耶穌在彼拉多面前受審
1清早，祭司長、長老、律法教師和全公會的人商定後，便把耶穌綁起來押送到彼拉多那裡。
2彼拉多問耶穌：「你是猶太人的王嗎？」
耶穌回答說：「如你所言。」
3祭司長控告耶穌許多罪。
4彼拉多又問道：「你看，他們控告你這麼多，你都不回答嗎？」
5耶穌仍舊一言不發，彼拉多感到驚奇。
6每年逾越節的時候，彼拉多都會照慣例按猶太人的要求釋放一個囚犯。 7那時，有一個囚犯名叫巴拉巴，與其他作亂時殺過人的囚犯關在一起。 8百姓聚來，要求彼拉多照慣例釋放囚犯。
9彼拉多問：「你們要我為你們釋放猶太人的王嗎？」 10因為他知道祭司長把耶穌押來是出於妒忌。 11但祭司長卻煽動百姓，叫他們要求彼拉多釋放巴拉巴。
12彼拉多只好問：「那麼，這位你們稱之為猶太人之王的，我如何處置呢？」
13他們喊著說：「把祂釘在十字架上！」
14彼拉多問：「為什麼？祂犯了什麼罪？」
他們卻更大聲地喊：「把祂釘在十字架上！」
15為了取悅眾人，彼拉多釋放了巴拉巴，命人將耶穌鞭打後帶出去釘十字架。
耶穌受辱
16於是，衛兵把耶穌帶進總督府的院子，集合了全營的兵。 17他們給祂穿上紫袍，用荊棘編成王冠戴在祂頭上， 18向祂行禮，並喊著說：「猶太人的王萬歲！」 19他們用葦稈打祂的頭，向祂吐唾沫，跪拜祂。 20戲弄完了，就脫去祂的紫袍，給祂穿上原來的衣服，押祂出去釘十字架。
釘十字架
21亞歷山大和魯孚的父親古利奈人西門從鄉下來，途經那地方，衛兵就強迫他背耶穌的十字架。 22他們把耶穌帶到各各他——意思是「髑髏地」， 23拿沒藥調和的酒給祂喝，但祂不肯喝。 24他們把耶穌釘在十字架上，還抽籤分祂的衣服。 25他們釘祂十字架的時間是在上午九點鐘。 26祂的罪狀牌上寫著「猶太人的王」。
27他們還把兩個強盜釘在十字架上，一個在祂右邊，一個在祂左邊， 28這應驗了聖經的話：「祂被列在罪犯中。」 29過路的人都嘲笑祂，搖著頭說：「哈，你這要把聖殿拆毀又在三天內重建的人啊， 30救救你自己，從十字架上下來吧！」
31祭司長和律法教師也嘲諷說：「祂救了別人，卻救不了自己！ 32以色列的王基督，現在從十字架上下來吧！讓我們看看，我們就信了！」與祂同釘十字架的強盜也對祂出言不遜。
耶穌之死
33正午時分，黑暗籠罩著整個大地，一直到下午三點。 34大約在三點，耶穌大聲呼喊：「以羅伊，以羅伊，拉馬撒巴各大尼？」意思是：「我的上帝，我的上帝，你為什麼離棄我？」
35有些站在旁邊的人聽見了，就說：「聽，祂在呼叫以利亞。」
36有人跑去把一塊海綿蘸滿酸酒，綁在葦稈上送給祂喝，說：「等等，讓我們看看以利亞會不會救祂下來。」
37耶穌大叫一聲，就斷了氣。 38聖殿的幔子從上到下裂成兩半。 39站在對面的百夫長看見耶穌喊叫15·39 有些古卷無「喊叫」二字。斷氣的情形，便說：「這人真是上帝的兒子！」
40有些婦女在遠處觀看，其中有抹大拉的瑪麗亞、小雅各和約西的母親瑪麗亞並撒羅米。 41耶穌在加利利時，她們已經跟隨祂、服侍祂了。此外還有好些跟著祂上耶路撒冷的婦女。
安葬耶穌
42那天是猶太人的預備日，也就是安息日的前一天。傍晚， 43亞利馬太人約瑟鼓起勇氣去見彼拉多，要求領取耶穌的遺體。他是一位德高望重的公會議員，一位等候上帝國降臨的人。 44彼拉多聽見耶穌已經死了，十分驚訝，便把百夫長召來問個明白， 45得知耶穌確實已死，便將耶穌的遺體交給約瑟。
46約瑟把耶穌的遺體取下來，用買來的細麻布裹好，安放在一個在岩壁上鑿出的墓穴裡，又滾來一塊大石頭堵住洞口。 47抹大拉的瑪麗亞和約西的母親瑪麗亞都親眼看到了安葬耶穌的地方。
1השכם בבוקר נפגשו ראשי הכוהנים, הזקנים, הסופרים וכל חברי הסנהדרין כדי להתייעץ על הצעד הבא. הם החליטו לשלוח את ישוע בליווי משמר מזוין אל פילטוס, המושל הרומאי.
2”האם אתה מלך היהודים?“ שאל פילטוס.
”אתה אומר“, השיב ישוע.
3-4ראשי הכוהנים האשימו אותו בפשעים רבים. ”מדוע אינך מגן על עצמך?“ שאל פילטוס בתמיהה. ”מה יש לך לומר?“ 5להפתעתו של פילטוס לא ענה ישוע דבר.
6כל שנה בחג הפסח נהג פילטוס להוציא לחופשי אסיר יהודי אחד, לפי בחירת העם. 7באותו זמן היה בכלא אסיר יהודי בשם בר־אבא, אשר הואשם ברצח (יחד עם אחרים) בעת אחת המרידות.
8בינתיים החל ההמון לבקש מפילטוס שישחרר אסיר אחד כמנהגו.
9”האם אתם רוצים שאוציא לחופשי את מלך היהודים?“ שאל פילטוס. 10הוא הציע לשחרר את ישוע, כי הבין שראשי הכוהנים אסרו אותו מתוך קנאה.
11אולם ראשי הכוהנים הסיתו את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא במקום שחרורו של ישוע.
12”אם אשחרר את בר־אבא, מה אעשה עם איש שאתם קוראים לו מלך היהודים?“ שאל פילטוס.
13”צלוב אותו!“ צעקו.
14”אבל מדוע?“ לא הבין פילטוס. ”מה עשה?“ הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם: ”צלוב אותו!“
15פילטוס רצה למנוע מהומות אז נכנע לדרישת ההמון. על כן שחרר את בר־אבא מבית־הסוהר וציווה להלקות את ישוע בשוטים.
16-17לאחר מכן לקחו החיילים הרומאים את ישוע לחצר הארמון. הם קראו לכל חיילי המשמר, הלבישו את ישוע בגלימת ארגמן, הכינו לו זר מקוצים ארוכים ודוקרניים והניחו את הזר על ראשו. 18הם החלו ללעוג ולצחוק לו: ”יחי מלך היהודים!“ 19הם הכו אותו באכזריות, חבטו על ראשו במקלות, ירקו עליו, כרעו ברך לפניו והשתחוו לו בלעג.
20לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הארגמן והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.
21החיילים פגשו בדרך את שמעון מקירניה (אביהם של אלכסנדר ורופוס), שחזר מהשדה, ואילצוהו לשאת את הצלב של ישוע למקום הצליבה.
22ישוע הובא למקום הנקרא ”גלגלתא“, כלומר ”מקום הגולגולת“. 23הם הגישו לו יין מסומם, אך הוא סרב לשתות. 24לאחר מכן הם צלבו אותו וערכו הגרלה על בגדיו.
25בשעה תשע בבוקר צלבו את ישוע.
26מעל ראשו היה תלוי שלט שאשמתו כתובה עליו: ”מלך היהודים“.
27באותו בוקר נצלבו איתו שני פושעים: אחד לימינו ואחד לשמאלו, 28וכך התקיים הפסוק:15.28 טו 28 ישעיהו נג 12 ”ואת פושעים נמנה.“
29העוברים והשבים קללו אותו, לעגו לו וקראו: ”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? 30אם אתה גיבור כזה, מדוע אינך מציל את עצמך ויורד מהצלב?“ 31גם ראשי הכוהנים והסופרים עמדו סביבו ולעגו לו. ”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“ צחקו.
32”משיח שכמוהו!“ קראו. ”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין למה שהוא אומר!“ גם שני הפושעים שנצלבו איתו קיללו אותו.
33בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
34בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר: ”אלי, אלי, למה שבקתני?“ (כלומר, ”אלי, אלי, למה עזבתני?“15.34 טו 34 תהלים כב 2) 35אחדים מהאנשים שעמדו שם חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. 36איש אחד רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מוט ארוך והגיש אותו לישוע. ”הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להוריד אותו!“ קרא האיש.
37באותו רגע זעק ישוע זעקת שבר נוספת ונפח את נשמתו.
38בבית־המקדש, הפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים נקרעה לשניים מלמעלה למטה.
39קצין רומאי אחד, שעמד בין הצופים וראה כיצד נפח ישוע את נשמתו, קרא: ”האיש הזה באמת היה בן־אלוהים!“
40גם נשים עמדו במרחק מה וחזו בצליבה; ביניהן היו מרים המגדלית, מרים (אמם של יעקב ויוסי) ושלומית. 41כל אלה האמינו בישוע ואף שרתו אותו בהיותו בגליל. היו שם עוד נשים רבות אשר הלכו אחריו לירושלים.
42-43כל זה התרחש ביום שישי. עם רדת הערב, יהודי נכבד בשם יוסף מן הרמתיים ניגש לפילטוס וביקש את גופתו של ישוע. יוסף היה חבר בסנהדרין והאמין בביאת המשיח באותה עת. 44פילטוס לא האמין שישוע כבר מת, ולכן ביקש מאחד מקציניו שיוודא את הדבר. 45הקצין בדק ואישר שאכן ישוע כבר מת, ורק אז הרשה פילטוס ליוסף לקחת את הגופה.
46יוסף קנה סדין גדול, הוריד את גופת ישוע מהצלב, עטף אותה בסדין וקבר את ישוע בקבר חצוב בסלע. הוא סתם את פתח הקבר באבן גדולה. 47מרים המגדלית ומרים אמו של יוסי ראו את המקום שבו נקבר ישוע.
