Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס אל-פילימון

אל פילימון, עוזרנו היקר והאהוב, אל הקהילה שמתאספת בביתך, אל אחותנו אפיה ואל ארכיפס, שהוא חבר במלחמתנו למען המשיח.

מאת פולוס, שיושב במאסר באשמת הפצת הבשורה על ישוע המשיח, ומאת טימותיוס אחינו.

שלום וברכה מאת אלוהינו ואדוננו ישוע המשיח.

פילימון היקר, אני מודה תמיד לאלוהים כאשר אני מתפלל בעדך, כי אני ממשיך לשמוע על אמונתך במשיח ישוע ואהבתך לכל עם אלוהים. אני מתפלל שכאשר תספר לאנשים שונים על אמונתך באדון, הם יבחינו בתכונותיך הטובות ובברכות שהשפיע עליך האדון, וגם הם יאמינו בישוע המשיח. אחי היקר, אהבתך הייתה לי לשמחה ונחמה, שכן מעשיך הטובים עודדו מאוד את המאמינים.

ברצוני לבקש ממך לעשות לי טובה. למעשה אני רשאי לצוות עליך למלא את בקשתי בשם ישוע המשיח, כי חובתך למלא אותה. אך אני, פולוס הזקן שיושב בכלא למען המשיח, אוהב אותך ומעדיף לבקש ממך במקום לצוות עליך.

10 בקשתי היא שתתנהג יפה עם אוניסימוס. כאן בכלא הדרכתי אותו אל האדון ישוע המשיח, ועתה אוניסימוס מאמין בו. 11 אוניסימוס (פירוש השם: רב-תועלת) לא הועיל לך בעבר, אך מעתה ואילך יהיה לתועלת רבה לשנינו.

12 בצער רב ניפרד אני מבני באמונה, שהוא בבת עיני, ומחזירו אליך.

13 חפצתי שיישאר לעזור לי כאן בבית הכלא, 14 אך לא רציתי לכפות עליך את רצוני. 15 אני מציע שתסתכל על המצב כך: אוניסימוס עזב אותך לזמן קצר כדי שעכשיו, בשובו, יוכל להיות שלך לתמיד. 16 הוא לא יהיה יותר סתם עבד, אלא מישהו חשוב יותר – אח אהוב, ובמיוחד אהוב עלי. מעתה יגדל ערכו בעיניך, שכן אין הוא סתם עבד, אלא גם אחיך במשיח.

17 אם אתה באמת חושב אותי לידיד טוב שלך, אנא, קבלהו בחמימות כשם שהיית מקבל אותי לו אני הייתי בא. 18 אם אוניסימוס גרם לך נזק כלשהו בעבר או גנב ממך משהו, זקוף זאת לחובתי, 19 ואני מתחייב בזאת לשלם את כל מה שמגיע לך. (הריני מאשר בכתב ידי שאני ערב לכל מעשיו של אוניסימוס). איני צריך להזכיר לך כמה אתה חייב לי; אתה חייב לי כל-כך הרבה אפילו את חייך! 20 אחי היקר, אנא עשה את המעשה הנעלה הזה אשר יגרום לי שמחה רבה, ואני אודה לאלוהים מעומק לבי.

21 כתבתי לך מכתב זה כי אני בטוח שתמלא את בקשתי. (ואף למעלה מזאת).

22 אתה כבר יכול להכין למעני את חדר האורחים, כי אני מקווה שאלוהים יענה לתפילותיכם ויאפשר לי לבקר אתכם בקרוב.

23 דרישת שלום לך מאפפרס שנמצא איתי בכלא. גם הוא נאסר רק בגלל שסיפר לאנשים על ישוע המשיח. 42 גם עוזרי מרקוס, אריסטרכוס, דימס ולוקס מוסרים דרישת שלום חמה. 25 חסד האדון ישוע עם רוחכם.

La Bible du Semeur

Philémon

Salutation

Paul, le prisonnier de Jésus-Christ, et Timothée, notre frère, saluent Philémon[a], notre cher ami et notre collaborateur, ainsi qu’Appia[b] notre sœur, Archippe notre compagnon d’armes, et l’Eglise qui s’assemble dans ta maison.

Que Dieu notre Père et le Seigneur Jésus-Christ vous accordent la grâce et la paix.

Paul remercie Dieu pour la foi et l’amour de Philémon

Je ne cesse d’exprimer ma reconnaissance à Dieu lorsque je fais mention de toi dans mes prières, car j’entends parler de l’amour et de la foi dont tu fais preuve envers le Seigneur Jésus et envers tous les membres du peuple saint. Je demande à Dieu que la solidarité qui nous unit à cause de ta foi se traduise en actes et qu’ainsi tout le bien que nous t’aurons amené à faire pour Christ soit rendu manifeste[c]. Car j’ai éprouvé une grande joie et un grand encouragement en apprenant comment tu mets ton amour en pratique. Frère, tu as en effet réconforté le cœur de ceux qui font partie du peuple saint.

Requête

C’est pourquoi, malgré toute la liberté que Christ me donne de te prescrire ton devoir, je préfère t’adresser cette demande au nom de l’amour, étant ce que je suis: moi, Paul, un vieillard, et de plus, maintenant, un prisonnier à cause de Jésus-Christ. 10 Je t’adresse cette demande au sujet de mon enfant, Onésime, dont je suis devenu le père spirituel ici, en prison. 11 Autrefois il t’était inutile, mais maintenant il est utile[d], à toi comme à moi.

12 Je te le renvoie donc, lui qui est devenu comme une partie de moi-même[e]. 13 Personnellement, je l’aurais volontiers gardé auprès de moi: il aurait pu ainsi me rendre service à ta place alors que je suis en prison à cause de l’Evangile. 14 Je n’ai cependant rien voulu entreprendre sans ton assentiment, pour que le bienfait que tu m’aurais ainsi accordé ne soit pas forcé, même en apparence, mais entièrement volontaire.

15 D’ailleurs, qui sait, peut-être Onésime a-t-il été séparé de toi pour un temps afin que tu le retrouves pour toujours, 16 non plus comme un esclave, mais bien mieux qu’un esclave: comme un frère très cher. Il l’est tellement pour moi; combien plus le sera-t-il pour toi, en tant qu’homme et en tant que frère dans le Seigneur.

17 Par solidarité envers moi, accueille-le comme s’il s’agissait de moi-même. 18 Si tu as été lésé par lui ou s’il te doit quelque chose, porte cela sur mon compte[f]. 19 J’écris ce qui suit de ma propre main: «Moi Paul, je te rembourserai ses dettes» – et je ne veux pas te rappeler ici que toi aussi, tu as une dette à mon égard: c’est ta propre personne.

20 Oui, frère, fais-moi cette faveur à cause du Seigneur: réconforte mon cœur pour l’amour de Christ. 21 Je t’adresse cette lettre avec la certitude que tu répondras à mon attente. Et même, je le sais, tu feras encore plus que je ne demande[g].

22 En même temps, prépare-moi une chambre; j’ai bon espoir de vous être rendu bientôt, en réponse à vos prières.

Salutations finales

23 Epaphras, qui est en prison avec moi à cause de Jésus-Christ, te fait bien saluer, 24 de même que Marc, Aristarque, Démas et Luc, mes collaborateurs.

25 Que le Seigneur Jésus-Christ vous accorde sa grâce.

Notas al pie

  1. 1 Un fils spirituel de Paul (v. 19), chrétien fortuné de Colosses chez qui se réunissait l’Eglise (v. 2).
  2. 2 Sans doute la femme de Philémon. Archippe, sans doute leur fils, exerçait un ministère dans l’Eglise à Colosses.
  3. 6 Autre traduction: que la communion qui t’unit à nous à cause de ta foi produise une meilleure connaissance de tous les biens que nous avons de par notre union avec Christ.
  4. 11 Jeu de mots sur le nom d’Onésime (= utile).
  5. 12 Certains manuscrits ont: et toi, reçois-le comme s’il était une partie de moi-même.
  6. 18 Peut-être qu’en s’enfuyant de chez Philémon, Onésime avait commis quelque larcin. Paul propose à Philémon de le rembourser lui-même.
  7. 21 On a vu dans ces mots une invitation discrète à affranchir Onésime ou à le laisser au service de l’apôtre (v. 13). La tradition rapporte que Philémon l’aurait affranchi et que l’ancien esclave serait devenu plus tard l’un des responsables de l’Eglise d’Ephèse.