Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 5:1-21

1לכן עתה, לאחר שנסלחו לנו חטאינו והוצדקנו על־ידי האמונה, אנחנו נמצאים בשלום עם אלוהים, בזכות קורבנו של ישוע המשיח אדוננו. 2עקב אמונתנו העניק לנו המשיח את כל הזכויות הנפלאות שיש לנו עתה, ואנו שמחים בתקווה שניקח חלק בכבוד אלוהים.

3אם באים עלינו קשיים וצרות, אנו יכולים לשמוח ולהודות לאלוהים, כי אנו יודעים שהם מפתחים ומחזקים את סבלנותנו, 4הסבלנות מפתחת ומחזקת את אופיינו, ואופי חזק מביא לאמונה יציבה ולתקווה בישועה הנצחית. 5תקווה זאת לעולם לא תבייש ולא תאכזב אותנו, שכן אנו יודעים מה רבה אהבת אלוהים אלינו, ואנו מרגישים באהבתו שממלאת אותנו. רוח הקודש הוא שיצק בנו אהבה זאת.

6בהיותנו עדיין חלשים וחסרי תושייה, בא המשיח בזמן המתאים ומת בעדנו – הרשעים. 7הרי איננו יכולים לצפות מאיש למות אף בעד אדם ישר וצדיק, אולם הבה נאמר שקיימת אפשרות כזאת. 8והנה הוכיח אלוהים את אהבתו הגדולה אלינו בשלחו את בנו – את ישוע המשיח – למות בעדנו, כאשר היינו עדיין חוטאים ורשעים. 9אם אלוהים עשה כל זאת למעננו עוד בהיותנו חוטאים, עתה, משהוצדקנו בעיניו בזכות דם המשיח שנשפך, אין לנו כל סיבה לפחד מזעמו של אלוהים. 10שכן אם בזמן שהיינו אויביו סלח אלוהים לחטאינו וריצה אותנו אליו על־ידי מות בנו, אנו בטוחים כי עתה, הוא גם יושיע אותנו מחטאינו בזכות תקומתו לחיים.

11עתה אנו שמחים על היחסים החדשים שבינינו לבין אלוהים – יחסים המקרבים אותנו אליו – וכל זאת בזכות קורבנו של ישוע המשיח בעד חטאינו.

12כאשר האדם הראשון הפר את הציווי של ה׳, פגע חטאו בכל המין האנושי – חטאו זרע מוות בכל העולם ובני־האדם מתו, כי כולם חטאו. 13אמנם החטא כבר היה בעולם זמן רב לפני מתן־התורה, אך איש לא יכול להיחשב חוטא לתורה אם טרם ניתנה התורה. 14אף־על־פי־כן, המוות, שהוא תוצאת החטא, שלט בבני־האדם מאדם ועד משה – גם באלה שלא חטאו בדיוק אותו חטא של אדם. אדם מסמל את ניגודו של בן־האדם העתיד לבוא.

15מאידך, מתנת האלוהים שניתנה לנו באמצעות המשיח שונה בתכלית ממה שהנחיל לנו האדם הראשון. בעוד שחטאו של אדם הביא מוות לאנושות, הביא בן־האדם ישוע המשיח לאנושות סליחת חטאים ברחמי אלוהים. 16חטאו האחד של אדם הביא עונש מוות על רבים, ואילו המשיח מזכה אותנו מחטאינו ומעניק לנו חיים חדשים – וכל זאת בחסד. 17אם על־ידי חטאו של אדם אחד ויחיד השתלט המוות על כל בני־האדם, אנו בטוחים כי אלה הזוכים בחסדו הרב של אלוהים ובסליחת חטאיהם, יחיו וימלכו בזכות אדם אחד – ישוע המשיח. 18לכן, כשם שחטאו של האדם הראשון הביא עונש על כל בני־האדם, כך מזכה צדקתו של המשיח את כל בני־האדם בעיני אלוהים, והם זוכים בחיי נצח. 19כשם שעל־ידי סרבנות ואי־ציות של אדם אחד נמצאים בני־האדם במעמד של חוטאים, כך על־ידי ציות לאלוהים הביא המשיח אנשים רבים למעמד של צדיקים וחפים־מפשע בעיני אלוהים.

20מדוע ניתנה התורה? כדי שבני־האדם יראו שאין הם מסוגלים לציית לכל חוקי אלוהים. אולם ככל שאנו רגישים יותר לחטאינו, כך אנו מעריכים יותר את גודל החסד והרחמים של אלוהים. 21לפנים שלט החטא על כל בני־האדם וגרם למותם, אולם עתה שולטים חסדו וצדקתו של אלוהים, והם מעניקים לנו חיי נצח על־ידי ישוע המשיח אדוננו.

Słowo Życia

Rzymian 5:1-21

Pokój i radość

1Teraz więc, gdy dzięki wierze zostaliśmy uniewinnieni przez Boga, żyjemy z Nim w pokoju. Stało się to możliwe dzięki naszemu Panu, Jezusowi Chrystusowi. 2Tylko dzięki Niemu—przez wiarę—dostąpiliśmy Bożej łaski! Ona postawiła nas na nogi i daje radość z oczekiwania na Bożą chwałę. 3Ale to nie wszystko! Jesteśmy również dumni ze spotykających nas trudności. Wiemy bowiem, że uczą nas one wytrwałości, 4która owocuje wypróbowanym charakterem. On z kolei utrwala naszą nadzieję. 5A nadzieja ta jest niezawodna, bo opiera się na miłości samego Boga, którą Duch Święty—zesłany nam przez Boga—wlał w nasze serca.

6Jako grzesznicy nie mieliśmy przed Bogiem żadnych szans, jednak Chrystus w wyznaczonym przez Boga czasie umarł za nas. 7Nam trudno byłoby oddać życie nawet za kogoś szlachetnego. Być może chętniej oddalibyśmy je za kogoś bardzo dobrego. 8Ale Bóg dał dowód swojej wielkiej miłości do nas: Chrystus oddał za nas życie, gdy byliśmy jeszcze grzesznikami! 9Jeśli więc dzięki Jego przelanej krwi zostaliśmy uniewinnieni, to tym bardziej ocali nas ona przed gniewem Boga. 10Skoro jako wrogowie Boga zostaliśmy z Nim pojednani przez śmierć Jego Syna, to tym bardziej będziemy uratowani dzięki Jego życiu! 11Ale to nie wszystko! Możemy teraz być dumni z naszego Boga, który pojednał nas ze sobą przez Jezusa Chrystusa, naszego Pana.

Śmierć w Adamie, życie w Chrystusie

12Z powodu jednego tylko człowieka, Adama, grzech wdarł się na świat, a wraz z nim śmierć. W ten sposób śmierć przeszła na wszystkich ludzi, bo wszyscy zgrzeszyli. 13Grzech był obecny jeszcze przed ustanowieniem Prawa Mojżesza, ale tam, gdzie nie ma Prawa, nie można stwierdzić grzechu.

14Śmierć zapanowała nad wszystkimi ludźmi—od Adama do Mojżesza—nawet nad tymi, którzy nie zgrzeszyli tak jak Adam, będący pod pewnym względem zapowiedzią Chrystusa. 15Istnieje jednak ogromna różnica pomiędzy grzechem a Bożym darem. Z powodu grzechu jednego człowieka wszyscy ludzie dostali się pod panowanie śmierci. Tym bardziej więc łaska Boga i jej dar przyniosą wspaniały owoc w życiu wszystkich ludzi, a stanie się to dzięki jednemu Człowiekowi—Jezusowi Chrystusowi. 16Jeden grzech Adama sprowadził karę śmierci na mnóstwo ludzi, natomiast Chrystus usuwa grzechy i daje nam wieczne życie. 17Z powodu grzechu jednego człowieka śmierć zapanowała nad wszystkimi ludźmi. Tym bardziej więc ci, którzy przyjmują Boże przebaczenie i uniewinnienie, staną się królami życia dzięki jednemu tylko Człowiekowi—Jezusowi Chrystusowi.

18Grzech jednego ściągnął na wszystkich potępienie. Dlatego prawość Jednego przynosi wszystkim uniewinnienie. 19Przez nieposłuszeństwo jednego mnóstwo ludzi stało się grzesznikami. Dzięki posłuszeństwu Jednego mnóstwo zostanie uniewinnionych.

20Natomiast Prawo Mojżesza zostało ustanowione po to, aby uwidocznić grzech. Tam zaś, gdzie się uwidocznił grzech, jeszcze bardziej objawiła się Boża łaska. 21Grzech zapanował nad wszystkimi ludźmi, niosąc śmierć. Natomiast Boża łaska przyniosła ludziom uniewinnienie i życie wieczne w Jezusie Chrystusie, naszym Panu.