舊約敬拜的禮儀
1舊約有敬拜的禮儀和地上的聖幕。 2建成後的聖幕共分兩間，外面的一間稱為聖所，擺設了燈臺、桌子和聖餅。 3在第二道幔子後面的那一間叫至聖所， 4裡面有純金的香壇和包金的約櫃。約櫃裡珍藏著盛嗎哪的金罐、亞倫那根發過芽的手杖和兩塊刻著十誡的石版， 5上面有榮耀的基路伯天使，高展翅膀蓋著約櫃上面的施恩座。關於這些事，現在不能一一細說。
6這些東西都齊備了，祭司們便經常進入聖所，舉行敬拜。 7可是，只有大祭司有資格每年一次獨自進入至聖所，而且每次都要端著血進去，為自己和以色列人的過犯獻上。 8聖靈藉此指明，只要頭一個聖幕還在，進入至聖所的路就還沒有開啟。 9這件事是一個象徵，告訴現今的世代：所獻的禮物和祭物都不能使敬拜的人良心純全， 10因為這些不過是關於飲食和各樣潔淨禮儀的外在規條，等新秩序的時代一到，便不再有效了。
美好新約
11現在基督已經來到，作了美好新約的大祭司，祂進入了那更偉大、更全備、非人手建造、不屬於這個世界的聖幕。 12祂只進入至聖所一次便完成了永遠的救贖，用的不是山羊和牛犢的血，而是自己的血。 13如果把山羊血、公牛血和母牛犢的灰灑在污穢的人9·13 「污穢的人」指在猶太人的宗教禮儀上被視為不潔淨的人。身上，就可以使他們聖潔，身體得到潔淨， 14更何況基督藉著永恆的靈把自己毫無瑕疵地獻給上帝呢？祂的血豈不更能洗淨我們的良心，使我們脫離導致滅亡的行為，以便事奉永活的上帝嗎？
15因此，祂是新約的中保，藉著死亡救贖了觸犯舊約的人，好叫那些蒙召的人得到所應許的永恆基業。
16凡是遺囑9·16 「遺囑」希臘文和「約」是同一個字。，必須等到立遺囑的人死了以後才能生效。 17如果立遺囑的人依然健在，遺囑就不能生效。 18正因如此，連立舊約也需要用血才能生效。 19摩西依照律法向猶太人頒佈所有誡命之後，便用紅色的羊毛和牛膝草蘸了牛犢和山羊的血以及水，灑在律法書和百姓身上， 20說：「這是上帝用來與你們立約的血。」 21他又照樣把血灑在聖幕和所有用來獻祭的器具上。 22根據律法，幾乎所有的器具都要用血來潔淨，因為若不流血，罪就得不到赦免。
23既然仿照天上的樣式所造的器具需要用祭牲的血來潔淨，天上的原物當然要用更美的祭物來潔淨。 24因為基督並非進入了人手所造的聖所，那只是真聖所的縮影，祂是進入了天堂，替我們來到上帝面前。 25祂在天上不必一次又一次地把自己獻上，好像那些大祭司年年都帶著牛羊的血進入至聖所。 26否則，自創世以來，祂不知道要受難多少次了。但如今在這世代的末期，祂只一次獻上自己，便除去了人的罪。 27按著定命，人人都有一死，死後還有審判。 28同樣，基督為了承擔世人的罪，也曾一次獻上自己。祂還要再來，不是來除罪，而是來拯救那些熱切等候祂的人。
1לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני־ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה׳, והיה משכן על־פני האדמה. 2המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא ”קודש“, ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם־הפנים. 3בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא ”קודש הקודשים“. 4-5לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון־הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון־הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון־הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים ”כרובים“, וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא ”כפורת“. לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.
6בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם. 7אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.
8רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים. 9דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות. 10מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.
11כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה. 12וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית.
13אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים, 14אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על־ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו.
15המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה.
16כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת. 17כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.
18משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם. 19לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה׳, הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת־שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם. 20ובעשותו זאת אמר: ”הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם“. 21באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.
22למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על־ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים. 23משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על־ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר. 24כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי־אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.
25נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים. 26אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד, כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו.
27כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני־האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על־ידי אלוהים, 28כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.
