Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת יעקב 1:1-27

1אל שנים עשר השבטים שפזורים בתפוצות.

מאת יעקב, עבדו של אלוהים ושל ישוע המשיח.

שלום וברכה לכולכם!

2אחים יקרים, אם יש לכם צרות ובעיות, ואם אתם עומדים בפני פיתויים חזקים, תחשיבו זאת כהזדמנות לשמחה גדולה. 3שכן צרות, בעיות ופיתויים מחזקים את כוח הסבל. 4לכן אל תברחו מהבעיות, אלא תנו לסבלנותכם להתחזק. כאשר תהיה סבלנותכם חזקה די הצורך, לא יחסר לכם דבר, אופייכם יהיה חזק מן הרגיל ותהיו מסוגלים לכל דבר.

5ברצונכם לדעת מה רוצה האלוהים שתעשו? שאלו אותו והוא יגיד לכם ברצון. ה׳ מוכן תמיד להעניק חכמה באהבה וברוחב לב למי שמבקש ממנו, בלי לגעור בו על שביקש. 6אך עליכם להאמין, ללא צל של ספק, שהוא באמת ייתן לכם מה שאתם מבקשים ממנו, כי אדם ספקן וחסר־אמונה דומה לגל בים הנישא וניזרק על־ידי הרוח. 7‏-8אדם ספקן הוא אדם הפכפך שמשנה את דעתו בכל רגע, שכן אינו בטוח בהחלטותיו. אם אינכם מבקשים באמונה, אל תצפו מה׳ להיענות לכם.

9מאמין משיחי הנחשב לעני בעולם הזה צריך לשמוח, כי בעיני אלוהים הוא חשוב מאוד, 10‏-11והמאמין העשיר צריך לשמוח על שעושרו חסר כל ערך בעיני ה׳. כי כמו הפרח שמאבד את יופיו, מתייבש בקרני השמש הצורבות וָמֶת, כך ימותו העשירים תוך זמן קצר וישאירו אחריהם את כל רכושם.

12טוב לאדם שעומד בפיתויים ולא נכשל, כי הוא יקבל פרס – את כתר החיים שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. 13זכרו, אלוהים אף פעם אינו מנסה לפתותכם לעשות מעשים רעים, כי אלוהים עצמו שונא את הרע.

לכן, אם אתם עומדים לפני פיתויים שונים, אל תאשימו את אלוהים! 14מקור הפיתויים הוא בלב האדם, בתשוקותיו ובמחשבותיו הרעות.

15המחשבות האלה מולידות מעשים רעים. כאשר נותנים לחטא לצמוח, זה מוליד מוות.

16לכן, אחים יקרים, אל תטעו בשום פנים.

17כל המתנות הטובות והמושלמות ניתנות לנו מהאלוהים אשר ברא את כל האורות, ואשר בעצמו מקרין אור נפלא שאינו משתנה ואינו נחלש לעולם. 18אלוהים בחר מרצונו החופשי לתת לנו חיים חדשים, באמצעות האמת שבכתבי־הקודש, וכך הפכנו להיות הילדים הראשונים במשפחתו החדשה.

19זכרו, אחים יקרים, כולם צריכים להיות מהירים להקשיב, אך איטיים לדבר ואיטיים להתרגז, 20כי הרוגז מכער אותנו ואת אופיינו, ואילו ה׳ רוצה שנהיה טובים ומושלמים. 21על כן היפטרו מכל דבר רע בחייכם, מבפנים ומבחוץ, וקבלו בשמחה ובענווה את דבר אלוהים אשר בכוחו להושיענו.

22עליכם לבצע את דבר אלוהים הלכה למעשה, כי אם אתם מקשיבים ואינכם מקיימים, אתם מרמים את עצמכם. 23מי שמקשיב בלבד ואינו מקיים את אשר שמע, דומה לאדם שמביט בדמותו במראה; 24ברגע שהוא מפנה את גבו למראה, שוב אינו יכול לראות את בבואתו ושוכח כיצד הוא נראה. 25אך החוקר והלומד את תורת החופש שנתן ה׳ לבני אדם, לא זו בלבד שיזכור את הכתוב, הוא גם יבצע אותו הלכה למעשה, ואלוהים יברכו בכל מעשיו.

26הטוען שהוא מאמין משיחי, אך אינו מסוגל לשלוט בלשונו, מרמה את עצמו, ואמונתו אינה שווה הרבה. 27אמונה טהורה ואמיתית בעיני אלוהים האב פירושה לדאוג לאלמנות וליתומים בצרתם, ולסרב להשפעה המטמאת של העולם.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Santiago 1:1-27

1Ñucaca, Taita Diostapish, Apunchij Jesucristotapish servij Santiagomi cani. Tucui shujtaj llajtacunapi causacuj chunga ishqui Israel aillucunatami, ‘¿Allillachu canguichij?’ nini.

Millaita mishajca cushicungami

2Ñuca huauquicuna, cancunata ima llaquicuna japijpipish, jatunta cushicunguichijlla. 3Jesusta crijpi ima llaqui japishpapish, mana pʼiñarij alli shungu canata yachachishcataca, cancunallataj yachanguichijmi. 4Chashna alli shungu cashca ricurichunca, allita ruraichij. Chashnami tucui imapajpish pajta, ña alli crijcunataj cashcata ricuchinguichij. 5Maijan cancuna yachai illaj cashpaca, Taita Diosta mañaichijlla. Paica, tucuicunaman mana mitsaj mitsajlla, mana rimarishpalla cuj cashcamantaca, achcata cungallami. 6Diosta mañashpaca, ‘¿Chaichu cunga mana cunga?’ ama yuyashpalla, cunataj cashcata crishpa mañaichij. ‘¿Cungachu, manachu cunga?’ yuyashpa mañajca, huairahuan jatun cucha yacu, caiman chaiman cuyucuj shinallami. 7Maijanpish chashna ishqui yuyaihuan mañajca, Mandaj Diospaj maquimanta imallatapish chasquinataca, ama yuyachun. 8Chashna ishqui yuyai runaca, tucui causaipi imata mana pajtanchu.

9Maijan huauqui huajcha cashpaca, Dios jatunyachishcamanta cushicuchun. 10Ashtahuanpish achcata charijca, Dios cumurichishcamanta cushicuchun. Charijca, qʼuihua sisa chaquirij shinami tucunga. 11Inti llujshishpa achcata rupajpi, qʼuihua chaquirijpi sisacuna urmashpaca, chai sumaj cashcaca chingarinllami. Chashnallatajmi achcata chari runapish, pai imalla charishcacunandij urmarin.

12Millai yuyaicuna shamujpipish, chaita jarcarijca cushicunmi. Chai millai yuyaicunata mishashpaca, huiñai causaita charishcata ricuchij coronatami chasquinga. Chaitaca Taita Diosca, Paita cʼuyajcunamanmi cusha nishca.

13Maijanta millai yuyaicuna japijpica: «Taita Diosmi cai millai yuyaitaca cushca» nishpa, ama nirichun. Taita Diosca millai yuyaitaca, mana charinchu. Paica, piman ima millai yuyaitaca, mana cunchu. 14Ashtahuanpish quiquinllapitaj millai munaicuna tiyashpami, pita cashpapish mana allita rurana yuyaita cushpa, imapi cashpapish urmachin. 15Chai millai munaicunaca chichushca shinami, juchata huachan. Ña juchata rurajpica, chai juchaca huañuimanmi chayachin.

16Ñuca cʼuyashca crijcuna, ama pandarichijchu. 17Jahua pachapi tiyaj achijyachijcunata ruraj Yayaca, tucui imatapish allita, imatapish mana pandachijtami cun. Paica mana shujtajyanchu. Paitaca, ima llandu mana amsayachi tucunchu. 18Taita Diosca, Pai munashcamantami, Pai rurashcacunapaj ñaupa cachun, cashcata huillashca Paipaj Shimihuan ñucanchijtaca cutin huacharichishca.

Dios yachachishcataca rurashpatajmi causana

19Chaimanta ñuca cʼuyashca crijcuna, imatapish uyanataca alli uyaraichij. Ama utca rimaichijchu, ama utca pʼiñarichijchu. 20Pʼiñarijca, Taita Dios munashcataca mana rurai tucunchu. 21Chaimanta mapa ruraicunatapish, millai yuyaicunatapish tucui saquichij. Chashna rurashpami, Diospaj Shimitaca alli shunguhuan chasqui tucunguichij. Chai Shimimi, cancunapaj almataca quishpichi tucun.

22Diospaj Shimita chasquishpaca, chaipi nicushcataca rurajcuna caichij, ama uyajcunalla caichijchu; uyashpalla purishpaca, cancunallatajmi pandaricunguichij. 23Maijanpish Diospaj Shimi mandashcata mana rurashpa, uyashpalla purijca, paipaj ñahuita espejopi ricuricuj shinallami. 24Ñahuita ricushcahuan rishpaca, qʼuipataca pai ima shina cashcata cungarinllami. 25Shina cajpipish, juchamanta cacharichingapaj pajta Mandashcata chai yuyai catijca, allitami ruran. Paica uyashca Shimita mana cungarishpa, ashtahuanpish chaipi imalla nicushcatataj rurashpaca, cushicungami.

26Maijanpish, ‘Diosta alli crijmi cani’ nirishpaca, quiquin cʼallutami jarcarinata yachana. Mana chashna cashpaca, ‘Diosta crijmi cani’ nishcapish yangallami, umaricunllami. 27Taita Diosta tucui shunguhuan alli crijtaj cashpaca, caitami rurana: Yaya mama illaj huahuacunata ricugrina, viuda huarmicunata llaquicunahuan cajpi ricugrina. Cai pachapi tiyaj ima millaicunamantapish huaquichirina.