Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 11

1מתעוררת השאלה: האם זנח אלוהים את עמו? חס וחלילה! הרי אני עצמי יהודי, מזרעו של אברהם אבינו ומשבט בנימין. לא, אלוהים לא הפקיר את עמו, שבו בחר עוד מבראשית. האם אינכם זוכרים מה אומרים הכתובים על אליהו הנביא? אליהו זעק אל אלוהים והתלונן על עם-ישראל[a]: "את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואיותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה".

ומה ענה לו אלוהים? "השארתי בישראל שבעת אלפים אשר לא כרעו (ברכיים) לבעל."

גם היום לא כל היהודים פנו עורף לאלוהים; יש ביניהם כאלה שנושעו – לפי בחירתו וחסדו של אלוהים. ואם הם נבחרו בזכות חסדו של אלוהים, משמע שלא נבחרו בזכות מעשיהם הטובים. אילו נבחרו בזכות מעשיהם הטובים לא היה זה חסד, כי חסד זה מתנה ולא גמול לעבודה.

מה המסקנה? רוב היהודים לא השיגו את הצדקה אשר ביקשו, רק מעטים השיגו – אלה שבחר אלוהים – ואילו האחרים נעשו עיוורים לאמת. כפי שכתוב בישעיהו[b]: ה' הרדים את עם ישראל, ועל כן הם הביטו אך לא ראו, שמעו אך לא הבינו. ודוד אמר בתהילים[c] שהשפע והאוכל שלהם יטמנו להם פח, ויביאו אותם למחשבה שהכול כשורה בינם לבין אלוהים. 10 עיניהם תחשכנה והם יכרעו תחת מעמסה כבדה.

11 האם פירוש הדבר שאלוהים הפקיר את עמו והתכחש אליו? ודאי שלא! מאחר שהיהודים חטאו העניק אלוהים לגויים ישועה ורצון להיוושע, כדי לעורר את קנאת היהודים ואת רצונם להיוושע. 12 ואם חטאם של היהודים הביא עושר שכזה לעולם, תארו לעצמכם איזו ברכה יביאו היהודים לעולם כאשר יחזרו בתשובה ויאמינו במשיח!

13 עתה אני מדבר אליכם, הגויים: כידוע לכם מינה אותי אלוהים לבשר לכם את בשורתו, ואני מבצע את המוטל עלי על הצד הטוב ביותר. 14 אולי כך אוכל לעורר את קנאתם של היהודים, בני-עמי, ואחדים מהם ייוושעו. 15 אם המרידות שלהם באלוהים הביאה לעולם סליחת חטאים, תארו לעצמכם מה תהיה תוצאת חזרתם בתשובה – ממש תחיית המתים! 16 אם החלה המוקדשת לה' קודש היא, כך כל העיסה, ואם שורש העץ קודש לה' – כך גם הגזע והענפים.

17 אם חלק מהענפים – חלק מהיהודים – נכרתו, ובמקומם אתה, ענף זית בר, הורכבת על העץ, חוברת לשורשיו ונהנית ממזונו העשיר, 18 אל תתפאר, ואל תזלזל בענפים שנכרתו! אם תחוש גאווה, הזכר לעצמך כי יש לך חשיבות כלשהי רק משום שאלוהים הרכיב אותך על העץ, לפי תוכניתו. מלבד זאת, לא אתה נושא את העץ – אתה אינך אלא ענף; השורש הוא הנושא אותך ואת העץ! 19 אם תאמר: "אבל הענפים ההם נכרתו כדי שלי – הגוי – יהיה מקום בעץ, ומשום כך אני חשוב." 20 זכור, היהודים נכרתו משום שלא האמינו, ואתה הורכבת רק משום שהאמנת. אל תתגאה בעצמך, אלא הישמר לך, והתייחס אל אלוהים בכבוד וביראה. 21 כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, הוא לא יחוס גם עליך. 22 שימו לב, אלוהים הוא טוב לב, ויחד עם זאת קפדן ומחמיר. הוא מחמיר עם אלה שאינם מצייתים לו, אולם הוא ייטיב אתכם, אם תמשיכו לאהוב אותו ולבטוח בו. אם לא תאהבו אותו ולא תבטחו בו, הוא יכרות גם אתכם. 23 דעו לכם שאם היהודים יאמינו, אלוהים ירכיבם חזרה על העץ. אל תחשבו שהדבר למעלה מכוחו!

24 אם אלוהים היה מוכן לקחת אתכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו כל-כך והייתם ענפי זית בר, ולהרכיבכם על עץ הזית שלו שהוא ממין משובח, האם אינכם חושבים שישמח יותר להרכיב חזרה על העץ את היהודים, אשר היו הענפים הטבעיים?

25 אחי היקרים, איני רוצה להעלים מכם את האמת, פן תתגאו בעצמכם. נכון שיהודים רבים אינם מאמינים בבשורת אלוהים, אך מצב זה יימשך רק עד שכל הגויים, אשר נבחרו על-ידי אלוהים, יאמינו בו. 26 ואז כל עם-ישראל ייוושע, ככתוב[d]: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב." 27 אלוהים אף אמר שיכרות ברית עם ישראל ויסלח לחטאיהם[e].

28 יהודים רבים הם עתה אויבי הבשורה; הם שונאים אותה. אולם כל זה היה לתועלת שלכם, כי בגלל יחסם זה העניק לכם אלוהים את אוצרותיו. אבל עלינו לזכור שהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים, בזכות הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב. 29 שהרי אלוהים לעולם אינו מתחרט על דבריו, ולעולם אינו דורש חזרה את מתנותיו. 30 פעם גם אתם מרדתם באלוהים, אך הוא ריחם עליכם. 31 עתה היהודים הם המורדים והסרבנים, ברם יום אחד הם יחזרו בתשובה, ואלוהים ירחם גם עליהם כפי שריחם עליכם. 32 כי אלוהים הסגיר לידי החטא את כל בני-האדם, כדי שיוכל לרחם על כולם.

33 מה נפלא הוא אלוהינו! מה עמוקה ועשירה חכמתו! מה עשירה דעתו! דרכיו ומשפטיו הם למעלה מכושר הבנתנו ותפיסתנו. 34 מי מאיתנו יודע את מחשבותיו? מי חכם דיו כדי לייעץ לו? 35 או מי העניק לו מעולם מתנה המזכה אותו בגמול? 36 הרי הכול בא מאלוהים לבדו. הכול נברא על-ידו ולכבודו. לאלוהים הכבוד לעולם. – אמן.

Knijga O Kristu

Poslanica Rimljanima 11

Ostatak Izraela

1Pitam, dakle, nije li Bog odbacio židove, svoj narod? Nipošto! Sjetite se da sam i ja židov, Abrahamov potomak, iz Benjaminova plemena.

Nije Bog odbacio svoj narod koji je unaprijed izabrao. Zar se ne sjećate što o tome kaže Sveto pismo? Prorok Ilija žalio se Bogu na židove:

'Gospodine, poubijali su tvoje proroke i srušili tvoje oltare. Samo sam ja ostao, a sada i mene pokušavaju ubiti.'[a]

Sjećate li se što mu je Bog odgovorio? 'Nisi ti jedini ostao

I danas je tako. Nisu svi židovi otišli od Boga. Nekolicina[b] ih je spašena po Božjoj milosti jer ih je odabrao.

A ako su spašeni Božjom milošću, onda nisu spašeni zbog svojih dobrih djela. Inače Božja milost ne bi bila to što jest - darovana i nezaslužena.

Većina židova dakle nije postignula Božju naklonost koju je tražila. Nekolicina koju je izabrao dobila ju je, a ostali su pak otvrdnuli.

Kao što kaže Sveto pismo:
    'Bog je učinio da obamru.
    Do današnjeg dana zatvorio im je oči
            da ne vide
    i zatvorio im je uši
            da ne čuju.'[c]

Kralj David o tomu je također rekao:
    'Neka padnu u zamku, u mrežu i stupicu
            svoje obilne gozbe
    i neka ih tako stigne njihova plaća.

10 Neka im oči potamne da obnevide;
    zauvijek im pogni leđa!'[d]

11 Je li Božji narod dakle tako posrnuo da će neizbježno otići u propast? Nipošto! Božja je nakana bila da spasenje učini dostupno poganima kako bi židove učinio ljubomornima i naveo ih da ga požele za sebe.

12 Pa ako su židovi, posrnuvši i odbivši spasenje, donijeli drugim narodima toliko bogatstvo, pomislite samo koliki će tek blagoslov svijet podijeliti s njima kada jednog dana prihvate spasenje!

13 Govorim to posebice zaradi vas pogana. Bog me je imenovao apostolom poganima i to uvijek ističem

14 ne bih li židove naveo da požele to što imate vi pogani i ne bi li se neki od njih tako spasili.

15 Jer ako je Bog, kad su židovi odbili spasenje, ponudio to spasenje cijelome svijetu, kako li će tek divno biti kad ga oni prihvate! Mrtvi će oživjeti!

16 Abraham i ostali patrijarsi bili su sveti, pa će i njihovi potomci biti sveti.[e] Jer ako je korijen stabla svet, svete su i grane.

17 Ali neki židovi, Abrahamove grane, odlomljeni su. A vi pogani, nekoć grane divlje masline, pricijepljeni ste. Tako sada primate blagoslov koji je Bog obećao Abrahamu i njegovim potomcima i hranite se sokovima Božje masline.

18 Ali pazite da se ne hvalite kako ste pricijepljeni umjesto odlomljenih grana. Upamtite da ste samo grane, a ne korijenje.

19 'Ali te su grane odlomljene da bi bilo mjesta za mene

20 Jesu, ali upamtite: te su grane, židovi, odlomljene zato što nisu vjerovali Bogu, a vi ste pricijepljeni zato što vjerujete. Nemojte se uznositi, već se bojte onoga što bi se moglo dogoditi.

21 Jer ako Bog nije poštedio one prve grane, neće ni tebe poštedjeti.

22 Vidite li kako je Bog dobar i strog? Strog prema neposlušnima, a dobar prema vama koji se pouzdajete u njegovu dobrotu. Ali prestanete li se u nju pouzdavati, i vi ćete biti odsječeni.

23 A odustanu li židovi od svoje nevjere, Bog će i njih ponovno pricijepiti. On ima moć da to učini.

24 Jer ako je Bog htio uzeti vas, koji ste po svojoj naravi grane divlje masline, i pricijepiti vas na dobro drvo, koliko će radije pricijepiti židove na drvo kojemu pripadaju!

Božja milost namijenjena je svima

25 želio bih, draga braćo, da razumijete ovu tajnu kako se ne biste uzoholili i počeli se hvastati. Neki su židovi tvrda srca, ali to će trajati samo dok Krista ne prihvati puni broj pogana.

26 Nakon toga će se spasiti sav Izrael. Sjećate li se što su o tomu rekli proroci:
    'Sa Siona će doći Izbavitelj; odvratit će od
            bezbožnosti sve židove.

27 Tada ću ispuniti svoj savez s njima
    i ukloniti njihove grijehe.'[f]

28 Mnogi su židovi sada protivnici evanđelja. Ali to je vama na dobrobit jer je Bog dao svoje darove vama poganima. Pa ipak, židovi su još izabrani narod zbog Božjih obećanja danih Abrahamu, Izaku i Jakovu.

29 Jer Božji darovi i pozvanje ne mogu se opozvati.

30 Nekoć ste vi pogani bili buntovnici protiv Boga, ali kad su židovi odbacili njegovu milost, Bog ju je umjesto njima darovao vama.

31 Sada su pak tako židovi buntovnici, a vi imate Božju milost. Ali jednog će dana i oni biti dionicima Božje milosti.

32 Jer Bog je sve ljude zatvorio u njihovoj neposlušnosti da se svima smiluje.

33 Kakvoga divnog Boga imamo! Kako su veliki njegovo bogatstvo, mudrost i znanje! Nedokučivi su nam njegovi sudovi i neistraživi njegovi putovi!

34 Zaista, 'tko je spoznao Gospodnju misao, tko mu je bio savjetnikom?'[g]

35 Ili, 'tko je njemu prvi nešto dao da bi mu morao uzvratiti?'

36 Jer sve dolazi od njega, sve postoji po njemu i za njega. Neka mu je vječna slava! Amen.

Notas al pie

  1. Poslanica Rimljanima 11:3 I Kraljevima 19:10,14.
  2. Poslanica Rimljanima 11:5 U grčkome: Ostatak.
  3. Poslanica Rimljanima 11:8 Izaija 29:10.
  4. Poslanica Rimljanima 11:10 Psalam 69:23-24.
  5. Poslanica Rimljanima 11:16 U grčkome: Ako su prvine svete, sveto je i tijesto.
  6. Poslanica Rimljanima 11:27 Izaija 59:20-21.
  7. Poslanica Rimljanima 11:34 Izaija 40:13.