Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 11:1-36

1מתעוררת השאלה: האם זנח אלוהים את עמו? חס וחלילה! הרי אני עצמי יהודי, מזרעו של אברהם אבינו ומשבט בנימין. 2לא, אלוהים לא הפקיר את עמו, שבו בחר עוד מבראשית. האם אינכם זוכרים מה אומרים הכתובים על אליהו הנביא? אליהו זעק אל אלוהים והתלונן על עם־ישראל:11‏.2 יא 2 מלכים א יט 10,14 3”את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואיותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה“.

4ומה ענה לו אלוהים? ”השארתי בישראל שבעת אלפים אשר לא כרעו (ברכיים) לבעל.“

5גם היום לא כל היהודים פנו עורף לאלוהים; יש ביניהם כאלה שנושעו – לפי בחירתו וחסדו של אלוהים. 6ואם הם נבחרו בזכות חסדו של אלוהים, משמע שלא נבחרו בזכות מעשיהם הטובים. אילו נבחרו בזכות מעשיהם הטובים לא היה זה חסד, כי חסד זה מתנה ולא גמול לעבודה.

7מה המסקנה? רוב היהודים לא השיגו את הצדקה אשר ביקשו, רק מעטים השיגו – אלה שבחר אלוהים – ואילו האחרים נעשו עיוורים לאמת. 8כפי שכתוב בישעיהו:11‏.8 יא 8 ישעיהו ו 9; כט 10 ה׳ הרדים את עם ישראל, ועל כן הם הביטו אך לא ראו, שמעו אך לא הבינו. 9ודוד אמר בתהלים11‏.9 יא 9 תהלים סט 23‏-24 שהשפע והאוכל שלהם יטמנו להם פח, ויביאו אותם למחשבה שהכול כשורה בינם לבין אלוהים. 10עיניהם תחשכנה והם יכרעו תחת מעמסה כבדה.

11האם פירוש הדבר שאלוהים הפקיר את עמו והתכחש אליו? ודאי שלא! מאחר שהיהודים חטאו העניק אלוהים לגויים ישועה ורצון להיוושע, כדי לעורר את קנאת היהודים ואת רצונם להיוושע. 12ואם חטאם של היהודים הביא עושר שכזה לעולם, תארו לעצמכם איזו ברכה יביאו היהודים לעולם כאשר יחזרו בתשובה ויאמינו במשיח!

13עתה אני מדבר אליכם, הגויים: כידוע לכם מינה אותי אלוהים לבשר לכם את בשורתו, ואני מבצע את המוטל עלי על הצד הטוב ביותר. 14אולי כך אוכל לעורר את קנאתם של היהודים, בני־עמי, ואחדים מהם ייוושעו. 15אם המרידות שלהם באלוהים הביאה לעולם סליחת חטאים, תארו לעצמכם מה תהיה תוצאת חזרתם בתשובה – ממש תחיית המתים! 16אם החלה המוקדשת לה׳ קודש היא, כך כל העיסה, ואם שורש העץ קודש לה׳ – כך גם הגזע והענפים.

17אם חלק מהענפים – חלק מהיהודים – נכרתו, ובמקומם אתה, ענף זית בר, הורכבת על העץ, חוברת לשורשיו ונהנית ממזונו העשיר, 18אל תתפאר, ואל תזלזל בענפים שנכרתו! אם תחוש גאווה, הזכר לעצמך כי יש לך חשיבות כלשהי רק משום שאלוהים הרכיב אותך על העץ, לפי תוכניתו. מלבד זאת, לא אתה נושא את העץ – אתה אינך אלא ענף; השורש הוא הנושא אותך ואת העץ! 19אם תאמר: ”אבל הענפים ההם נכרתו כדי שלי – הגוי – יהיה מקום בעץ, ומשום כך אני חשוב.“ 20זכור, היהודים נכרתו משום שלא האמינו, ואתה הורכבת רק משום שהאמנת. אל תתגאה בעצמך, אלא הישמר לך, והתייחס אל אלוהים בכבוד וביראה. 21כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, הוא לא יחוס גם עליך. 22שימו לב, אלוהים הוא טוב לב, ויחד עם זאת קפדן ומחמיר. הוא מחמיר עם אלה שאינם מצייתים לו, אולם הוא ייטיב אתכם, אם תמשיכו לאהוב אותו ולבטוח בו. אם לא תאהבו אותו ולא תבטחו בו, הוא יכרות גם אתכם. 23דעו לכם שאם היהודים יאמינו, אלוהים ירכיבם חזרה על העץ. אל תחשבו שהדבר למעלה מכוחו!

24אם אלוהים היה מוכן לקחת אתכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו כל־כך והייתם ענפי זית בר, ולהרכיבכם על עץ הזית שלו שהוא ממין משובח, האם אינכם חושבים שישמח יותר להרכיב חזרה על העץ את היהודים, אשר היו הענפים הטבעיים?

25אחי היקרים, איני רוצה להעלים מכם את האמת, פן תתגאו בעצמכם. נכון שיהודים רבים אינם מאמינים בבשורת אלוהים, אך מצב זה יימשך רק עד שכל הגויים, אשר נבחרו על־ידי אלוהים, יאמינו בו. 26ואז כל עם־ישראל ייוושע, ככתוב:11‏.26 יא 26 ישעיה נט 20 ”ובא מציון גואל וישיב פשע מיעקב.“ 27אלוהים אף אמר שיכרות ברית עם ישראל ויסלח לחטאיהם.11‏.27 יא 27 ירמיהו לא

28יהודים רבים הם עתה אויבי הבשורה; הם שונאים אותה. אולם כל זה היה לתועלת שלכם, כי בגלל יחסם זה העניק לכם אלוהים את אוצרותיו. אבל עלינו לזכור שהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים, בזכות הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב. 29שהרי אלוהים לעולם אינו מתחרט על דבריו, ולעולם אינו דורש חזרה את מתנותיו. 30פעם גם אתם מרדתם באלוהים, אך הוא ריחם עליכם. 31עתה היהודים הם המורדים והסרבנים, ברם יום אחד הם יחזרו בתשובה, ואלוהים ירחם גם עליהם כפי שריחם עליכם. 32כי אלוהים הסגיר לידי החטא את כל בני־האדם, כדי שיוכל לרחם על כולם.

33מה נפלא הוא אלוהינו! מה עמוקה ועשירה חכמתו! מה עשירה דעתו! דרכיו ומשפטיו הם למעלה מכושר הבנתנו ותפיסתנו. 34מי מאיתנו יודע את מחשבותיו? מי חכם דיו כדי לייעץ לו? 35או מי העניק לו מעולם מתנה המזכה אותו בגמול? 36הרי הכול בא מאלוהים לבדו. הכול נברא על־ידו ולכבודו. לאלוהים הכבוד לעולם. – אמן.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Romanos 11:1-36

Israelcunaca huaquincunallami quishpiringa

1Shinashpaca cutin tapusha: ¿Taita Diosca pai agllashcacunataca, pʼiñashpachu shitashca canga? ¡Ama chashnaca yuyashunchijchu! Ñucapish israelmari cani, Abrahammanta miraimari cani, Benjaminpaj aillumantami cani. 2Taita Diosca, ñaupaman Pai agllashcacunataca mana shitashcachu. Dios Quillcachishcapi Eliasmanta parlashcataca, ¿manachu yachanguichij? Paica Taita Diosta mañacushpaca, cashnami israelcunataca juchachishca: 3«Mandaj Dioslla, can ima nishcata huillajcunataca huañuchircacunami. ¡Canman cushcata rupachina altarcunatapish urmachircacunami. Ñucallami saquirishcani, ñucatapish huañuchingapajmi catiracuncuna!» nishcami. 4Pai chashna nijpica, Diosca: «Baalpaj ñaupajpi mana cungurij 7.000 runacunatami ñucapajlla chʼicanchircani» nishcami. 5Cunanpish chashnallataj, mana cʼuyaipajcuna cajpipish Dios cʼuyashcallamantami, paicunapuramanta ashacunallata agllashca tiyan. 6Paicunataca, mana ima allita rurajcuna cajpi agllashcachu, ashtahuanpish mana cʼuyaipajcuna cajpipish cʼuyashpallami agllashca. Allita rurashpa ricuchijpi agllashca cashpaca, manapish cʼuyaipajta cʼuyashpalla agllashcaca mana ricurinmanchu. Manapish cʼuyaipajta cʼuyashpalla agllashcamantaca, mana ima allita rurashcamanta agllashca ricurinchu.

7Shinashpaca, ¿ima nishuntaj? Israelcunaca, paicuna japishun nicushcataca manamari japircacunachu. Dios agllashcacunallami chaitaca japircacuna. Chaishujcunataca, rumi shungutami rurarca. 8Dios Quillcachishcallapitajmi cashna nishca:

«Taita Diosmi paicunamanca chʼahuanyachij espirituta cushca.

Chaimantami, cunan punllacama ñahuihuan ricushpapish,

mana ricuncuna, rinrinhuan uyashpapish, mana uyancuna» nicun.

9Davidpish cashnami nishca:

«Paicuna jatun micuita rurajpica, urmana huasca shinapish, urmana linchi shinapish tucushca canman.

Chaipi churarishpa urmajpica, jatunta llaquichishca canman.

10Paicunapaj ñahuicunapish ama ricuchun, amsayachishca cachun.

Paicunapaj huasha tullutapish, huiñaita curcuyachishca cachun» ninmi.

Sacha olivosta alli olivospi llutachishca shinallami canguichij

11¿Chashna cajpica, cutin tapusha: Israelcunaca ñitcarishpa urmashcamantaca, ñachu mana jataringa imashi? ¡Ama chashnaca yuyashunchijchu! Diosca israelcuna mana caźushcamantami, mana israelcunata, paicuna ricucunpi quishpichishpa munachirca. 12Israelcuna mana caźushcamantami, shujtaj llajtacunapajca achcata charijyana chayamushca. Paicuna urmashcamanta mana israelcuna charijyashca cajpica, israelcuna Dios-huan cutin alli tucujpicarin, tucuita yalli allimari canga.

13Cunanca, can mana israelcunaman parlasha: Ñucaca, cancunaman huillagrichun mingashcami cani. Chaimantami cancunaman huillana yuyailla cani. 14Cancunaman huillashpa ñuca aillucunapuraman munachijpi, huaquincunallapish quishpirina yuyaita japingapishchari. 15Israelcunata Dios saquishcamantami, mana israelcunapajca Dios-huan alli tucuna tiyan. Israelcunata Dios chasquijpicarin, ¿ima shinashi canga? Huañushcacuna causarishca shinamari canga. 16Punta rurashca tanda Diospajlla cajpica, tucui chapushcapish Diospajllami. Shinallataj yura sapi Diospajlla cajpica, ramacunapish Diospajllami.

17Maijan israelcunaca, alli olivos yurapaj maijan maquicunata pʼitishca shinami. Canca sacha olivos maquita, chai alli olivos maquicunata pʼitishcapi churashca shinallami cangui. Chaimantami chai alli olivos yura sapimanta huichiyacuj yacu causaita cujpi causacungui. 18‘Alli olivos yura maquicunata yalli allimi cani’ ama yuyanguichu. Alli yuyari, mana canchu sapiman causaita cungui. Ashtahuanpish sapimari canman causaita cucun. 19“Ñucata chai yurapi churangaraicumi huaquin maquicunata pʼitishca” nishpa yuyacunguichari. 20Ari, chashnatajmari. Israelcunataca mana crijpimi, huaquincunata pʼitirca. Cutin cantaca crishcallamantami, chai pʼitishcapi churarca. Chaimanta, ama jatun tucunguichu, chaipaj randica Diosta manchangui. 21Taita Diosca, chai yurapaj quiquin maquicuna cajpipish pʼitishpa shitashcallami. Cantacarin pʼitishpa shitangallatajmari.

22Taita Diosca alli shungu cashcatapish, shinallataj llaquichingapaj sinchi cashcatapish yuyaringui. Paica urmashcacunahuanca sinchimi. Ashtahuanpish canhuanca alli shungumi cashca. Canta llaquishcataca, pajta cungaringuiman. Can urmajpica, cantapish pʼitingallatajmari. 23Israelcunapish yuyaita japishpa crijpica, Taita Diosca tucuita rurai tucuj cashcamanta, chai yurallapitaj cutin churangallami. 24Cantaca, sacha olivosmanta pʼitishpa, alli olivos yurapi churashpaca, manapish can tiyanapimi churashca. Canta chashna ruraj Diosca, alli yurapi huiñashca maquicunatacarin, paicuna tiyana cashca olivos yurallapitaj cutin churangallamari.

Diosca tucui israelcunatami quishpichinga

25Huauqui, panicuna, cancunallataj ama ‘Allimi canchij’ nirichunmi, cai mana yachashcataca yachachun munani: Tucui crina caj mana israelcuna Diosta crishpa yaicungacamallami, mana crisha nij israelcunaca, rumi shungu puringacuna. 26Chai qʼuipaca, tucui israelcunatami Diosca quishpichinga. Chaimantami Dios Quillcachishcapica, cashna nicun:

«Sionmantami Quishpichijca shamunga.

Paimi, Jacobopaj huahuacunapaj juchata anchuchinga.

27Ñuca paicunahuan ari ninacushcataca,

paicunapaj juchacunata anchuchishpami pajtachisha» ninmi.

28Cancunapaj allipajllatajmi israelcunaca, alli huillaita mana crishcamanta Dios pʼiñashcacuna tucushca. Chashna cajpipish, paicunapaj ñaupa yayacunata agllashcamantaca, Diosca huahuacunatapish cʼuyanrajmi. 29Taita Diosca, Pai imata cushcataca mana tigra quichunchu, Pai cayashcatapish mana yangapi saquinchu. 30Ñaupaca, Taita Diosta mana caźujcunami carcanguichij. Ashtahuanpish cunanca israelcuna mana caźushcamantami, Dios llaquishcacuna tucushcanguichij. 31Cancunata llaquishca shinallataj paicunatapish Dios llaquichunmi, cancuna mana caźushca shinallataj, paicunapish cunanca mana caźucun. 32Taita Diosca tucuicunallatataj llaquingapajmi, tucuicunallatataj mana caźujcuna cachun saquirca.

Tucuri yuyaicunami

33¡Taita Diospaj yuyaica, tucuita yalli sumajmari, paica tucui imatapish yachajmari!

¡Pai imata yuyacushcataca, pi mana yachai tucunchu!

¡Pai ima shina ruracushcatapish, pi mana yachai tucunchu!

34«Mandaj Dios imata yuyacushcataca, ¿pitaj yachan?

Mana cashpaca, ¿pitaj Paitaca yachachishca canga?»

35«Mana cashpaca, qʼuipata tigrachichunca,

¿pitaj imata Diosmanca ñaupachishpa cushca canga?» ninmi.

36Tucuillataj Dios rurashcamari. Tucuimari paillamantataj, Paipajllataj tiyacun.

¡Paitaca, huiñai huiñaita sumajyachishca cachun! Chashna cachun.