Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 5:1-21

1לכן עתה, לאחר שנסלחו לנו חטאינו והוצדקנו על־ידי האמונה, אנחנו נמצאים בשלום עם אלוהים, בזכות קורבנו של ישוע המשיח אדוננו. 2עקב אמונתנו העניק לנו המשיח את כל הזכויות הנפלאות שיש לנו עתה, ואנו שמחים בתקווה שניקח חלק בכבוד אלוהים.

3אם באים עלינו קשיים וצרות, אנו יכולים לשמוח ולהודות לאלוהים, כי אנו יודעים שהם מפתחים ומחזקים את סבלנותנו, 4הסבלנות מפתחת ומחזקת את אופיינו, ואופי חזק מביא לאמונה יציבה ולתקווה בישועה הנצחית. 5תקווה זאת לעולם לא תבייש ולא תאכזב אותנו, שכן אנו יודעים מה רבה אהבת אלוהים אלינו, ואנו מרגישים באהבתו שממלאת אותנו. רוח הקודש הוא שיצק בנו אהבה זאת.

6בהיותנו עדיין חלשים וחסרי תושייה, בא המשיח בזמן המתאים ומת בעדנו – הרשעים. 7הרי איננו יכולים לצפות מאיש למות אף בעד אדם ישר וצדיק, אולם הבה נאמר שקיימת אפשרות כזאת. 8והנה הוכיח אלוהים את אהבתו הגדולה אלינו בשלחו את בנו – את ישוע המשיח – למות בעדנו, כאשר היינו עדיין חוטאים ורשעים. 9אם אלוהים עשה כל זאת למעננו עוד בהיותנו חוטאים, עתה, משהוצדקנו בעיניו בזכות דם המשיח שנשפך, אין לנו כל סיבה לפחד מזעמו של אלוהים. 10שכן אם בזמן שהיינו אויביו סלח אלוהים לחטאינו וריצה אותנו אליו על־ידי מות בנו, אנו בטוחים כי עתה, הוא גם יושיע אותנו מחטאינו בזכות תקומתו לחיים.

11עתה אנו שמחים על היחסים החדשים שבינינו לבין אלוהים – יחסים המקרבים אותנו אליו – וכל זאת בזכות קורבנו של ישוע המשיח בעד חטאינו.

12כאשר האדם הראשון הפר את הציווי של ה׳, פגע חטאו בכל המין האנושי – חטאו זרע מוות בכל העולם ובני־האדם מתו, כי כולם חטאו. 13אמנם החטא כבר היה בעולם זמן רב לפני מתן־התורה, אך איש לא יכול להיחשב חוטא לתורה אם טרם ניתנה התורה. 14אף־על־פי־כן, המוות, שהוא תוצאת החטא, שלט בבני־האדם מאדם ועד משה – גם באלה שלא חטאו בדיוק אותו חטא של אדם. אדם מסמל את ניגודו של בן־האדם העתיד לבוא.

15מאידך, מתנת האלוהים שניתנה לנו באמצעות המשיח שונה בתכלית ממה שהנחיל לנו האדם הראשון. בעוד שחטאו של אדם הביא מוות לאנושות, הביא בן־האדם ישוע המשיח לאנושות סליחת חטאים ברחמי אלוהים. 16חטאו האחד של אדם הביא עונש מוות על רבים, ואילו המשיח מזכה אותנו מחטאינו ומעניק לנו חיים חדשים – וכל זאת בחסד. 17אם על־ידי חטאו של אדם אחד ויחיד השתלט המוות על כל בני־האדם, אנו בטוחים כי אלה הזוכים בחסדו הרב של אלוהים ובסליחת חטאיהם, יחיו וימלכו בזכות אדם אחד – ישוע המשיח. 18לכן, כשם שחטאו של האדם הראשון הביא עונש על כל בני־האדם, כך מזכה צדקתו של המשיח את כל בני־האדם בעיני אלוהים, והם זוכים בחיי נצח. 19כשם שעל־ידי סרבנות ואי־ציות של אדם אחד נמצאים בני־האדם במעמד של חוטאים, כך על־ידי ציות לאלוהים הביא המשיח אנשים רבים למעמד של צדיקים וחפים־מפשע בעיני אלוהים.

20מדוע ניתנה התורה? כדי שבני־האדם יראו שאין הם מסוגלים לציית לכל חוקי אלוהים. אולם ככל שאנו רגישים יותר לחטאינו, כך אנו מעריכים יותר את גודל החסד והרחמים של אלוהים. 21לפנים שלט החטא על כל בני־האדם וגרם למותם, אולם עתה שולטים חסדו וצדקתו של אלוהים, והם מעניקים לנו חיי נצח על־ידי ישוע המשיח אדוננו.

Slovo na cestu

Římanům 5:1-21

Víra přináší radost

1Poněvadž naše víra v Ježíše Krista má u Boha stejnou hodnotu jako nevinnost, nejsme již Bohu odcizeni. 2Právě Kristus nám umožnil tímto způsobem dosáhnout důstojného postavení u Boha. 3Naše výsada není však jen v této naději, nýbrž i v nesnázích. Víme přece, že když snášíme nesnáze, získáváme vytrvalost, 4vytrvalostí dosahujeme osvědčenost a ta nás opět vede k naději. 5A to není klamná naděje, protože Bůh nám dal svého Ducha a ten v nás probouzí lásku. 6Mějme na paměti, že za nás Kristus umíral v době, kdy jsme si zasloužili Boží odsouzení. 7A to je co říci, protože i za nejušlechtilejšího člověka málokdo takovou oběť podstoupí. 8Nám však Bůh dokázal svou lásku právě tím, že Kristus zemřel za nás, třebaže jsme byli špatní. 9Oč více můžeme počítat s jeho milostí teď, kdy jsme Kristovou obětí již očištěni od svých vin! 10Jestliže Kristova smrt smířila nás s Bohem ještě v době, kdy nás dělilo nepřátelství, tím spíše nás Kristův život zachrání před Božím hněvem nyní, kdy jsme již smířeni. 11I Bohem se tedy můžeme chlubit díky Ježíši Kristu, který nás s ním smířil.

Rozdíl mezi Adamem a Kristem

12Hřích se v tomto světě usadil prostřednictvím jednoho člověka a stejně i důsledek hříchu – smrt. A protože všichni podlehli hříchu, propadli také všichni smrti. 13Již před vydáním zákona lidé Boha neposlouchali, ale nemohli být odsouzeni podle zákona, protože ještě nebyl vydán. 14Ale výsledkem jejich neposlušnosti byla stejně smrt, i když nešlo o stejné provinění jako Adamovo. Ježíš je jakýmsi Adamovým protějškem; 15jeho působnost má pro nás stejně zásadní význam, jenže ve smyslu opačném. 16Tak jako Adamova neposlušnost přivedla k smrti celé množství lidí, tak dar Boží milosti prostřednictvím Ježíše Krista ruší všechna provinění bez ohledu na jejich množství. 17A jako vinou jediného člověka ovládla smrt celý svět, tím spíš budou prostřednictvím Ježíše Krista vládnout ti, kterým on jediný vydobyl milost a bezhříšnost. 18-19Shrnuto: Jako pro neposlušnost jednoho byli všichni lidé odsouzeni, tak zase poslušnost jednoho přinesla celému lidstvu odpuštění znamenající život. 20-21Zákon ovšem přispěl k tomu, že přestupků jen přibylo. Čím větší však odpadnutí od Boha, tím většího významu nabývá jeho milost. Odpadnutí od Božího zákona přineslo člověku smrt. Bůh však nabídl člověku milost, tedy dokonalost získanou prostřednictvím Ježíše Krista, která mu opět vrací život.