Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-התסלוניקים 3:1-13

1כאשר לא יכולנו יותר להתאפק החלטנו להישאר כאן באתונה, 2‏-3ושלחנו אליכם את טימותיוס – אחינו, עוזרנו ומשרתו של אלוהים – כדי לחזק את אמונתכם, ולעודד אתכם שלא תכרעו תחת כובד הצרות והקשיים שבאים עליכם. (עליכם להבין שקשיים אלה הם חלק מתוכניתו של אלוהים למעננו המאמינים). 4כשהיינו אצלכם הזהרנו אתכם מראש מפני כל הצרות האלה, ואכן דברינו התקיימו.

5משום כך לא יכולתי להתאפק יותר ושלחתי אליכם את טימותיוס, כדי לברר אם אמונתכם עדיין איתנה. חששתי שמא ינסה השטן לפתותכם וכל עבודתנו תהיה לשווא. 6אך עתה טימותיוס חזר והביא עמו את החדשות הנפלאות שאתם איתנים באמונתכם ואהבתכם, שאתם זוכרים לטובה את ביקורנו, ואף מייחלים לראותנו שנית כפי שאנו מייחלים לראותכם. 7אחים יקרים, אמונתכם החזקה ניחמה אותנו בכל הצרות והסבל שעוברים עלינו כאן; 8כל עוד אנו יודעים שאתם נאמנים לאדון, קל לנו יותר לשאת את הסבל.

9איננו יודעים כיצד להודות לאלוהים על השמחה והאושר שגרמתם לנו. 10אנחנו מתפללים יומם ולילה ומתחננים לפני אלוהים שיניח לנו לראותכם שנית, ושיאפשר לנו להשלים את החסר באמונתכם. 11מי ייתן שאלוהינו ואדוננו ישוע המשיח יחזירנו אליכם, 12ושיברך אתכם וירבה את אהבתכם איש לרעהו ולכל אדם – כשם שאנו אוהבים אתכם. 13כך יחזק אלוהים את לבכם, יטהרכם ויקדשכם, כדי שבשוב אדוננו ישוע תעמדו לפניו נקיים מחטא יחד עם כל המאמינים.

O Livro

1 Tessalonicenses 3:1-13

1Por isso, tendo decidido não continuar sem notícias vossas, preferi ficar sozinho em Atenas. 2E enviei o irmão Timóteo, nosso cooperador na obra do evangelho, ao serviço de Deus, a fim de que vos encoraje e vos dê conselhos que fortaleçam a vossa fé, 3e para que ninguém se deixe perturbar por essas aflições por que têm passado. Bem sabem que isso faz parte dos planos de Deus para nós, os cristãos. 4E até, quando ainda estávamos no vosso meio, vos dizíamos que haveriam de passar por sofrimentos. E foi o que aconteceu. 5Por isso, não querendo esperar mais sem saber de vocês, mandei Timóteo para que eu recebesse notícias sobre a vossa fé. Tinha receio que o Tentador vos tivesse feito cair, durante essas provas, e que todo o nosso trabalho tivesse sido inútil.

O relatório encorajador de Timóteo

6Mas agora Timóteo já regressou, contando-nos muita coisa boa em relação à vossa fé e ao vosso amor cristão, afirmando também que nunca nos esqueceram, e que tinham muito desejo de nos tornar a ver, tal como nós a vocês. 7Por isso, ficámos mais descansados a vosso respeito. Essas notícias compensaram as tribulações e as pressões que temos vivido. 8Dá-nos novas forças saber que continuam firmes no Senhor.

9Acho até que nunca poderemos estar suficientemente gratos a Deus por toda a alegria espiritual que nos têm dado. 10E assim, a todo o momento, oramos a Deus pedindo-lhe que nos proporcione uma ocasião de vos ir ver e vos ajudar a aperfeiçoar a vossa fé. 11Que seja então o próprio Deus, nosso Pai, e nosso Senhor Jesus Cristo que conduzam as circunstâncias no sentido dessa visita.

12E que o Senhor vos faça crescer num amor cristão cada vez mais abundante uns para com os outros, tal como o nosso amor para convosco. 13Para tornar-vos mais ousados e sem falha na vossa santidade, diante do nosso Deus e Pai, quando nosso Senhor Jesus Cristo vier, na companhia de todos os seus santos. Amém.