撒該悔改
1耶穌進了耶利哥，正從城裡經過。 2有個人名叫撒該，是稅吏長，家財豐厚。 3他想看看耶穌，可是因為周圍人多，他身材矮小，無法看見。 4他便跑到前面，爬上一棵桑樹觀看，因為耶穌會從那裡經過。
5耶穌走到那裡，抬頭招呼他說：「撒該，快下來！今天我要住在你家。」
6撒該連忙爬下來，興高采烈地帶耶穌回家。 7百姓見狀，都埋怨說：「祂怎麼到一個罪人家裡作客？」
8撒該站起來對主說：「主啊，我要把我一半的財產分給窮人。我欺騙過誰，就還誰四倍。」
9耶穌說：「今天救恩臨到這家了，因為他也是亞伯拉罕的子孫。 10人子來是要尋找和拯救迷失的人。」
十個奴僕的比喻
11眾人在聽的時候，耶穌又為他們講了一個比喻，因為祂快到耶路撒冷了，人們以為上帝的國馬上就要降臨了。
12耶穌說：「有一位貴族要到遠方去受封為王，然後返回。 13臨行前，他召集了十個奴僕，發給每人一千個銀幣，吩咐他們，『你們在我出門期間要用這些錢做生意。』
14「可是他的人民卻憎恨他，他們隨後派一個代表團去請願說，『我們不要這人作我們的王。』
15「那貴族受封為王回來後，召齊十個奴僕，想知道他們做生意賺了多少。 16第一個奴僕上前稟告說，『主啊，我用你給我的一千個銀幣賺了一萬個銀幣。』
17「主人說，『好，你真是個好奴僕！你既然在小事上忠心，就派你管理十座城。』
18「第二個奴僕上前說，『主啊，我用你給我的一千個銀幣賺了五千個銀幣。』
19「主人說，『我派你管理五座城。』
20「另一個奴僕上前說，『主啊，這是你先前給我的一千個銀幣，我一直把它包在手帕裡。 21因為你很嚴厲，沒有存還要取，沒有種還要收，所以我怕你。』
22「主人聽了，對那奴僕說，『你這個惡奴僕！我要按你自己的話定你的罪。你既然知道我很嚴厲，沒有存還要取，沒有種還要收， 23為什麼不把我的銀幣存進錢莊，到我回來時可以連本帶利收回來？』
24「接著，他吩咐站在旁邊的奴僕，『收回他那一千個銀幣，賞給那個賺了一萬銀幣的。』
25「他們說，『主啊，那個人已經有一萬銀幣了。』
26「主人答道，『我告訴你們，凡有的，還要給他更多；凡沒有的，連他僅有的也要奪走。 27至於那些反對我作王的仇敵，把他們捉回來，在我面前處決。』」
騎驢進耶路撒冷
28耶穌說完這個比喻，就走在眾人前面上耶路撒冷去。
29快到橄欖山附近的伯法其和伯大尼時，耶穌派了兩個門徒，說： 30「你們去前面的村莊，進村的時候，必看見一頭從來沒有人騎過的驢駒拴在那裡，你們把牠解開牽來。 31若有人問你們為什麼把牠解開，就說，『主要用牠。』」
32兩個門徒出去後，所遇見的情形正如耶穌所說的。 33當他們解開驢駒時，主人果然問他們：「你們為什麼解開驢駒？」
34他們說：「主要用牠。」
35他們牽著驢駒回去見耶穌，又把自己的外衣搭在驢背上，扶耶穌上驢。
36耶穌騎著驢前行，眾人用外衣為祂鋪路。 37祂正走下橄欖山，將近耶路撒冷的時候，眾門徒因為以往所見的神蹟奇事，就歡騰起來，高聲讚美上帝：
38「奉主名來的王當受稱頌！
天上有平安，至高處有榮耀！」
39百姓中有幾個法利賽人對耶穌說：「老師，你要責備你的門徒。」
40耶穌說：「我告訴你們，如果他們閉口不言，這些石頭都要呼喊了！」
為耶路撒冷哀哭
41耶穌快到耶路撒冷時，看見那城就哀哭， 42說：「今天你若知道那能帶給你平安的事就好了！可惜這事現在是隱藏的，你看不見！ 43因為有一天敵人要在你周圍築起壁壘把你團團圍住，四面攻擊你。 44他們要把你夷為平地，毀滅你城牆裡的兒女，不會留下兩塊疊在一起的石頭，因為你沒有認識到上帝眷顧你的時刻。」
耶穌潔淨聖殿
45耶穌進入聖殿趕走裡面做買賣的人， 46並對他們說：「聖經上說，『我的殿要成為禱告的殿』，你們竟把它變成了賊窩。」
47祂天天在聖殿教導人，祭司長、律法教師和百姓的官長都想殺祂， 48只是無從下手，因為百姓都十分喜愛聽祂講道。
1ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. 2אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, 3רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. 4זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה.
5כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי. ”זכי,“ קרא לו ישוע בשמו, ”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ 6זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון.
7הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל. ”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“ רטנו.
8אולם זכי עמד לפני האדון ואמר: ”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ 9”היום באה ישועה לבית הזה!“ קרא ישוע. ”כי זכי הוא בן־אברהם. 10ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“
11כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. 12”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. 13לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר: ’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. 14רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו: ’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘ “
15”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. 16המשרת הראשון בא ואמר: ’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘.
17” ’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘ שיבח אותו המלך. ’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘.
18”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל.
19” ’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. 20אחר כך בא המשרת השלישי ואמר: ’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. 21כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘.
22” ’רשע שכמוך!‘ קרא המלך בזעם. ’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, 23מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘
24”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד: ’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘
25” ’אבל, אדון‘, אמרו במחאה, ’יש לו מספיק!‘ 26’נכון‘, השיב המלך. ’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. 27ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“
28ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. 29בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: 30”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 31אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: ’האדון זקוק לעיר‘. “
32שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. 33כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: ”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“
34”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות.
35הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. 36אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. 37כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.
38”ברוך הבא בשם ה׳!“ צהל ההמון. ”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“
39פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: ”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“
40אך הוא השיב להם: ”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“
41כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. 42”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. 43”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. 44אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“
45לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. 46”בכתבי־הקודש כתוב:19.46 יט 46 ישעיה נו 7 ’ביתי בית־תפלה‘, “ קרא ישוע, ”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“
47ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, 48אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.
