Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 9:1-33

1אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: 2אני עצוב כל־כך ומדוכא. 3‏-4הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני־ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות־הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום־יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. 5היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים.

6האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. 7עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה׳ מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם־כי לאברהם היו עוד בנים. 8כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני־אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. 9מה הייתה ההבטחה? ”למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.“9‏.9 ט 9 בראשית יח 10, 14

10שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, 11‏-12אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על־מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, 13ככתוב:9‏.13 ט 13 מלאכי א 2‏-3 ”ואוהַב את יעקב ואת עשו שנאתי“.

14האם נאמר שאלוהים נוהג באי־צדק? חס וחלילה! 15הרי אלוהים אמר למשה:9‏.15 ט 15 שמות לג 19 ”חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם“. כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. 16אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני־האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם.

17קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. 18אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח.

19אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? 20תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה׳? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? 21כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? 22והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? 23וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. 24אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. 25האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני־כן. 26אלה אשר נאמר עליהם לפנים: ”לא עמי“, יהיו עתה בני אלוהים חיים.

27ישעיהו הנביא ניבא על ישראל,9‏.27 ט 27 ישעיהו י 22‏-23 ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה׳ וייוושעו. 28כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל.

29במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה.9‏.29 ט 29 ישעיהו א 9

30מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על־ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, 31ואילו היהודים, שהשתדלו כל־כך להשיג צדקה על־ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. 32מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. 33אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת,9‏.33 ט 33 ישעיהו ח 14 ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Romanos 9:1-33

Diosca Pai munashca shinami agllan

1Cristopaj shutipimi nini, mana llullanichu. Ñuca yuyaipica, jucha illaj Espiritullatajmi yuyachicun. 2Punllantamari ñuca shungupica, jatun llaquihuan huañucuni. 3Ñuca quiquin aillupura huauquicunata quishpichingaraicuca, ñucallataj Cristomanta anchuchishca canatapish, jatun llaquita japinatapish munaimanmi. 4Pai israelcunatami, Diosca Paipaj quiquin huahuacunata rurashpa, Pai Dios sumaj cashcatapish ricuchirca. Paicunahuan ari ninacushpami, Mandashcatapish curca. Paita adoranapish, imallata cusha nishcacunapish paicunapajmi. 5Paicunaca ñaupa yayacunayujmi. Quishpichij Cristopish paicunapurapimi, runa aichayuj tucurca. Paica, tucuita Mandacuj Diosmari. Paitaca, huiñai huiñaita alli nishca cachun. Chashna cachun.

6Mana Taita Dioschu israelcunaman ari nishcata pʼaquirca. Ashtahuanpish yaya Israelmanta miraicunaca, manamari tucuicuna israelcunatajchu. 7Ñaupa yaya Abrahammanta mirarishcacunapish, mana tucuicuna paipaj huahuacunatajchu. Ashtahuanpish Diosmi, Abrahamtaca: «Cambaj churi Isaacmanta mirarishcacunallami, cambaj huahuacuna canga» nishca. 8Chashna nishpaca, mana paipaj huahua cashcallamanta, ‘Ña Diospaj huahuami’ nisha ninchu. Ashtahuanpish Dios cusha nishca shina huacharishca huahuacunami, paipaj huahuacunatajca. 9Diosca, Abrahamman churita cusha nishpami: «Cai punllacuna shinapimi shamusha. Chaipajca cambaj huarmi Saraca, cʼari huahuatami huachanga» nishca.

10Mana chaillachu, ashtahuanpish ñucanchij ñaupa yaya Isaacpaj huarmi Rebeca, huahuacunata huijsapiraj charicujpimi cashna tucurca: 11(Chai huahuacunaca manaraj huacharircachu, ima allitapish, ima mana allitapish manaraj rurarcachu. Paicuna huacharina ñaupamanmi, Taita Diosca, Pai maijanta agllasha nicushca shinallataj, agllashcata ricuchisha nirca. Mana maijan ima allita rurashpa ricuchishcamanta agllashcachu, Pai Diosmari chashna munarca). 12Chaimantami Rebecamanca: «Punta churimi, qʼuipa churita servinga» nirca. 13Dios Quillcachishcallapitajmi: «Jacobotami cʼuyarcani, Esautaca pʼiñarcanimi» nicun.

14Chashna cajpica, ¿ima nishuntaj? ¿Taita Dios chashna rurashpaca, mana rurana cashcatachu rurashca? ¡Ama chashnaca yuyashunchijchu! 15Diosca Moisestaca:

«Maijanta ñuca llaquisha nishcatami llaquisha.

Maijanta ñuca cʼuyasha nishcatami cʼuyasha» nishcami.

16Chashna cajpica, pita cashpapish mana quiquin munashcamanta, mana cashpaca ima allita rurashcamanta agllanchu. Ashtahuanpish Taita Diosca, llaquishcallamantami agllan. 17Chaimantami Dios Quillcachishcapica, Faraontaca cashna nin: «Ñucaca tucuita rurai tucuj cashcata canpi ricuchingapajpish, ñuca shutita tucui cai pachapi rijsichingapajpishmi, cantaca jatun mandaj cachun churarcani» ninmi. 18Shinashpaca Diosca, Pai llaquisha nishcatami llaquin, maijanpaj shunguta sinchiyachisha nishpapish, sinchiyachinllami.

19Caita uyashpaca: «Shinashpaca, ¿ima nishpataj Diosca ñucanchijta juchachin? Pai imata rurasha nishcataca, ¿pitaj jarcai tucungari?» ninguichari. 20Canca, ¿ima cashpataj Taita Diostaca chashna rimanguiari? Allpa platoca, paita rurajtaca: «¿Ima nishpataj ñucataca, “Chashna rurarcangui” ni tucunchari?» 21Allpamanta imatapish rurajca, ¿manachu chai allpallamantataj shuj platotaca ima allipajlla, shujtaca ima imapajpish rurai tucun?

22Cutin Taita Dios, Pai tucuita rurai tucuj cashcata ricuchingapaj, pʼiñarishpa chingachinalla, runacuna cajpipish, mana imata rurashpa shuyacushcallataca, ¿imatataj ningui? 23Shinallataj Diosca, Pai sumaj jatun cashcatami, Pai llaquishcacunamanca ricuchirca. Chashna rurashpa sumajyachingapajmi, paicunataca Paillataj ñaupaman allichishca. 24Pai chashna llaquishcacunatami, ñucanchij israelcunapuramantapish, mana israelcunapuramantapish cayashca. Ñucanchijmari chaicuna canchij. 25Chashna ruranatamari, Oseas libropica, cashna nishca:

«Mana ñucapaj cajcunatami, ‘Ñucapajmi canguichij’ nisha.

Manapish ñuca cʼuyashcatami, ñuca cʼuyashcacuna» nisha.

26«Cashnapishmi tucunga:

Maipimi, ‘Mana ñucapajchu canguichij’ nircani, chaillapitajmi:

‘Causaj Taita Diospaj huahuacunami’ nishca cangacuna» nishcami.

27Shinallataj Isaiaspish, israelcunamanta huillashpaca:

«Israelcunaca, mama cucha uri tʼiyu allpa shina cashpapish,

huaquincunallami quishpiringacuna.

28Mandaj Diosca, cai pachapi imata rurana tucushcataca,

tucui imalla rurasha nishcatami,

mana unaiyashpa pajtachinga» nishcami.

29Isaiasllatajmi ñaupaman cashnapish nishca:

«Tucuita Mandaj Dios,

huaquin huahuacunallatapish mana saquishca cajpica,

Sodoma shinami tucunchijman carca,

Gomorratajllami chingarinchijman carca» nishcami.

Israelcunaca alli huillaita mana chasquishcachu

30¿Cunanca ima nishuntaj? Mana israelcunaca, Dios paicunata ima juchachina illajta rurachunca mana mashcashcacunachu. Shina cashpapish, paicunarajmari crishcallamanta ima juchachina illaj tucushcacuna. 31Ashtahuanpish israelcunaca Mandashcahuanmi, ima juchachina illaj tucushun yuyarcacuna, Shina cashpapish ima juchachina illaj tucunataca, manataj pajtarcacunachu. 32¿Ima nishpashi mana pajtarcacuna? Paicunaca, Mandashcapi imalla nishcata rurashpalla, ima juchachina illaj tucushun yuyashpamari, Jesusta mana crircacuna. Chaimantami paicunaca, chai ñitcachij rumipi ñitcarircacuna. 33Chashna tucunatami cashna Quillcachishca:

«Riquichij, Sionpica ñitcachij rumita,

urmachij jatun rumitami churani.

Maijanpish Paita crijtaca, mana pingachishachu» nishcami.