Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס אל-פילימון 1:1‏-25

1‏-2אל פילימון, עוזרנו היקר והאהוב, אל הקהילה שמתאספת בביתך, אל אחותנו אפיה ואל ארכיפס, שהוא חבר במלחמתנו למען המשיח.

מאת פולוס, שיושב במאסר באשמת הפצת הבשורה על ישוע המשיח, ומאת טימותיוס אחינו.

3שלום וברכה מאת אלוהינו ואדוננו ישוע המשיח.

4פילימון היקר, אני מודה תמיד לאלוהים כאשר אני מתפלל בעדך, 5כי אני ממשיך לשמוע על אמונתך במשיח ישוע ואהבתך לכל עם אלוהים. 6אני מתפלל שכאשר תספר לאנשים שונים על אמונתך באדון, הם יבחינו בתכונותיך הטובות ובברכות שהשפיע עליך האדון, וגם הם יאמינו בישוע המשיח. 7אחי היקר, אהבתך הייתה לי לשמחה ונחמה, שכן מעשיך הטובים עודדו מאוד את המאמינים.

8‏-9ברצוני לבקש ממך לעשות לי טובה. למעשה אני רשאי לצוות עליך למלא את בקשתי בשם ישוע המשיח, כי חובתך למלא אותה. אך אני, פולוס הזקן שיושב בכלא למען המשיח, אוהב אותך ומעדיף לבקש ממך במקום לצוות עליך.

10בקשתי היא שתתנהג יפה עם אוניסימוס. כאן בכלא הדרכתי אותו אל האדון ישוע המשיח, ועתה אוניסימוס מאמין בו. 11אוניסימוס (פירוש השם: רב־תועלת) לא הועיל לך בעבר, אך מעתה ואילך יהיה לתועלת רבה לשנינו.

12בצער רב ניפרד אני מבני באמונה, שהוא בבת עיני, ומחזירו אליך.

13חפצתי שיישאר לעזור לי כאן בבית הכלא, 14אך לא רציתי לכפות עליך את רצוני. 15אני מציע שתסתכל על המצב כך: אוניסימוס עזב אותך לזמן קצר כדי שעכשיו, בשובו, יוכל להיות שלך לתמיד. 16הוא לא יהיה יותר סתם עבד, אלא מישהו חשוב יותר – אח אהוב, ובמיוחד אהוב עלי. מעתה יגדל ערכו בעיניך, שכן אין הוא סתם עבד, אלא גם אחיך במשיח.

17אם אתה באמת חושב אותי לידיד טוב שלך, אנא, קבלהו בחמימות כשם שהיית מקבל אותי לו אני הייתי בא. 18אם אוניסימוס גרם לך נזק כלשהו בעבר או גנב ממך משהו, זקוף זאת לחובתי, 19ואני מתחייב בזאת לשלם את כל מה שמגיע לך. (הריני מאשר בכתב ידי שאני ערב לכל מעשיו של אוניסימוס). איני צריך להזכיר לך כמה אתה חייב לי; אתה חייב לי כל־כך הרבה אפילו את חייך! 20אחי היקר, אנא עשה את המעשה הנעלה הזה אשר יגרום לי שמחה רבה, ואני אודה לאלוהים מעומק לבי.

21כתבתי לך מכתב זה כי אני בטוח שתמלא את בקשתי. (ואף למעלה מזאת).

22אתה כבר יכול להכין למעני את חדר האורחים, כי אני מקווה שאלוהים יענה לתפילותיכם ויאפשר לי לבקר אתכם בקרוב.

23דרישת שלום לך מאפפרס שנמצא איתי בכלא. גם הוא נאסר רק בגלל שסיפר לאנשים על ישוע המשיח. 24גם עוזרי מרקוס, אריסטרכוס, דימס ולוקס מוסרים דרישת שלום חמה. 25חסד האדון ישוע עם רוחכם.

La Parola è Vita

Filemone 1:1-25

1Questa lettera è scritta da Paolo, tenuto prigioniero per avere predicato il Vangelo di Gesù Cristo, e dal fratello Timòteo: 2al caro Filemone, nostro collaboratore, alla comunità cristiana che si riunisce in casa sua, alla sorella Appia e ad Archippo, nostro compagno nella lotta.

3Che Dio, nostro Padre, e il Signore Gesù Cristo vi diano grazia e pace.

Paolo chiede un favore

4Quando prego per te, caro Filemone ringrazio continuamente il mio Dio, 5perché sento sempre parlare del tuo amore verso tutti i cristiani e della tua fede nel Signore Gesù.

6Prego che questa fede che ci lega operi in te sempre di più e ti faccia conoscere tutto il bene che è in nostro potere di fare vivendo per Cristo. 7Non puoi immaginare quanta gioia e consolazione mi ha dato sapere che il tuo amore, fratello mio, ha risollevato il cuore di coloro che appartengono a Dio. 8-9Ora voglio chiederti un favore. Con lʼautorità che Cristo mi ha dato, potrei facilmente ordinarti di fare ciò che è tuo dovere, ma ti voglio bene e preferisco soltanto pregarti. Io, Paolo, vecchio e ora anche in prigione per amore di Gesù Cristo, 10ti chiedo un favore per Onèsimo, che ora è come un figlio per me, dopo che lʼho portato al Signore durante la mia prigionia. 11È quellʼOnèsimo (il cui nome significa «utile») che in passato non ti è stato davvero utile, ma ora può esserlo, sia a te che a me. 12Te lo rimando, e con lui ti mando una parte di me.

13Avrei voluto tenerlo con me, perché mi fosse dʼaiuto al posto tuo, ora che sono qui in prigione per aver predicato il Vangelo, 14ma non voglio che tu ti senta obbligato ad essere generoso, ma che tu agisca spontaneamente. 15Forse Onèsimo è stato lontano da te per un poʼ di tempo, perché ora tu possa riaverlo con te per sempre; 16non più soltanto come schiavo, ma molto di più, come un fratello. Onèsimo è molto caro a me, è vero, ma ancor di più deve esserlo a te, perché ora non è soltanto un tuo schiavo, ma anche un tuo fratello in Cristo.

17Se mi consideri davvero tuo amico, riservagli la stessa accoglienza che faresti a me, se venissi a trovarti. 18Se ti ha fatto qualche torto o ti deve qualcosa, metti tutto sul mio conto. 19Io, Paolo, lo garantisco personalmente, scrivendolo qui di mio pugno: «Pagherò tutto io». Vorrei però ricordarti che anche tu mi sei debitore: mi devi te stesso! 20Sì, caro fratello, conto su di te come cristiano: dona al mio cuore questa gioia in Cristo!

21Ti scrivo fiducioso che farai ciò che ti chiedo ed anche di più.

22Ancora una cosa: ti prego di preparare un alloggio anche per me, perché spero che Dio risponderà alle vostre preghiere e mi lascerà tornare da voi.

23Ti saluta Èpafra, anche lui mio compagno di prigione per aver predicato Gesù Cristo. 24E ti salutano gli altri miei collaboratori: Marco, Aristarco, Dema e Luca.

25La grazia del nostro Signore Gesù Cristo sia con voi. Paolo.