Cómo tratar a viudas, ancianos y esclavos
1No reprendas con dureza al anciano, sino aconséjalo como si fuera tu padre. Trata a los jóvenes como a hermanos; 2a las ancianas, como a madres; a las jóvenes, como a hermanas, con toda pureza.
3Reconoce debidamente a las viudas que de veras están desamparadas. 4Pero, si una viuda tiene hijos o nietos, que estos aprendan primero a cumplir sus obligaciones con su propia familia y correspondan así a sus padres y abuelos, porque eso agrada a Dios. 5La viuda desamparada, como ha quedado sola, pone su esperanza en Dios y persevera noche y día en sus oraciones y súplicas. 6En cambio, la viuda que se entrega al placer ya está muerta en vida. 7Encárgales estas cosas para que sean intachables. 8El que no provee para los suyos, y sobre todo para los de su propia casa, ha negado la fe y es peor que un incrédulo.
9En la lista de las viudas debe figurar únicamente la que tenga más de sesenta años, que haya sido fiel a su esposo,5:9 que haya sido fiel a su esposo. Alt. que no haya tenido más de un esposo. 10y que sea reconocida por sus buenas obras, tales como criar hijos, practicar la hospitalidad, lavar los pies de los creyentes, ayudar a los que sufren y aprovechar toda oportunidad para hacer el bien.
11No incluyas en esa lista a las viudas más jóvenes, porque cuando sus pasiones las alejan de Cristo, les da por casarse. 12Así resultan culpables de faltar a su primer compromiso. 13Además se acostumbran a estar ociosas y andar de casa en casa. Y no solo se vuelven holgazanas, sino también chismosas y entrometidas, hablando de lo que no deben. 14Por eso exhorto a las viudas jóvenes a que se casen y tengan hijos, y a que lleven bien su hogar y no den lugar a las críticas del enemigo. 15Y es que algunas ya se han descarriado para seguir a Satanás.
16Si alguna creyente tiene viudas en su familia, debe ayudarlas para que no sean una carga a la iglesia; así la iglesia podrá atender a las viudas desamparadas.
17Los ancianos que dirigen bien los asuntos de la iglesia son dignos de doble honor,5:17 honor. Alt. honorario. especialmente los que dedican sus esfuerzos a la predicación y a la enseñanza. 18Pues la Escritura dice: «No le pongas bozal al buey mientras esté trillando»,5:18 Dt 25:4 y «El trabajador merece que se le pague su salario».5:18 Lc 10:7 19No admitas ninguna acusación contra un anciano, a no ser que esté respaldada por dos o tres testigos. 20A los que pecan, repréndelos en público para que sirva de escarmiento.
21Te insto delante de Dios, de Cristo Jesús y de los santos ángeles a que sigas estas instrucciones sin dejarte llevar de prejuicios ni favoritismos.
22No te apresures a imponerle las manos a nadie, no sea que te hagas cómplice de pecados ajenos. Consérvate puro.
23No sigas bebiendo solo agua; toma también un poco de vino a causa de tu mal de estómago y tus frecuentes enfermedades.
24Los pecados de algunos son evidentes aun antes de ser investigados, mientras que los pecados de otros se descubren después. 25De igual manera son evidentes las buenas obras y, aunque estén ocultas, tarde o temprano se manifestarán.5:25 y, aunque … se manifestarán. Alt. y, si son malas, no podrán quedar ocultas.
1לעולם אל תגער באדם זקן, אלא נהג בו בכבוד כאילו היה אביך. אל הצעירים ממך דבר כאל אחים אהובים. 2את הנשים המבוגרות ממך כבד כאמהות, והתייחס אל הצעירות כאל אחיותיך – חשוב עליהן אך ורק מחשבות טהורות.
3עליך לכבד את אלה שהן באמת אלמנות, כלומר, אלה שנותרו בודדות וחסרות עזרה.
4אך אם לאלמנה יש ילדים או נכדים, חובתם לשאת באחריות לפרנסתה, וכך ישיבו לה גמול על כל מה שעשתה למענם. התנהגות כזאת מוצאת־חן בעיני אלוהים. 5על הקהילה לדאוג לאלמנות שנותרו עניות ובודדות, אם הן בוטחות בה׳ ומרבות בתפילה. 6אולם אלמנה שחיה חיי תענוגות היא מתה באופן רוחני. 7צווה עליהן דברים אלה כדי שתהיינה ללא דופי. 8מי שאינו דואג לקרוביו, ובמיוחד לבני־משפחתו, כופר באמונה והוא גרוע מאלה שאינם מאמינים.
9אל תכלול ברשימת האלמנות את אלה שהן מתחת לגיל שישים ואת אלה שנישאו ליותר מבעל אחד. 10על האלמנה להיות ידועה במעשיה הטובים, בחינוך ילדיה, בהכנסת אורחים, ברחיצת רגלי המאמינים, בעזרתה לנזקקים ובהקדשת עצמה לעשיית מעשים טובים.
11אל תכלול ברשימה את האלמנות הצעירות, כי כשהן מאבדות את מנוחתן והיצרים הטבעיים שלהן מתחזקים, הן מתרחקות מהמשיח ומשתוקקות להינשא בשנית. 12כך הן בוגדות באמונתן במשיח. 13יותר מזה, הן מתרגלות לחיי עצלות, נודדות מבית לבית, מרכלות ומתערבות בענייניהם של אחרים. 14לכן אני חושב כי מוטב שהצעירות הללו תינשאנה שוב, תלדנה ילדים ותדאגנה למשק הבית, כי אז לא יוכל איש למתוח עליהן ביקורת. 15כבר עתה יש ביניהן כאלה שנטשו את אמונתן במשיח והלכו אחרי השטן.
16אני חוזר ואומר לכם: קרובי האלמנה חייבים לדאוג לה ולפרנס אותה, ואל להם להטיל את המעמסה על הקהילה, כי אז תוכל הקהילה לפרנס את האלמנות שבאמת זקוקות לעזרה.
17מנהיגי הקהילה שממלאים היטב את תפקידם ראויים לכבוד רב, במיוחד אלה שעמלים בהפצת הבשורה ובהוראת דבר האלוהים. 18כי כתבי־הקודש אומרים: ”לא תחסם שור בדישו“, ובמקום אחר כתוב: ”הפועל ראוי לשכרו.“
19אל תאמין להאשמות נגד מנהיג קהילה אלא אם כן שמעת את עדותם של שניים, שלושה אנשים. 20אם הוא באמת חטא, יש להוכיחו לפני כל הקהילה, כדי שאיש לא ילך בעקבותיו.
21לפני אלוהים, אדוננו ישוע המשיח והמלאכים בחירי ה׳, אני מצווה עליך לקיים את המצוות האלה ללא משוא־פנים, ואל תשפוט ללא חקירה.
22לעולם אל תמהר למנות מנהיג קהילה, שמא הוא אדם חוטא, והאנשים עלולים לחשוב שאתה שותף לחטאיו. התרחק מכל חטא! 23(אגב, אני מייעץ לך לשתות מעט יין במקום מים. היין יועיל לכאבי הבטן שלך החוזרים ונשנים).
24יש אנשים שחטאיהם ידועים וגלויים, וכמובן שהם יישפטו על כך, ויש אנשים שחטאיהם אינם ידועים – רק יום־הדין יוציא לאור את האמת המרה. 25כך גם מעשיהם הטובים של מאמינים מסוימים ידועים לאנשים רבים. אך גם אם לא כל מעשיהם הטובים ידועים עדיין, הם ייצאו לאור במוקדם או במאוחר.
