Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס אל-פילימון 1:1‏-25

1‏-2אל פילימון, עוזרנו היקר והאהוב, אל הקהילה שמתאספת בביתך, אל אחותנו אפיה ואל ארכיפס, שהוא חבר במלחמתנו למען המשיח.

מאת פולוס, שיושב במאסר באשמת הפצת הבשורה על ישוע המשיח, ומאת טימותיוס אחינו.

3שלום וברכה מאת אלוהינו ואדוננו ישוע המשיח.

4פילימון היקר, אני מודה תמיד לאלוהים כאשר אני מתפלל בעדך, 5כי אני ממשיך לשמוע על אמונתך במשיח ישוע ואהבתך לכל עם אלוהים. 6אני מתפלל שכאשר תספר לאנשים שונים על אמונתך באדון, הם יבחינו בתכונותיך הטובות ובברכות שהשפיע עליך האדון, וגם הם יאמינו בישוע המשיח. 7אחי היקר, אהבתך הייתה לי לשמחה ונחמה, שכן מעשיך הטובים עודדו מאוד את המאמינים.

8‏-9ברצוני לבקש ממך לעשות לי טובה. למעשה אני רשאי לצוות עליך למלא את בקשתי בשם ישוע המשיח, כי חובתך למלא אותה. אך אני, פולוס הזקן שיושב בכלא למען המשיח, אוהב אותך ומעדיף לבקש ממך במקום לצוות עליך.

10בקשתי היא שתתנהג יפה עם אוניסימוס. כאן בכלא הדרכתי אותו אל האדון ישוע המשיח, ועתה אוניסימוס מאמין בו. 11אוניסימוס (פירוש השם: רב־תועלת) לא הועיל לך בעבר, אך מעתה ואילך יהיה לתועלת רבה לשנינו.

12בצער רב ניפרד אני מבני באמונה, שהוא בבת עיני, ומחזירו אליך.

13חפצתי שיישאר לעזור לי כאן בבית הכלא, 14אך לא רציתי לכפות עליך את רצוני. 15אני מציע שתסתכל על המצב כך: אוניסימוס עזב אותך לזמן קצר כדי שעכשיו, בשובו, יוכל להיות שלך לתמיד. 16הוא לא יהיה יותר סתם עבד, אלא מישהו חשוב יותר – אח אהוב, ובמיוחד אהוב עלי. מעתה יגדל ערכו בעיניך, שכן אין הוא סתם עבד, אלא גם אחיך במשיח.

17אם אתה באמת חושב אותי לידיד טוב שלך, אנא, קבלהו בחמימות כשם שהיית מקבל אותי לו אני הייתי בא. 18אם אוניסימוס גרם לך נזק כלשהו בעבר או גנב ממך משהו, זקוף זאת לחובתי, 19ואני מתחייב בזאת לשלם את כל מה שמגיע לך. (הריני מאשר בכתב ידי שאני ערב לכל מעשיו של אוניסימוס). איני צריך להזכיר לך כמה אתה חייב לי; אתה חייב לי כל־כך הרבה אפילו את חייך! 20אחי היקר, אנא עשה את המעשה הנעלה הזה אשר יגרום לי שמחה רבה, ואני אודה לאלוהים מעומק לבי.

21כתבתי לך מכתב זה כי אני בטוח שתמלא את בקשתי. (ואף למעלה מזאת).

22אתה כבר יכול להכין למעני את חדר האורחים, כי אני מקווה שאלוהים יענה לתפילותיכם ויאפשר לי לבקר אתכם בקרוב.

23דרישת שלום לך מאפפרס שנמצא איתי בכלא. גם הוא נאסר רק בגלל שסיפר לאנשים על ישוע המשיח. 24גם עוזרי מרקוס, אריסטרכוס, דימס ולוקס מוסרים דרישת שלום חמה. 25חסד האדון ישוע עם רוחכם.

New International Reader's Version

Philemon 1:1-25

1I, Paul, am writing this letter. I am a prisoner because of Christ Jesus. Our brother Timothy joins me in writing.

Philemon, we are sending you this letter. You are our dear friend. You work together with us. 2We are also sending it to our sister Apphia and to Archippus. He is a soldier of Christ together with us. And we are sending it to the church that meets in your home.

3May God our Father and the Lord Jesus Christ give you grace and peace.

Paul Prays and Gives Thanks

4I always thank my God when I remember you in my prayers. 5That’s because I hear about your love for all God’s people. I also hear about your faith in the Lord Jesus. 6I pray that what we share by believing will help you understand even more. Then you will completely understand every good thing we share by believing in Christ. 7Your love has given me great joy. It has encouraged me. My brother, you have renewed the hearts of the Lord’s people.

Paul Makes an Appeal for Onesimus

8Because of the authority Christ has given me, I could be bold. I could order you to do what you should do anyway. 9But we love each other. And I would rather appeal to you on the basis of that love. I, Paul, am an old man. I am now also a prisoner because of Christ Jesus. 10I am an old man, and I’m in prison. This is how I make my appeal to you for my son Onesimus. He became a son to me while I was being held in chains. 11Before that, he was useless to you. But now he has become useful to you and to me.

12I’m sending Onesimus back to you. All my love for him goes with him. 13I’m being held in chains because of the good news. So I would have liked to keep Onesimus with me. And he could take your place in helping me. 14But I didn’t want to do anything unless you agreed. Any favor you do must be done because you want to do it, not because you have to. 15Onesimus was separated from you for a little while. Maybe that was so you could have him back forever. 16You could have him back not as a slave. Instead, he would be better than a slave. He would be a dear brother. He is very dear to me but even more dear to you. He is dear to you not only as another human being. He is also dear to you as a brother in the Lord.

17Do you think of me as a believer who works together with you? Then welcome Onesimus as you would welcome me. 18Has he done anything wrong to you? Does he owe you anything? Then charge it to me. 19I’ll pay it back. I, Paul, am writing this with my own hand. I won’t even mention that you owe me your life. 20My brother, we both belong to the Lord. So I wish I could receive some benefit from you. Renew my heart. We know that Christ is the one who really renews it. 21I’m sure you will obey. So I’m writing to you. I know you will do even more than I ask.

22There is one more thing. Have a guest room ready for me. I hope I can return to all of you in answer to your prayers.

23Epaphras sends you greetings. Together with me, he is a prisoner because of Christ Jesus.

24Mark, Aristarchus, Demas and Luke work together with me. They also send you greetings.

25May the grace of the Lord Jesus Christ be with your spirit.