Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת יעקב 2:1-26

1אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לָאָדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים?

2אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית־הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, 3אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול: ”עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא־חן בעיניך אתה יכול ללכת!“ 4אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על־פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה׳.

5הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. 6ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית־המשפט. 7בדרך־כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו.

8ודאי שעליכם לשמור את המצווה: ”ואהבת לרעך כמוך.“ 9אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת.

10הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות. 11כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה׳ ואתה עומד אשם לפניו.

12שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. 13אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם. 14אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? 15אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, 16ואתם אומרים לו: ”לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים.“ אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם?

17מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על־ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על־ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה.

18מישהו יכול לומר: ”אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי־נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי.“

19האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות. 20שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה.

21האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק. 22אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו. 23הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה׳ וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא ”אוהב אלוהים“. 24אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים.

25גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם. 26כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Santiago 2:1-26

Ama ñahuita ricushpalla alli chasquinguichijchu

1Ñuca huauquicuna, cancunaca sumaj Apunchij Jesucristota crijcunami canguichij. Chaimanta cancunapurapica, ama alli ricurijcunallata alli chasquichijchu. 2Cashna yuyarishunchij: Cancunapaj tandanacuiman, curi surtijasta, achij nicuj sumaj churanata churashca runa yaicungachari. Llachapashcalla churanata churashca shujtaj runapish yaicungachari. 3Chai achij nicuj sumaj churanata churashca runataca cushicushpami: «Shamupai, cai alli tiyarinapi tiyari» ninguichijman. Ashtahuanpish huajcha runataca: «Chaipi shayacui, mana cashpaca cai ñuca chaqui pambapi tiyari» ninguichijmanmi. 4Chashna ñahuita ricushpalla, shujtaca alli chasquishpa, caishujtaca mana alli chaquishpaca, cancunapurallatajmi millai yuyaiyuj juezcuna tucunguichij.

5Ñuca huauquicuna, caitaca yuyarichigari: ¿Manachu Taita Diosca, cai pacha huajchacunata agllarca? Paita crishpa, Pai imalla charishcacunata chasquishpa, Pai mandacunpi achcata charijyachunmi agllarca. Chaitaca, Paita cʼuyajcunamanmari cusha nishca. 6¡Ashtahuanpish cancunaca, huajchacunatamari pingachinguichij! ¿Manachu charijcunallataj, cancunataca llaquichicun? ¿Manachu paicunallataj cancunataca, mandajcunapajmanpish sirijta aisashpa apancuna? 7Paicunallatajmi, cancuna caticushca Apunchij Jesuspaj sumaj shutitapish cʼamincuna.

8Dios Quillcachishcapica: «Can quiquinta cʼuyarij shinallataj, shujtajcunatapish cʼuyangui» ninmi. Tucuita yalli caj chai Mandashcata rurashpatajca, allitami ruranguichij. 9Ashtahuanpish ñahuita ricushpalla, shujtaca alli chasquishpa, caishujtaca mana alli chasquishpaca, juchallicunguichijmari. Chashna rurashcataca, Mandashcallatajmari cancunataca juchachicun. 10Maijanpish tucui Mandashcata pajtachicushpapish, shujllata mana pajtachishpaca, tucuillatataj mana pajtachishcami tucun. 11«Ama huainayanguichu» nij Diosllatajmi: «Ama huañuchingui» nishpapish mandashca. Mana huainayashpapish, huañuchishpaca, ñamari Mandashcataca pʼaquingui.

12Huatashca shinamanta cacharichij Mandashcami, cancuna rurashcataca ricuchinga. Chaita yachashpaca, allita rimaichij, allita rurashpa causaichij. 13Shujtajcunata mana llaquijcunataca, Diospish mana llaquishpami llaquichinga. Ashtahuanpish shujtajcunata llaquijca, ima rurashcata ricuchi punllapica, alli nishcami llujshinga.

Mana ima allita rurajpica crishcapish huañushcami

14Ñuca huauqui, panicuna: ‘Crijmi cani’ nishpapish, ima allita mana rurashpaca, ¿ima allitaj cangari? Paica crishcallamantaca, ¿quishpiringachu imashi? 15Cashna nishunchij: Shuj crij huauqui cashpa, pani cashpa, churanapish, micunapish illajlla cajta ricunguichijchari. 16Chashnata ricushca jahua, maijan cancunaca: «Sumajta rilla, allita churarigri, sajsajta micugri» ninguichijchari. Shina nishpapish, cuerpopaj ima illashcata mana cushpaca, ¿allichu canman? 17Chashnallataj pai crishcapish, ima allita mana rurashpa ricuchijpica huañushcami.

18Maijanca cashna ningachari: «Canca, crijmi cangui, ñucaca allita rurajmi cani.»

Canca ima allita mana rurashpallataj can crishcata ricuchiari. Cutin ñucaca, allita rurashpa, ñuca crishcata ricuchisha. 19Canca, shujlla Dios tiyashcatami cringui, chaica allitajmari. Supaicunapish chaitaca crinllatajmi, manchashpa chujchuncunapishmi.

20¡Upa runa! Can ‘Crijmi cani’ nishca jahua, ima allita mana rurajpica, can crishcapish huañushcamari. Chaitaca, ¿manachu yachangui? 21Illu ñucanchij ñaupa yaya Abrahamtaca, paipaj churi Isaacta altarpi rupachinapaj cushpamari, pai crishcataca ricuchirca. ¿Chaitaca manachu yuyaringui? 22Paica crishcamantami, chai allitaca rurashca. Chai allita rurashcahuanmi, pai crishcataca ricuchirca. ¿Manachu chaitaca ricungui? 23Chashnami: «Abrahamtaca crijpimi, Diosca ima juchachina illajta rurashpa chasquirca» nishpa, Quillcachishcaca pajtashca. Shinallataj paica, Taita Dios-huan alli apanacuj cashcata alli rijsishcami carca. 24Shinashpaca runaca, crishcallamantaca mana ima juchachina illajta rurashca cashcachu. Ashtahuanpish crishpa allita rurajpi, Diosca ima juchachina illajta rurashcata ñami ricunguichij.

25Huainayashpa causaj Rahab huarmipish, chai llajtata ricugrij runacunata paipaj huasipi chasquishpaca, shujtaj ñantami pacalla cacharca. Illu chashna allita rurashcamantami, Diosca ima juchachina illajta rurarca. 26Alma illajlla aichaca huañushcami, shinallataj crishcapish ima allita mana rurashca ricurijpica, huañushcallatajmi.