Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-התסלוניקים 3:1-13

1כאשר לא יכולנו יותר להתאפק החלטנו להישאר כאן באתונה, 2‏-3ושלחנו אליכם את טימותיוס – אחינו, עוזרנו ומשרתו של אלוהים – כדי לחזק את אמונתכם, ולעודד אתכם שלא תכרעו תחת כובד הצרות והקשיים שבאים עליכם. (עליכם להבין שקשיים אלה הם חלק מתוכניתו של אלוהים למעננו המאמינים). 4כשהיינו אצלכם הזהרנו אתכם מראש מפני כל הצרות האלה, ואכן דברינו התקיימו.

5משום כך לא יכולתי להתאפק יותר ושלחתי אליכם את טימותיוס, כדי לברר אם אמונתכם עדיין איתנה. חששתי שמא ינסה השטן לפתותכם וכל עבודתנו תהיה לשווא. 6אך עתה טימותיוס חזר והביא עמו את החדשות הנפלאות שאתם איתנים באמונתכם ואהבתכם, שאתם זוכרים לטובה את ביקורנו, ואף מייחלים לראותנו שנית כפי שאנו מייחלים לראותכם. 7אחים יקרים, אמונתכם החזקה ניחמה אותנו בכל הצרות והסבל שעוברים עלינו כאן; 8כל עוד אנו יודעים שאתם נאמנים לאדון, קל לנו יותר לשאת את הסבל.

9איננו יודעים כיצד להודות לאלוהים על השמחה והאושר שגרמתם לנו. 10אנחנו מתפללים יומם ולילה ומתחננים לפני אלוהים שיניח לנו לראותכם שנית, ושיאפשר לנו להשלים את החסר באמונתכם. 11מי ייתן שאלוהינו ואדוננו ישוע המשיח יחזירנו אליכם, 12ושיברך אתכם וירבה את אהבתכם איש לרעהו ולכל אדם – כשם שאנו אוהבים אתכם. 13כך יחזק אלוהים את לבכם, יטהרכם ויקדשכם, כדי שבשוב אדוננו ישוע תעמדו לפניו נקיים מחטא יחד עם כל המאמינים.

New Serbian Translation

1. Солуњанима 3:1-13

1Пошто нисмо могли више да издржимо, сложили смо се да би било најбоље да останемо у Атини. 2К вама смо, пак, послали Тимотеја, нашег брата и Божијег сарадника у проповедању Радосне вести Христове, да вас учврсти и ободри у вашој вери, 3да се нико не поколеба у овим невољама. Ви, наиме, сами добро знате да смо одређени за њих. 4И заиста, када смо били код вас, унапред смо вам говорили да ће вас снаћи невоље, и као што знате, тако је и било.

5Зато сам, не могавши више да издржим, послао Тимотеја да ме обавести о вашој вери, да вас како Кушач није навео да подлегнете искушењу, јер би тада наш труд био узалудан.

Павлова радост због добрих вести из Солуна

6А сада нам се Тимотеј вратио од вас и донео нам добре вести о вашој вери и љубави, и да нас се увек радо сећате и чезнете да нас видите, као и ми вас. 7Зато смо се, браћо, и поред све своје муке и невоље, утешили вашом вером. 8Ми, у ствари, сада заиста живимо кад знамо да сте постојани у Господу. 9Јер, какву захвалност можемо дати Богу за сву радост коју доживљавамо због вас пред Богом? 10Дању и ноћу се најусрдније молимо Богу да вас поново видимо, и да усавршимо оно што недостаје вашој вери.

11А са̂м Бог, наш Отац, и наш Господ Исус, да припреми пут за наш долазак к вама, 12и да учини да обилујете међусобном љубављу, и љубављу према свима, као што ми вас волимо.

13Нека он оснажи ваше унутрашње биће, да будете беспрекорни у светости пред Богом, Оцем нашим, при доласку Господа нашега Исуса, са свим светима његовим.