Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל האפסיים 2:1-22

1פעם הייתם מתים באופן רוחני; הייתם תחת קללת האל בגלל מעשיכם הרעים. 2חייתם לפי דרך־החיים של העולם הזה ושמעתם לקול השטן, שהוא השליט הרשע של הרוחות הרעות, והפועל עדיין בכל כוחו באנשים המורדים בה׳. 3כולנו חיינו בעבר בצורה כזאת. אורח־חיינו ביטא את רוע לבנו וכניעתנו לתשוקותינו ותאוותינו. נולדנו בעלי טבע מושחת, והיינו תחת זעם אלוהים כשאר בני־האדם.

4אבל אלוהים הוא אב מלא רחמים! הוא אהב אותנו כל־כך, 5עד כי למרות שהיינו מתים (באופן רוחני) ואשמים בעיניו בגלל חטאינו, הוא החזיר אותנו לחיים כשהקים לתחייה את המשיח – זכרו שנושענו רק בזכות חסדו הרב – 6והעלה אותנו מהקבר עם המשיח, כדי שנשב איתו במרומים. 7כך הוא מראה לכל הדורות הבאים את רוחב־לבו, טובו וחסדו הנפלא, שביטא כלפינו בישוע המשיח.

8נושעתם בזכות חסדו וטוב־לבו, על־ידי אמונתכם במשיח. כל זאת אינה שלכם; זוהי מתנתו של אלוהים, ואין היא תלויה בשום מעשה שעשיתם. 9איננו יכולים להתפאר בישועה זאת, שכן איש מאיתנו לא הרוויח אותה! אלוהים נתן לנו את הישועה הזאת במתנה. 10אלוהים עצמו עשה אותנו כפי שאנחנו עכשיו; הוא בחר בנו בישוע המשיח כדי שנעשה מעשים טובים, לפי תוכניתו מקדם.

11אל תשכחו שנולדתם ”ערלים“, ואלה אשר נימולו בידי אדם הם כינו אתכם ”ערלים“. 12באותה עת הייתם רחוקים מהמשיח, ונחותים מעם ישראל בחיר האלוהים; לא הייתה לכם כל זכות לבריתות ההבטחה, לא הייתה לכם תקווה ולא היה לכם אל.

13אבל עכשיו אתם שייכים לישוע המשיח, ולמרות שפעם הייתם רחוקים מאלוהים, כעת אתם קרובים אליו בזכות דמו של המשיח שנשפך למענכם. 14כי המשיח עצמו הוא שלומנו; הוא השכין שלום בינינו היהודים לביניכם הגויים, כשהרס את המחיצה בינינו ועשה משנינו אחד. 15על־ידי מותו שם המשיח קץ לשנאה ולאיבה שהייתה בינינו – איבה שנבעה מכך שחוקי התורה היו לטובת היהודים ולא כללו את הגויים – כי המשיח מת כדי לבטל את שיטת חוקי התורה. ואז הוא לקח את שתי הקבוצות שהתנגדו זו לזו ועשה מהן גוף אחד. כך הוא מיזג אותנו יחדיו ויצר מאיתנו אדם אחד חדש, וכך עשה שלום. 16כאיברים של גוף אחד, נעלמה האיבה שהייתה בינינו, כי המשיח שם קץ לאיבה המתמדת בינינו וריצה אותנו לאלוהים בהקריבו את עצמו על הצלב. 17ואז הוא בישר את בשורת השלום לכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו, ולנו, היהודים, שהיינו קרובים. 18עתה באמצעותו ובזכותו יכולים כולנו, יהודים וגויים, לבוא אל אלוהים האב בעזרת רוח הקודש.

19אם כן, עתה אינכם זרים ונחותים, אלא בני־משפחתו של אלוהים ואזרחים בממלכת אלוהים, יחד עם כל המאמינים האחרים. 20אתם בנויים על היסודות שהניחו השליחים והנביאים, וישוע המשיח עצמו הוא אבן הפינה. 21אנחנו, המאמינים, מחוברים אל המשיח ואיש אל רעהו בהתאמה, וכולנו מהווים היכל קודש לה׳. 22גם אתם מחוברים אל המשיח ואיש אל רעהו, ומהווים משכן לרוח הקודש של אלוהים.

O Livro

Efésios 2:1-22

Vivificados em Cristo

1Vocês estavam mortos por causa das vossas transgressões e dos vossos pecados. 2Essa era a vossa conduta na vida, antigamente, seguindo as correntes do mundo à vossa volta, e seguindo até aquele que é líder da autoridade dos ares, do espírito que atua, ainda hoje, naqueles que recusam sujeitar-se a Deus. 3E nós também éramos como eles, vivendo apenas segundo os desejos da nossa natureza pecaminosa, os impulsos primários dos nossos sentidos e dos nossos pensamentos. Éramos, por natureza, objeto da severa justiça de Deus, tal como o resto da humanidade.

4Mas Deus, que é riquíssimo em misericórdia, em consequência do seu sublime amor por nós, 5e estando nós ainda mortos devido às transgressões, deu-nos uma vida nova ao ressuscitar Cristo da morte. Foi somente pela graça de Deus que fomos salvos. 6Nós ressuscitámos com Cristo e foi-nos concedido, por isso, o direito de pertença espiritual, pela fé, aos domínios celestiais em que Cristo habita. 7A fim de que, para sempre, todos constatem como é rica e generosa essa sua graça, que Deus revelou em tudo o que fez por nós através de Jesus Cristo.

8Porque pela sua graça é que somos salvos, por meio da fé que temos em Cristo. Portanto, a salvação não é algo que se possa adquirir pelos nossos próprios meios: é uma dádiva de Deus. 9Não é uma recompensa pelas nossas boas obras. Ninguém pode reclamar mérito algum nisso. 10Somos a obra-prima de Deus. Ele criou-nos de novo em Cristo Jesus, para que possamos realizar todas as boas obras que planeou para nós.

Unidade e paz em Cristo

11Não se esqueçam de que antigamente vocês, gentios por nascimento, eram estrangeiros e chamados incircuncisos pelos judeus, que se orgulhavam na sua circuncisão, apesar dela somente afetar os seus corpos e não os seus corações. 12Vocês, com efeito, viviam nesse tempo sem Cristo, privados da cidadania com Israel, nem das promessas das alianças que Deus fizera. Viviam sem Deus e sem esperança neste mundo. 13Mas agora pertencem a Jesus. Embora tivessem estado afastados de Deus, foram agora trazidos para junto dele, por causa do sangue de Cristo.

14Porque Cristo fez a paz entre nós, os judeus, e vocês, os gentios, tornando-nos um só povo. Ao derrubar o muro de separação que nos opunha, 15Cristo, pela sua morte física, aboliu o sistema inteiro da Lei judaica que excluía os gentios. Ele recriou uma nova humanidade, trazendo a paz. 16Na cruz, Cristo igualmente reconciliou as duas partes, não só com Deus, mas também ambas entre si. E assim na cruz desapareceu a inimizade que entre elas havia. 17Foram estas as boas novas que Cristo veio anunciar: a paz, tanto aos que viviam longe como aos que viviam perto. 18Com efeito, por ele, tanto uns como outros temos agora pleno direito de acesso ao Pai, através de um mesmo Espírito.

19E assim vocês, gentios, já não são mais estranhos, mas membros da família de Deus, concidadãos do próprio povo de Deus; 20esse povo que é como um edifício construído sobre o alicerce dos profetas e dos apóstolos, e do qual Jesus Cristo é a pedra principal de esquina, pela qual todo o edifício se alinha. 21Em Cristo essa construção cresce, porque cada pedra se adapta perfeitamente ao conjunto, a fim de se tornar um templo consagrado ao Senhor. 22Vocês estão também integrados nesse conjunto, para formarem a morada onde Deus habita pelo seu Espírito.