אגרת יעקב 5 – HHH & HOF

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת יעקב 5:1-20

1העשירים, עכשיו הגיעה שעתכם לבכות ולהיאנח בייסורים וסבל, בגלל הצרות הנוראות שתבואנה עליכם. 2עושרכם נרקב כבר עכשיו, ובגדיכם היפים ביותר נראים כמו סמרטוטים, כי נאכלו על־ידי עש. 3כספכם וזהבכם החלידו! החלודה תשמש עדות מרשיעה נגדכם ותכלה את בשרכם כאש. וכל זה משום שאגרתם לעצמכם אוצרות לימים אחרונים. 4הקשיבו! השומעים אתם את בכי האיכרים העניים אשר רימיתם ועשקתם? קול בכיים הגיע לאוזני ה׳ צבאות.

5חייתם כאן בעושר ונוחיות, מילאתם את תאוות לבכם ופיטמתם את עצמכם ליום הטבח. 6הרשעתם ורצחתם אנשים חפים מפשע אשר לא יכלו להגן על עצמם מפניכם.

7ואתם, אחי היקרים, אתם המצפים לבוא אדוננו, התאזרו בסבלנות כמו איכר שמצפה לקציר. 8כן, התאזרו בסבלנות והתעודדו, כי אדוננו עומד לשוב במהרה.

9אחי, אל תתלוננו זה על זה פן ישפוט אתכם האלוהים – השופט. ראו, הנה הוא עומד בפתח.

10נביאי האמת, שדיברו בשם ה׳, ישמשו לכם דוגמה לסבלנות וכוח־סבל. 11אנו יודעים כי בעלי כוח־סבל שמחים מאוד על שנשארו נאמנים לה׳, למרות הסבל והרדיפות. קחו למשל את איוב. הוא לא חדל לבטוח בה׳ גם בשעת סבל קשה, ומניסיונו של איוב אנו לומדים כי תוכניתו של ה׳ הסתיימה בטוב, בגלל חסדו של אלוהים ורחמיו.

12מעל לכל, אחי היקרים, אל תישבעו! לא בשמים, לא בארץ ולא בכל דבר אחר. אמרו פשוט ”כן“ או ”לא“, כדי שלא תחטאו ולא תואשמו.

13על הסובל להמשיך להתפלל, ועל השמח להמשיך לשיר שירי תהילה לה׳. 14מי שחולה יקרא לזקני הקהילה; הם ימשכו אותו בשמן, יניחו ידיהם עליו ויתפללו לה׳ שירפאו. 15אם תפילתם נאמרה באמונה היא תציל את החולה, כי אלוהים ירפא אותו. אם חטא חטא כלשהו, יסלח לו אלוהים על חטאו.

16התוודו על חטאיכם איש בפני רעהו, התפללו זה בעד זה, ואלוהים ירפא אתכם. תפילת צדיק היוצאת מעומק לבו היא בעלת כוח רב ומביאה לתוצאות נפלאות. 17אליהו הנביא היה אדם כמוך וכמוני, ובכל זאת, כאשר התפלל בכל לבו שלא ירד גשם, שמע ה׳ לתפילתו ועצר את הגשם למשך שלוש שנים וחצי. 18ואז אליהו התפלל שוב, אך הפעם ביקש מה׳ להוריד גשם, וה׳ הוריד גשם והארץ הצמיחה את פריה.

19‏-20אחים יקרים, אם מישהו יפנה עורף לאלוהים, ומישהו אחר יחזירו לה׳ ויחדש את בטחונו בו, הוא יציל את התועה ממוות ויביא לסליחת כל חטאיו ופשעיו.

Hoffnung für Alle

Jakobus 5:1-20

Gottes Urteil über die Reichen

1Nun zu euch, ihr Reichen! Weint und klagt über all das Elend, das über euch hereinbrechen wird! 2Euer Reichtum verrottet, und die Motten zerfressen eure kostbaren Kleider. 3Euer Gold und Silber verrostet, und ihr Rost wird euch anklagen. Ja, ihr werdet selbst vergehen wie euer Reichtum.5,3 Wörtlich: und ihr Rost wird Zeugnis gegen euch geben und euer Fleisch fressen wie Feuer. Warum habt ihr euch – jetzt, wo die letzten Tage dieser Welt angebrochen sind – bloß Schätze angehäuft? 4Der Herr, der allmächtige Gott, hat den Schrei eurer Erntearbeiter gehört, die ihr um ihren verdienten Lohn betrogen habt. 5Euch dagegen ist es auf dieser Erde gut ergangen, ihr habt in Saus und Braus gelebt und euch gemästet, obwohl euer Schlachttag doch längst vor der Tür stand. 6Unschuldige habt ihr verurteilt und umgebracht, und sie haben sich nicht gegen euch gewehrt.

Lasst euch nicht entmutigen!

7Meine Brüder und Schwestern, wartet geduldig, bis der Herr kommt. Muss nicht auch der Bauer mit viel Geduld abwarten, bis er die kostbare Ernte einfahren kann? Er weiß, dass die Saat dazu den Herbstregen und den Frühlingsregen braucht. 8Auch ihr müsst geduldig sein und dürft nicht mutlos werden, denn der Herr kommt bald. 9Klagt nicht übereinander, liebe Brüder und Schwestern! Sonst wird Gott euch verurteilen. Bedenkt: Der Richter steht schon vor der Tür.

10Nehmt euch ein Beispiel an den Propheten, die im Auftrag des Herrn gesprochen haben. Wie vorbildlich und mit welcher Geduld haben sie alle Leiden ertragen! 11Menschen, die so standhaft waren, sind wirklich glücklich zu schätzen. Zu ihnen sehen wir auf. Denkt doch nur an Hiob! Ihr habt alle schon gehört, wie geduldig er sein Leiden ertragen hat. Und ihr wisst, dass der Herr alles zu einem guten Ende führte. Er ist voller Barmherzigkeit und Liebe.

12Um eines möchte ich euch vor allem noch bitten, meine Brüder und Schwestern: Schwört nicht, weder beim Himmel noch bei der Erde noch bei sonst etwas! Wenn ihr »Ja« sagt, dann muss man sich darauf verlassen können. Und wenn ihr »Nein« sagt, dann steht auch dazu. Sonst müsst ihr euch vor Gottes Gericht dafür verantworten.

Gebet für die Kranken

13Leidet jemand unter euch? Dann soll er beten! Hat einer Grund zur Freude? Dann soll er Gott Loblieder singen. 14Wenn jemand von euch krank ist, soll er die Gemeindeleiter zu sich rufen, damit sie für ihn beten und ihn im Namen des Herrn mit Öl salben. 15Wenn sie im festen Vertrauen beten, wird der Herr den Kranken heilen. Er wird ihn aufrichten und ihm vergeben, wenn er Schuld auf sich geladen hat.

16Bekennt einander also eure Sünden und betet füreinander, damit ihr geheilt werdet. Denn das Gebet eines Menschen, der nach Gottes Willen lebt, hat große Kraft. 17Elia war ein Mensch wie wir. Er betete inständig, es möge nicht regnen, und tatsächlich fiel dreieinhalb Jahre kein Wassertropfen auf das Land. 18Dann betete er um Regen. Da öffnete der Himmel seine Schleusen, und die Erde wurde grün und brachte wieder ihre Früchte hervor.5,18 Vgl. 1. Könige 17,1; 18,41‒45.

19Liebe Brüder und Schwestern! Wenn jemand von euch vom rechten Weg abkommt und ein anderer bewegt ihn zur Umkehr, 20dann darf dieser sicher sein: Wer einen Sünder von seinem falschen Weg abbringt, der hat diesen Menschen vor dem Verderben gerettet, denn Gott hat ihm alle seine Sünden vergeben.