Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הפיליפי 1

1מאת פולוס וטימותיוס, עבדי ישוע המשיח.

אל ראשי הקהילות, אל בעלי התפקידים השונים בקהילות ואל כל המאמינים המשיחיים בעיר פיליפי.

מי ייתן שאלוהים יברך את כולכם. כן, אני מתפלל שאבינו ואדוננו יברך כל אחד מכם בברכה מיוחדת, וימלא אתכם בשלום ובשלווה. בכל פעם שאני מתפלל בעדכם אני מודה לאלוהים מעומק לבי, ונמלא שמחה על עזרתכם הנפלאה בהפצת הבשורה על ישוע המשיח, מהיום הראשון ששמעתם עליו ועד היום. אני בטוח שאלוהים ימשיך לעזור לכם לגדול ולהתחזק באמונתכם, וישלים את העבודה הטובה שהחל בכם עד יום שובו של ישוע המשיח.

אין פלא שאני אוהב אתכם כל-כך, שהרי שמור לכם בלבי מקום מיוחד. יחד סיפרנו על ישוע המשיח, ואלוהים ברך בנו את עדותנו. אלוהים לבדו יודע עד כמה אני מתגעגע אליכם ועד כמה אני אוהב אתכם. אני מתפלל שה' ימלא אתכם באהבה רבה לזולתכם, ושיעזור לכם לגדול ולהתפתח בהבנה ובידע רוחני, 10 כי ברצוני שתדעו תמיד להבחין בין טוב לרע, ושיהיה לכם מצפון נקי. אל תתנו סיבה לאיש למתוח עליכם ביקורת, מעתה ועד שובו של אדוננו. 11 עשו תמיד מעשים טובים אשר יוכיחו לעולם כי בני אלוהים אתם, וכך יביאו מעשיכם כבוד ותהילה לאלוהים.

12 דעו לכם, אחים יקרים, כי כל מה שקרה לי כאן בכלא עזר מאוד בהפצת הבשורה על ישוע המשיח. 13 הן כל אחד יודע כאן (כולל חיילי הארמון) שאני יושב בכלא רק משום שאני מאמין כי ישוע הוא המשיח. 14 כתוצאה ממאסרי חדלו מאמינים רבים לפחד ממאסר אפשרי. סבלנותי עודדה אותם, ועדותם למען המשיח נעשית אמיצה והחלטית יותר.

15 יש אנשים שמבשרים את הבשורה רק מתוך קנאה בדרך שבה אלוהים משתמש בי. אנשים אלה שואפים לתדמית של מטיפים אמיצים! ואילו אחרים מבשרים את הבשורה מתוך מניעים טהורים – מתוך אהבתם אלי. הם יודעים שאלוהים הביאני לכאן כדי שיוכל להשתמש בי להגן על האמת. יש גם המעוניינים לעורר את קנאתי; הם חושבים כי הצלחתם בהפצת הבשורה תוסיף על סבלי כאן בכלא! 18 אך למעשה כלל לא אכפת לי מה המניעים שלהם. אני שמח שהם מפיצים את הבשורה על ישוע המשיח, וזה העיקר.

19 אני ממשיך לשמוח ואיני מתייאש, כי אני יודע שבתשובה לתפילותיכם, ובעזרת רוח הקודש, יסתדר הכול על הצד הטוב ביותר. 20 אני מאמין ומקווה שלעולם לא אעשה מעשה שיגרום לי להתבייש בעצמי, אלא שאהיה תמיד מוכן לספר לכל אחד על ישוע המשיח בביטחון, כפי שנהגתי בעבר, ואני מקווה שאביא תמיד כבוד למשיח – בחיי או במותי.

21 עבורי לחיות פירושו לשרת את המשיח, ואילו מוות – בגדר רווח. 22 אך אם בחיי אוכל להביא עוד אנשים לאמונה במשיח, שוב איני יודע מה עדיף על מה, לחיות או למות! 23 לפעמים אני רוצה לחיות ולפעמים אני רוצה למות, שכן אני נכסף להיות עם המשיח, וברור שאני מעדיף להיות איתו. 24 אך למעשה אביא לכם תועלת רבה יותר אם אשאר בחיים.

25 עדיין יש בי צורך בעולם הזה, ולכן אני בטוח שאשאר בחיים עוד זמן מה, כדי שאוכל לעזור לכם לגדול ולשמוח באמונתכם. 26 כאשר אשוב לבקר אתכם, תהיה לכם סיבה לשמוח ולהודות לישוע המשיח על שהשאירני בחיים.

27 יקרה אשר יקרה, זכרו תמיד שעליכם לחיות כיאה למאמינים משיחיים, כך שאם אשוב לראותכם אם לאו, אמשיך לשמוע שכולכם מאוחדים במטרה נעלה אחת: להפיץ את בשורת האלוהים 28 ללא פחד מאויביכם, ולא משנה מה יעשו לכם. הם יראו בהתנהגותכם האמיצה אות לכישלונם, ואילו לכם יהיה זה סימן ברור מאלוהים – סימן שמאשר כי אלוהים אתכם וכי נתן לכם חיי נצח! 29 שהרי ניתנה לכם הזכות לא רק לבטוח בו אלא גם לסבול למענו. 30 כולנו נמצאים יחד במערכה זאת. ראיתם כיצד סבלתי בעבר למען המשיח, וכפי שאתם רואים אני עדיין נמצא בעיצומו של מאבק גדול וקשה.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Filipenses 1

1Cristo Jesusta servij Pablohuan, Timoteohuanmi,

Filipos pueblopi Cristo Jesusmanta Diospajlla causacuj, crijcunaman quillcanchij. Cancunapish, cancunata ricujcunapish, servijcunapish, ¿allillachu canguichij?

Ñucanchij Taita Diospish, Apunchij Jesucristopish cancunamanca, jatun c'uyaita, sumaj causaita cushca cachun.

Crijcunamanta Pablo Diosta mañashcami

Cancunamantaca, cutin, cutin yuyarishpa ñuca Taita Diosta pagui nicunillami. Diosta ñuca mañacushpaca, cushicushpami tucui cancunamantaca mañani. Alli huillaita ñuca huillai callari punllamanta cunancamami, chai ruranapica maquita cucushcanguichij. Caitatajca allimi yachani: Diosmi cancunapica chai allita rurai callarirca. Chaitaca Jesucristo cutin shamuna punllacama, Paillataj rurashpa caticungallami. Cancunataca, chashna alli nina cajpitaj alli nishpami, tucuicunata ñuca shungupi apani. Cancunaca tucuicunami, Dios mana c'uyaipajta c'uyashpalla cushca cai huillanapica maquita cushcanguichij. Alli huillaimanta ñuca preźu cajpipish, cai alli huillai alli cashcata ricuchishpa, mitsaricujpipish, ñucahuanmi cashcanguichij. Ñuca cancunata Jesucristo shinallataj, ima shina yallitaj c'uyajtaca, Taita Diosllataj yachanmi.

Cancunapica, ashtahuan ashtahuan c'uyaita mirachichun. Shinallataj imalla alli canatapish, Paita rijsinapipish alli yachajcunata rurachunmi mañacuni. 10 Chashna cashpami, imapish alli cajllata agllanguichij, Cristo shamuna punllapajpish pi mana juchachipaj, alli shuyacunguichij. 11 Chashna alli granota p'ucushca shinami, Jesucristomantaca cashcata rurashpa, Taita Diostaca sumajyachishpa alabanguichij.

Cristopajmi causacuni

12 Huauqui, panicuna, caita yachapaichij: Ñucata tucui laya llaquicuna japishcamantamari, ashtahuanpish alli huillaitaca maipipish ashtahuan huillai tucushcani. 13 Cunancarin jatun mandajpaj cai huasipi caj soldadocunapish, chaishujcunapish, tucuicunamari Cristomanta ñuca caipi preźu cajta yachancuna. 14 Ashtahuancarin chaupi yalli crijcunamari, ñuca caipi preźu cashcata yachashpaca, mana manchashpa Apunchij Jesusmantaca, cushicushpa Diospaj Shimitaca, ashtahuan huillana yuyailla tucushpa huillancuna.

15 Maijancunaca, ñuca shina casha nishpa ñucata p'iñachingaraicullami, Cristomantaca huillancuna. Chashna cajpipish, shujtajcunaca alli shunguhuanmi huillancuna. 16 Alli shunguhuan huillajcunaca, alli huillaita mitsangapaj ñuca caipi preźu tiyacujta yachashpami, c'uyashcamanta huillacuncuna. 17 Cutin caishujcunaca, quiquinpaj allita mashcashpallami huillaj tucuncuna. Paicunaca ñuca preźu tiyacujta yachashpa, ashtahuan llaquichingaraicullami huillancuna.

18 ¿Imatataj nishunri? Chashna ñucata llaquichingaraiculla huillashpapish, huillana yuyaihuantaj alli shunguhuan huillashpapish, ashtahuanca, Cristomanta huillachunlla. Chaimi ñucataca, achcata cushichin, ashtahuan cushicushapishmi. 19 Cancunaca, ñucamanta Diosta mañacunguichijmi. Jesucristopaj Espíritu ñucata ayudacunmi. Chaimantami, caimantaca llujshina cashcata yachani. 20 Chashnami ñuca munashca, ñuca yuyashca shinallataj, imapipish mana pingachishca casha. Ashtahuanpish huañushpapish, causashpapish saruncuna shinallatajmi, Cristolla jatun cashcataca cunancarin ashtahuan ñuca aichapi ricuchisha nini. 21 Chaimanta ñuca causacushpaca, Cristopajmi causacuni. Huañushpaca, japina cashcata ña japishamari. 22 Shina cajpipish cai pachapi causacushpaca, Cristopajta ruranapaj alli cajpimari, imata mana agllai tucuni. 23 Ñucapajca huañunapish alli, causanapish allimari ricurin. Ashtahuanca huañushpaca, Cristohuan ña tiyagrina cashcata ricushpaca, huañunatami yallica munani. 24 Shina cajpipish cancunapajca, ñuca cai pachapi causashpa catinamari tucuita yalli alli. 25 Chashna cajpica, crishcata alli catinata cancunaman ashtahuan yachachishpa, cushicushpa tucui cancunahuan cana cashcataca, allimi yachani. 26 Chashna ñuca cutin tigrashpa cancunahuan cajpimi, Cristo Jesusmantaca ashtahuan cushicunguichij.

27 Ashtahuanca, Cristomanta alli huillaita caticujcuna shinataj alli causacuichijlla. Chashnami cancunaca alli huillaimantapish, tucuicuna shayarishpa macanacuj shina, shuj shinalla, shuj yuyailla alli catinguichij. Ñuca cancunapajman rishpa, mana rishpapish, cancunataca chaillatami uyasha nini. 28 Cancunata p'iñajcunataca, ama manchaichijchu. Paicunapaj yuyaipica, cancuna caita caticushcamanta chingarinaman ricushcatami yuyancuna. Ashtahuanpish cancunapajca, quishpirishcataj cashcatami yachanguichij. Chaica, Taita Dios cushcamari. 29 Taita Diosca cancunamanca, mana Cristota crinallatachu curca, ashtahuanpish Paimantaca llaquita apanatapishmari curca. 30 Chaimantami, cancunapish ñaupa ñuca apaj cashca llaquicunallatataj apacunguichij. Cunanpish llaquita ñuca apacushcataca, ña yachanguichijllatajmi.