachishca, mana urmaipaj pueblopi causanatami shuyacurca. Chai pueblota shayachij arquitectoca, Taita Diosllatajmi.

11 Crishcamantami Sarapish mana huachaj, ña yuyaj huarmi cashpapish huachashca. Diosca, Pai cusha nishcata pajtachij canata crishcamantami, paica shuj c'ari huahuata huachashca. 12 Chashnami ña huañushca shina yuyaj Abraham runamantaca, jahua pachapi tiyaj luźerocuna shina, mama cucha uripi tiyaj t'iyu shinapish, mana yupaipaj achcata mirarirca.

13 Ñaupa yayacunaca, tucuicunami paicunaman Dios cusha nishcata crishpapish, manaraj japishpa huañurcacuna. Paicunaca crishcallamantami, q'uipata ima shina canataca carumanta ricushpa alabaduj shinalla yachashpa, achcata cushicurcacuna. Chaimantami, cai pachapica shujtaj llajtamanta cajcuna shinalla, purijcuna shinalla cashcata huillarcacuna. 14 Chashna huillashpaca, shujtaj llajtata mashcacushcallatami yuyachincuna. 15 Paicuna llujshimushca llajtata yuyarishpalla, chashna nicushca cashpaca, tigrashun nishpapish tigranmanllami carca, ima jarcaj mana tiyarcachu. 16 Ashtahuanpish paicunaca, tucuita yalli alli llajtatami mashcacurcacuna. Chai llajtaca, jahua pachamari. Diosca paicunapajca, chaipi shuj pueblota allichishcatami charicun. Chaimantami Pai Diosca, ‘Paicunapaj Taita Diosmi’ cani ninataca, mana pinganachin.

17 Abrahamca crishcamantami, Dios paita ima shina crij cashcata ricusha nijpica, paipaj churi Isaacta Diosman cushpa huañuchingapaj aparca. Dios cusha nishcata chasquijmari, paipaj shujlla churita Diosman cungapaj aparca. 18 Diosca: «Isaacmantami achca huahuacunata mirachisha» nishca jahuami, Isaacta cuchun mañarca. 19 Huañushcacunapaj chaupimantapish Taita Diosca causachi tucunata crishpami, Diosman curcalla. Chaimantami Abrahamca paipaj churitaca, causachishcata shina cutin chasquishca.

20 Crishcamantami Isaacca, paipaj churi Jacobomanpish, Esaumanpish shamuj punllacunapi, bendiciachun Diosta mañarca.

21 Crishcamantami Jacobopish ña huañucushpaca, Josepaj churicunamanca Dios allicunata cuchun nishpa, taunapi huancarishpalla Diosta adorashpa mañarca.

22 Crishcamantami, Josepish ña huañucushpaca, israelcunataca Egiptomanta llujshina cashcata huillashpaca, paipaj tullucunatapish apachun mandashpa saquirca.

23 Moisespaj yaya mamapish pai huacharijpica, crishcamantami quimsa quillacama pacashpa charircacuna. Paicunaca sumaj huahua cashcata ricushpami, chai llajtata jatun mandaj huañuchichun nishpa mandashcatapish mana mancharcacuna.

24 Crishcamantami, Moisés ña jatunyashpaca, Faraonpaj ushushipaj churi nishca canataca mana munarca. 25 Chaimantami juchata rurashpa ashacama cushicushpa causanapaj randica, Taita Dios agllashcacunahuan llaquita apanataraj agllarca. 26 Egiptopi achcata charij canatapish yalli alli cajpimi, Cristomanta p'iñashpa rimashca canataca agllarca. Dios paiman cunata ña ricuracuj shina cashpami, chaita agllarca. 27 Crishcallamantami Moisesca, Egipto llajtata jatun mandaj p'iñarishpa imata rurana cashcatapish mana manchashpa, chai llajtamantaca llujshishpa rirca. Paica, mana ricuipaj Diostaca ricucuj shinami, crishcataca chai yuyailla carca. 28 Crishcamantami Moisesca, Pascua fiestata rurarca. Shinallataj huañuchij ángel israelcunapaj punta c'ari huahuacunata ama huañuchichun, yahuarta pungupi llihuirca.

29 Crishcallamantatajmi israelcunaca, Puca Cucha yacutaca, chaquishca allpata shina ch'imbarcacuna. Egipto runacunapish chashnallataj ch'imbashun nishpa yaicujpica, chai yacuca millpurcallami.

30 Jericó pueblo muyundij pircatapish israelcunaca, crishcallamantami canchis punllata muyushpalla urmachircacuna.

31 Crishcallamantami Rahab shuti huainayaj huarmipish, caishuj mana caźujcunandij mana huañurca. Paica, israelcuna chai llajtata pacalla ricunaman cachashca runacunataca sumajta chasquishpami pacarca.

32 ¿Imatataj ashtahuanca huillashari? Gedeonmanta, Baracmanta, Sansonmanta, Jeftemanta, Davidmanta, Samuelmanta, Dios ima nishcata huillajcunamantapish huillanataca mana pajtarinichu. 33 Paicunaca crishcallamantami, llajtacunata quichushpa japircacuna, alli mandarcacuna, Dios cusha nishca allicunatapish japircacuna, leoncunapaj shimicunatapish huichcarcacuna. 34 Crishcamantami manchanayajta lunyacuj ninatapish huañuchircacuna, espadahuan huañuchishca canamantapish quishpirircacuna, fuerza illajcuna cashpapish, fuerzayuj tucurcacuna. Jatun macanacuicunapipish jahualla mishashpami, shujtaj llajta soldadocunataca catishpa callpachircacuna. 35 Shinallataj huaquin huarmicunaca, huañushcamanta causachishcacunata chasquircacunami. Cutin shujtajcunaca, jatun llaquita apashpapish, Dios causachishca huasha ashtahuan alli causaita japishun nishpami, cacharishun nijpipish mana nishpa huañurcacuna. 36 Shinallataj shujtajcunaca pugllashpa asishca, azotishca, cadenahuan huatashca, carcelpi churashcami llaquita aparcacuna. 37 Shujtajcunataca rumicunahuan shitashpa, sierrahuan chaupita cuchushpami huañuchircacuna. Shujcunataca, mana allita rurachingapaj llaquichircacunami. Espadahuan huañuchishcacunapishmi. Ima illaj huajcha tucushpami, oveja carata, chivo carata p'achallishcalla, caita chaita purishpa llaquinayajta ñacarcacuna. 38 Paicunapajca, cai pachaca mana causaipajmi carca. Mai shitashca pambacunapi, urcucunapi, jutcucunapi, allashca jatun jutcucunapimi llaquinayajta causajcuna carca.

39 Tucui paicunami crishcamanta, Dios alli nishca carcacuna. Shina cashpapish, Dios cusha nishcataca manaraj japircacunachu. 40 Taita Diosca, ñucanchijpajca tucuita yalli sumajtamari allichishca. Chaita ñucanchijpish paicunahuan tandalla pajtachunmi, chashna rurarca.