Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרתו הראשונה של פטרוס השליח 4:1-19

1הואיל והמשיח סבל והתענה למענכם, היו מוכנים מבחינה נפשית לסבול כמוהו. כי אדם שסובל פיזית עקב התנגדותו לחטא, שוב אינו חוטא בכוונה תחילה; 2אדם כזה לא יבלה את שארית חייו עלי־אדמות בסיפוק תאוותיו ותשוקותיו, כי אם בעשיית רצון אלוהים! 3לפני שהאמנתם במשיח היה לכם מספיק זמן להתנהג כמו הגויים: לזנות, לנאוף, להשתכר, להתהולל, לעבוד את האלילים ולעשות מעשי תועבה אחרים.

4אכן, חבריכם לשעבר מתפלאים על כך ששוב אינכם משתתפים במעשי השחיתות שלהם, והם כועסים עליכם ולועגים לכם. 5אולם זכרו כי הם יתנו את הדין על מעשיהם, לפני האלוהים השופט את החיים ואת המתים, וייענשו בהתאם למעלליהם. 6משום כך הושמעה הבשורה גם למתים, כדי שעל אף פסק־דין מוות שקיבלו כדרך בני־האדם בבשר, יחיו ברוח כדרך האלוהים.

7מכיוון שקץ העולם קרב, רסנו את עצמכם והתפללו בצלילות הדעת. 8מעל הכול, המשיכו לאהוב איש את רעהו אהבה כנה ועמוקה, כי האהבה סולחת על מגרעות ופשעים רבים. 9הכניסו אורחים לביתכם בשמחה ובלי תלונות.

10לכל אחד מכם העניק אלוהים כישרונות מסוימים; נצלו כישרונות אלה ועזרו לזולת.

11אם העניק לך אלוהים את כישרון ההטפה וההוראה, הטף ולָמֵד כאילו אלוהים עצמו מדבר בפיך. אם ביקש ממך אלוהים לעזור לזולתך, עשה את המוטל עליך ברצון ובכל הכוח והעוז שמעניק לך אלוהים. בכל מעשיך כבד ופאר את אלוהים דרך ישוע המשיח, אשר לו הכבוד והגבורה לעולם ועד. – אמן.

12ידידים יקרים, כשתבואנה עליכם צרות כדי לבחון את אמונתכם, אל תתפלאו ואל תשתוממו כאילו היה זה דבר מוזר ויוצא־דופן. 13שמחו על צרות אלה, כי אתם משתתפים למעשה בסבל המשיח, ויום אחד כשיגלה את עצמו ברוב הדרו, תימלאו שמחה נפלאה.

14שמחו כשמקללים ומעליבים אתכם על־שום אמונתכם במשיח, כי פירוש הדבר שרוח אלוהים נחה עליכם בהדר רב. 15אולם אינני רוצה לשמוע על סבל שנגרם לכם על־שום שרצחתם, גנבתם, עשיתם רע או התערבתם בענייניהם של אחרים. 16אין זאת בושה לסבול בגלל היותכם משיחיים; להיפך, הודו לאלוהים על הזכות להשתייך למשפחת המשיח ועל הזכות לשאת את שמו.

17הגיע מועד משפטו של אלוהים, ותחילה עליו לשפוט את בניו. אם אף עלינו, המאמינים, להישפט, תארו לעצמכם מה נורא יהיה גורלם של אלה אשר מעולם לא האמינו באלוהים ובמשיח! 18אם הצדיקים נושעים בקושי, איזה סיכוי יש לרשעים?

19לפיכך, גם אם אתה סובל, כרצון אלוהים, המשך לעשות את הטוב, והפקד את עצמך בידי האלוהים אשר ברא אותך, כי הוא לעולם לא יאכזב אותך.

O Livro

1 Pedro 4:1-19

Vivendo para Deus

1Uma vez que Cristo padeceu fisicamente por nós, também devem estar dispostos a sofrer, porque aquele que sofreu no seu corpo, rompeu com o pecado. 2Não devem gastar o resto da vossa vida terrena andando atrás de desejos meramente humanos, mas devem desejar fazer a vontade de Deus. 3Bem basta que no passado tenham seguido o estilo de vida dos gentios: o comportamento sexual libertino, o deboche, a embriaguez, as orgias, os vícios, as abomináveis idolatrias.

4Eles estranham que já não acompanhem com eles na mesma corrida desenfreada de dissolução e injuriam-vos. 5Mas terão de dar contas ao juiz de todos, dos vivos e dos mortos. 6Por isso, as boas novas foram pregadas mesmo aos que morreram, para que, ainda que os seus corpos tivessem recebido a sentença da morte, como toda a gente, os seus espíritos vivessem segundo o juízo de Deus.

7O fim de todas as coisas aproxima-se. Portanto sejam sóbrios, vigiando, para que possam orar. 8E acima de tudo continuem a mostrar um intenso amor uns pelos outros, porque o amor cobre uma imensidão de pecados. 9Abram, sem se queixarem, as portas do vosso lar aos que precisarem.

10Deus deu dons a cada um de vocês. Certifiquem-se de que utilizam com sabedoria a variedade de bênçãos de Deus, para servir os outros. 11Alguém é chamado a falar em público? Que o faça como se Deus mesmo falasse por ele. Alguém é chamado a prestar serviços aos outros? Que o faça com as forças que Deus lhe concede, para que Deus seja glorificado em tudo, por meio de Jesus Cristo. A ele seja dada a glória e o poder para todo o sempre. Que assim seja!

Sofrendo como cristãos

12Queridos amigos, não se admirem quando vierem a passar por provas ardentes como se algo de estranho vos sucedesse. 13Pelo contrário, alegrem-se por essas provações vos tornarem companheiros de Cristo nos seus sofrimentos; depois terão o gozo e o privilégio de participar na manifestação da sua glória.

14Considerem-se felizes se são insultados por serem cristãos, porque o glorioso Espírito de Deus repousa sobre vocês. 15Que ninguém padeça por homicídio ou roubo ou desacato, ou por se meter na vida dos outros. 16Mas sofrer por ser cristão não é, de forma alguma, uma vergonha. Glorifiquem a Deus por isso! 17Chegou o tempo do julgamento, e ele deve começar pela casa de Deus. E se até os crentes devem ser julgados, que terrível destino aguarda aqueles que nunca creram nas boas novas de Deus! 18Como diz a Escritura:

“Se os justos se salvam à justa,

que será dos ímpios e pecadores?”

19Portanto, se estiverem a sofrer de acordo com a vontade de Deus, continuem a fazer o que é justo, entregando-vos ao Deus criador, digno da nossa confiança.