אגרתו הראשונה של פטרוס השליח 2 – HHH & KJV

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרתו הראשונה של פטרוס השליח 2:1-25

1לפיכך, הפסיקו לעשות מעשים רעים! אל תרמו, אל תקנאו, אל תרכלו ואל תוציאו דיבה. 2‏-3אכן, אם אתם באמת מעריכים את טוב־לבו של האדון, חדלו לכם מהרשע, וכתינוקות רכים המשתוקקים לחלב אמם השתוקקו לחלב רוחני טהור, שיעזור לכם לגדול ולהגיע לבגרות רוחנית ולישועה מושלמת.

4בואו אל המשיח שהוא אבן־פינה חיה! בני־האדם זלזלו בו, אך לאלוהים שבחר בו להיות מעל הכול, יקר המשיח מכל!

5עתה נעשיתם אבנים חיות, ואלוהים בונה בכם את משכנו הרוחני. במשכנו זה אתם כוהניו הקדושים, ובשם ישוע המשיח עליכם להקריב לו זבחים שימצאו־חן בעיניו. 6בקשר לכך אומר לנו אלוהים בכתבי־הקודש:2‏.6 ב 6 ישעיהו כח 16

”הנני יוסד בציון אבן פינה,

אבן בוחן ויקרה,

המאמין בה לא יבוש“.2‏.6 ב 6 כלשונו: הנני יסד בציון אבן, אבן בוחן פינת יקרת מוסד, המאמין לא יחיש.

7לכם, המאמינים, אבן זאת יקרה מאוד, אך לאלה שאינם מאמינים:

”האבן שמאסו הבונים

הייתה לראש פינה, 2‏.7 ב 7 תהלים קיח 22

8לאבן נגף וצור מכשול“.2‏.8 ב 8 ישעיהו ח 14

אכן, אלה שאינם מאמינים ייכשלו, שכן לא יקשיבו לדבר אלוהים, וכך יקבלו את העונש שמיועד להם.

9אולם אתם שונים מהם; אתם נבחרתם על־ידי אלוהים עצמו לממלכת כוהנים, לעם קדוש ומיוחד, כדי שתראו לבני־האדם כיצד הוציאכם אלוהים מהחשכה והביאכם אל אורו הנפלא. 10בעבר התכחש אלוהים אליכם, אך עתה עם אלוהים אתם! בעבר לא הכרתם את טוב לבו של אלוהים; עתה טוב־לבו זה שינה את חייכם לחלוטין.

11אחים יקרים ואהובים, אני מתחנן לפניכם, אנא, התנהגו בעולם הזה כזרים, מעין תושבים ארעיים, ואל תיכנעו לפיתויי העולם הזה שמתגרים בנפשותיכם.

12הקפידו על התנהגות טובה עם שכניכם הלא־מאמינים. התנהגו איתם בצדק וביושר כדי שיראו את מעשיכם הטובים, וכך, למרות חשדותיהם הנוכחיים, בבוא המשיח הם יפארו את שמו על־שום מעשיכם הטובים.

13היכנעו לכל שלטון אנושי למען אדוננו, בין אם למלך כראש המדינה, 14ובין אם לנציגים אשר שלח להעניש את עושי הרע ולשבח את עושי הטוב. 15אלוהים רוצה שתעשו אך ורק את הטוב, כדי שמעשיכם הטובים ישתיקו את הלא־מאמינים אשר, מתוך טיפשות וחוסר דעת, מחפשים סיבה לדבר נגדכם ונגד הבשורה. 16אתם אמנם חופשיים, אך הנכם עבדים לאלוהים, אז אל תנצלו את היותכם חופשיים כתירוץ לעשות את הרע. 17כבדו את כל בני האדם; אהבו את המאמינים, כבדו את השלטונות, והתייחסו ביראה אל אלוהים.

18עבדים, כבדו את אדוניכם, ועשו כל מה שיאמרו לכם – לא רק אם הם טובי־לב וענווים, אלא גם אם הם קפדנים ואכזרים. 19אם אתם נענשים חינם על מעשה טוב שעשיתם, הללו את אלוהים! 20אחרי הכול, אם נענשתם על מעשה רע שעשיתם, לא מגיע לכם פרס; אך אם אתם נענשים וסובלים בגלל מעשיכם הטובים, מוצא הדבר חן בעיני אלוהים.

21אלוהים יעד לכם סבל זה, שהרי גם המשיח סבל למענכם והשאיר לכם דוגמה ללכת בעקבותיו. 22המשיח לא חטא מעולם, לא רימה, 23לא השיב למקללים אותו ולא איים לנקום במעניו; הוא הפקיד את עצמו בידי האלוהים ששופט בצדק. 24המשיח נשא בגופו את חטאינו, כדי שנמות לגבי החטא ונחיה כדי לעשות מעשי צדקה. הכאב והסבל שנשא המשיח ריפאו אותנו! 25בעבר טעיתם כצאן ההולכות לאיבוד, אך עתה שבתם אל הרועה הטוב ששומר על נפשותיכם.

King James Version

1 Peter 2:1-25

1Wherefore laying aside all malice, and all guile, and hypocrisies, and envies, and all evil speakings, 2As newborn babes, desire the sincere milk of the word, that ye may grow thereby: 3If so be ye have tasted that the Lord is gracious. 4To whom coming, as unto a living stone, disallowed indeed of men, but chosen of God, and precious, 5Ye also, as lively stones, are built up a spiritual house, an holy priesthood, to offer up spiritual sacrifices, acceptable to God by Jesus Christ. 6Wherefore also it is contained in the scripture, Behold, I lay in Sion a chief corner stone, elect, precious: and he that believeth on him shall not be confounded. 7Unto you therefore which believe he is precious: but unto them which be disobedient, the stone which the builders disallowed, the same is made the head of the corner, 8And a stone of stumbling, and a rock of offence, even to them which stumble at the word, being disobedient: whereunto also they were appointed. 9But ye are a chosen generation, a royal priesthood, an holy nation, a peculiar people; that ye should shew forth the praises of him who hath called you out of darkness into his marvellous light: 10Which in time past were not a people, but are now the people of God: which had not obtained mercy, but now have obtained mercy.

11Dearly beloved, I beseech you as strangers and pilgrims, abstain from fleshly lusts, which war against the soul; 12Having your conversation honest among the Gentiles: that, whereas they speak against you as evildoers, they may by your good works, which they shall behold, glorify God in the day of visitation.

13Submit yourselves to every ordinance of man for the Lord’s sake: whether it be to the king, as supreme; 14Or unto governors, as unto them that are sent by him for the punishment of evildoers, and for the praise of them that do well. 15For so is the will of God, that with well doing ye may put to silence the ignorance of foolish men: 16As free, and not using your liberty for a cloke of maliciousness, but as the servants of God. 17Honour all men. Love the brotherhood. Fear God. Honour the king. 18Servants, be subject to your masters with all fear; not only to the good and gentle, but also to the froward. 19For this is thankworthy, if a man for conscience toward God endure grief, suffering wrongfully. 20For what glory is it, if, when ye be buffeted for your faults, ye shall take it patiently? but if, when ye do well, and suffer for it, ye take it patiently, this is acceptable with God. 21For even hereunto were ye called: because Christ also suffered for us, leaving us an example, that ye should follow his steps: 22Who did no sin, neither was guile found in his mouth: 23Who, when he was reviled, reviled not again; when he suffered, he threatened not; but committed himself to him that judgeth righteously: 24Who his own self bare our sins in his own body on the tree, that we, being dead to sins, should live unto righteousness: by whose stripes ye were healed. 25For ye were as sheep going astray; but are now returned unto the Shepherd and Bishop of your souls.