司提凡的申辯
1大祭司問：「這是真的嗎？」 2司提凡說：「各位父老兄弟，請聽我說！我們的祖先亞伯拉罕還未遷到哈蘭之前，住在美索不達米亞，榮耀的上帝向他顯現，說， 3『你要離開家鄉和親族，到我要指示你的地方去。』 4亞伯拉罕就離開迦勒底人的地方，在哈蘭住了下來。他父親過世以後，上帝又領他到你們現在居住的這個地方。 5當時在這片土地上，上帝沒有給他任何產業，他甚至連立足之地也沒有。但上帝應許要把這片土地賜給他和他的後裔作產業，儘管那時候亞伯拉罕還沒有兒子。 6上帝又說，『你的子孫必流落異鄉，受奴役、被虐待四百年。 7但我必懲罰奴役他們的國家，之後你的子孫要離開那裡，在這片土地上事奉我。』 8上帝又賜下割禮作為祂與亞伯拉罕立約的憑據。亞伯拉罕在以撒出生後的第八天為他行割禮。照樣，以撒為他的兒子雅各行了割禮，雅各也為他的兒子——以色列十二位先祖行了割禮。7·8 第八節後半部分或譯「以撒生雅各，雅各生以色列十二位先祖。」
9「先祖們嫉妒自己的弟弟約瑟，把他賣到了埃及。但上帝一直與他同在， 10救他脫離一切危難，又賜他過人的智慧，使他在埃及法老面前得到恩寵，官拜宰相治理全國，並管理王室。 11後來，埃及和迦南全境遭遇饑荒，災情嚴重，我們的先祖們斷了糧。 12雅各聽說埃及有糧，就派先祖們去那裡買糧，那是我們的先祖初次去埃及。 13他們第二次去的時候，約瑟才和弟兄們相認，並且領他們拜見埃及王。 14後來，約瑟派人去把父親雅各和全族七十五人都接到埃及。 15從此以後，雅各和其他先祖們便定居埃及，直到去世。 16後來他們的遺體被帶回示劍，安葬在亞伯拉罕買自哈抹子孫的墓地裡。
17「上帝對亞伯拉罕所應許的日子快到的時侯，以色列人在埃及的人口已大大增加。 18後來埃及有一位不認識約瑟的新王登基。 19他用毒計苦害我們的同胞，虐待我們的祖先，強令他們把嬰孩拋棄，不讓嬰孩存活。 20那時，摩西出生了，他長得俊美非凡。他的父母在家裡偷偷地撫養了他三個月， 21最後不得已才丟棄他。法老的女兒救了他，收為養子。
22「摩西學會了埃及人一切的學問，成為一個說話辦事很有能力的人。 23他四十歲那年決定去探望自己的同胞以色列人。 24他到了他們那裡，看見一個埃及人正在欺負以色列人，就打抱不平，殺了那個埃及人。 25摩西以為同胞們會明白上帝要藉著他的手拯救他們，可是他們並不明白。 26第二天，他看見兩個以色列人在打架，就上前勸解說，『大家都是同胞，為什麼互相毆打呢？』 27不料那個欺負人的推開摩西說，『誰立你作我們的首領和審判官？ 28難道你要殺我，像昨天殺那個埃及人一樣嗎？』 29摩西聽了這話，就逃到米甸寄居，在那裡成家，生了兩個兒子。
30「過了四十年，在西奈山的曠野，上帝的天使在荊棘火焰中向摩西顯現。 31摩西見狀很驚奇，正要上前看個究竟，就聽見主說， 32『我是你祖先的上帝，是亞伯拉罕、以撒、雅各的上帝。』摩西戰戰兢兢，不敢觀看。 33主又說，『脫下你腳上的鞋子，因為你所站的地方是聖地。 34我已清楚看見我子民在埃及所受的苦難，也聽見了他們的哀歎，我下來要救他們。你來，我要派你回埃及。』
35「百姓曾拒絕這位摩西，說，『誰立你作我們的首領和審判官？』上帝卻藉著在荊棘中顯現的天使親自差遣他，立他為首領和拯救者。 36摩西帶領以色列人出埃及，過紅海，越曠野，四十年間行了許多神蹟奇事。 37就是這位摩西曾對以色列人說，『上帝要在你們中間興起一位像我一樣的先知。』 38這位摩西曾在曠野與以色列的會眾——我們的祖先在一起，又在西奈山上與向他傳信息的天使在一起，並且領受了生命之道傳給我們。
39「可是我們的祖先不聽從他，甚至棄絕他，心裡對埃及戀戀不捨。 40他們請求亞倫說，『為我們造一些神像來帶領我們吧！領我們離開埃及的那個摩西不知怎樣了。』 41於是，他們造了一個牛犢像，向它獻祭，並為自己所做的事沾沾自喜。 42因此，上帝轉臉不顧他們，任由他們祭拜日月星辰，正如先知書的記載，
『以色列家啊，
在曠野的四十年間，
你們向我獻過祭物和供品嗎？
43你們抬著為自己所造的神像，
就是摩洛的帳篷和理番神明的星，
祭拜它們，
所以我要把你們趕到比巴比倫還遠的地方去。』
44「我們的祖先在曠野的時候，一直帶著安放約櫃的聖幕，這聖幕是上帝吩咐摩西照他所看見的樣式造的。 45後來我們的祖先承受了聖幕。上帝從我們祖先面前趕走外族人，使他們得到了應許之地。他們同約書亞把聖幕帶到那裡，一直到大衛的時代。 46大衛蒙上帝悅納，祈求為雅各的上帝建造一座聖殿。 47結果是他的兒子所羅門為上帝建成了聖殿。
48「其實至高的上帝並不住人造的殿，祂曾藉著先知說， 49『天是我的寶座，地是我的腳凳，你們要為我造怎樣的殿宇？哪裡可作我的安歇之處？ 50這一切不都是我親手創造的嗎？』
51「你們這些頑固不化、耳不聽心不悔的人7·51 「耳不聽心不悔的人」希臘文是「心與耳未受割禮的人」。，經常抗拒聖靈，所作所為和你們的祖先如出一轍！ 52哪一位先知沒有被你們祖先迫害？那些預言義者——彌賽亞要來的人也被你們的祖先殺害。如今你們竟出賣了那位公義者，殺害了祂！ 53你們接受了上帝藉天使所傳的律法，竟不遵守！」
司提凡殉道
54眾人聽了這番話，怒火中燒，咬牙切齒。 55司提凡卻被聖靈充滿，定睛望天，看見上帝的榮耀和站在上帝右邊的耶穌。 56司提凡說：「看啊！我看見天開了，人子站在上帝的右邊。」
57眾人大喊大叫，捂著耳朵，蜂擁而上， 58把司提凡拉到城外，用石頭打他。指控他的人把他們的衣服交給一個名叫掃羅的青年看管。 59在亂石擊打之下，司提凡呼求說：「主耶穌啊，接收我的靈魂吧！」然後跪下高聲說： 60「主啊，不要追究他們的罪！」說完後，就斷氣了。
1”האם נכונות ההאשמות האלה?“ שאל הכהן הגדול את סטפנוס.
2”הקשיבו אלי, אנשים, אחים וזקנים נכבדים!“ השיב סטפנוס. ”אלוהי הכבוד נגלה אל אברהם אבינו בארם נהריים, לפני שיצא לחרן, 3ואמר לו לעזוב את ארץ מולדתו, להיפרד מבני משפחתו וללכת אל הארץ שה׳ ינחה אותו אליה. 4אברהם עזב את אור כשדים וגר בחרן עד מות אביו. לאחר מכן הביא אותו ה׳ לכאן, לארץ הזאת אשר אתם גרים בה עכשיו. 5אלוהים לא נתן לאברהם רכוש משלו – אפילו לא חלקת־אדמה קטנה; הוא רק הבטיח לו שבמרוצת הזמן תשתייך כל הארץ לאברהם ולצאצאיו, אך כי באותה עת לא היה לו עדיין ילד. 6כמו־כן אמר לו אלוהים שצאצאיו אלה יעזבו את ארצם ויגורו בארץ זרה, ושם יהיו עבדים במשך ארבע מאות שנה. 7אולם אלוהים הבטיח לאברהם שיעניש את הארץ אשר תשעבד אותם, ושלאחר מכן יצאו ויעבדו אותו כאן.
8”באותה עת נתן ה׳ לאברהם את מצוות המילה, כהוכחה לברית שכרת עם אברהם, וכאשר נולד בנו יצחק מל אותו אברהם ביום השמיני לחייו. כעבור זמן יצחק מל את יעקב, ויעקב את שנים־עשר האבות.
9”אותם אנשים שהיו לאבות האומה הישראלית קנאו ביוסף אחיהם, ומכרו אותו כעבד לישמעאלים שהיו בדרכם למצרים. אולם אלוהים היה עם יוסף 10והציל אותו מכל צרותיו. אלוהים העניק ליוסף חן רב וחכמה בלתי־רגילה, אשר מצאו־חן בעיני פרעה מלך מצרים, ומשום כך מינה אותו פרעה למושל על כל ארץ מצרים ולאחראי על כל ענייני הארמון.
11”כעבור זמן־מה שרר רעב כבד אשר גרם סבל רב במצרים ובכנען, ולאבותינו לא היה מה לאכול. 12כאשר שמע יעקב שיש עדיין אוכל במצרים, שלח לשם את בניו בפעם הראשונה כדי לקנות מה שיוכלו להשיג. 13בביקורם השני במצרים גילה להם יוסף את זהותו ואף הציג אותם לפני פרעה. 14יוסף שלח להביא מארץ כנען את יעקב אביו ואת כל בני־משפחתו, כולם יחד מנו שבעים וחמש איש, והזמין אותם לגור איתו במצרים. 15וכך ירד יעקב למצרים. לאחר שמתו יעקב ובניו, 16נלקחו גופותיהם לשכם ונקברו בקבר שקנה אברהם מיד בני־חמור.
17”כשקרב המועד שקבע אלוהים לשחרור בני־ישראל מעבדותם, כפי שהבטיח לאברהם אבינו, התרבה עם ישראל במצרים במהירות גדולה. 18ואז עלה לשלטון מלך אשר לא כיבד את זכרו של יוסף. 19מלך זה נהג בעמנו ברשעות ובאכזריות, וציווה על אבותינו להפקיר את ילדיהם למוות. 20באותה תקופה נולד משה, שהיה טוב בעיני אלוהים, והוריו הסתירוהו בביתם במשך שלושה חודשים. 21כשלא יכלו הוריו להסתיר אותו יותר נאלצו להוציאו מן הבית, מצאה אותו בת פרעה ואימצה אותו לה לבן. 22משה לומד בכל חכמת מצרים, גדל והיה לנואם מחונן ולאיש־מעשים דגול.
23”יום אחד עלה בדעתו של משה לבקר את אחיו בני־ישראל, והוא בן ארבעים. 24בעת ביקורו ראה איש מצרי מתאכזר אל ישראלי. משה ניגש אל המצרי והרג אותו. 25הוא קיווה שאחיו יבינו שאלוהים שלח אותו לעזור להם, אך הם לא הבינו זאת.
26”למחרת שוב ביקר משה את בני־עמו, והפעם ראה שני ישראלים רבים ביניהם. הוא ניסה להפריד ביניהם ואמר: ’הרי אחים אתם; מדוע אתם מתקוטטים?‘
27”אולם האיש שהחל בקטטה דרש ממשה להסתלק ולא להתערב. ’מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?‘ שאל. 28’האם אתה עומד להרוג אותי כשם שהרגת אתמול את המצרי?‘ “
29לשמע דברים אלה ברח משה למדיין, ושם נולדו שני בניו.
30”כעבור ארבעים שנה נגלה אליו מלאך ה׳ במדבר הר־סיני מתוך הסנה הבוער. 31המראה הבלתי־רגיל הפליא את משה; הוא רץ אל הסנה כדי להביט בו מקרוב, ואז שמע את קול ה׳: 32’אנוכי אלוהי אבותיך – אלוהי אברהם, יצחק ויעקב!‘ משה רעד מפחד ולא העז להרים את עיניו.
33”לפני כן אמר אלוהים למשה: ’של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קודש הוא‘. 34ואלוהים המשיך: ’ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי… וארד להצילו… ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני־ישראל ממצרים‘.7.34 ז 34 שמות ג 5-10
35”המדובר באותו משה אשר בני־ישראל דחוהו זמן־מה קודם לכן כאשר מחו: ’מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?‘ אותו משה נשלח אליהם עתה להיות להם למנהיג ולמושיע! 36בעזרת ניסים גדולים וכבירים הוציא משה את עמו מארץ מצרים, העבירם דרך ים סוף, ולאחר מכן נדד איתם במדבר ארבעים שנה. 37זהו אותו משה אשר אמר לבני־ישראל:7.37 ז 37 דברים יח 15 ’נביא מקרבכם – מאחיכם – כמוני, יקים לכם אלוהים, אליו תשמעון‘. 38כשהתקהלו בני־ישראל במדבר, משה היה האיש שתיווך בינם לבין המלאך שנתן להם את תורת ה׳ – את דבר האלוהים החי – בהר סיני.
39”אולם אבותינו דחו את משה ורצו לשוב למצרים. 40’עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפננו‘, ביקשו מאהרון, ’כי איננו יודעים מה קרה למשה אשר הוציא אותנו מארץ מצרים‘. 41וכך עשו להם בני ישראל עגל־זהב, הקריבו לו קורבנות, ושמחו באליל שיצרו במו ידיהם.
42”משום כך פנה להם ה׳ עורף והניח להם לסגוד לשמש, לירח ולכוכבים כמו לאלים! בספר עמוס שואל ה׳ את עם ישראל: ’הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל? 43לא! התעניינותכם האמיתית הייתה באלילים שלכם: בסוכתו של מולך, בכוכבו של ריפן, ובכל הצלמים שעשיתם לכם. משום כך אגרש אתכם מכאן לארץ רחוקה – עד מעבר לבבל אגלה אתכם!‘.7.43 ז 43 ראה עמוס ה 25-27
44”במשך נדודיהם במדבר נשאו אותם אבותינו את משכן העדות, ובתוכו שמרו את לוחות־הברית. משכן זה נבנה בדיוק לפי הדגם שהראה אלוהים למשה. 45שנים רבות לאחר מכן, כשפקד יהושע על הקרבות נגד הגויים שישבו בכנען, הביאו האבות את המשכן הזה אל ארצם החדשה, ושם הוא נשאר עד ימי דוד המלך.
46”דוד, שמצא־חן בעיני אלוהים, ביקש את הזכות לבנות מקדש קבע לאלוהי יעקב. 47אולם רק בנו של דוד, שלמה, זכה לבנות את המקדש הזה. 48-49ובכל זאת, אלוהים אינו שוכן במקדש מעשה ידי־אדם. ’השמים כסאי‘, אמר ה׳ בפי ישעיהו הנביא, ’והארץ – הדום רגלי. אי־זה בית אשר תבנו לי? ואי־זה מקום מנוחתי? 50(הלא) את כל אלה ידי עשתה!‘.7.50 ז 50 ישעיהו סו 1-2 51הו עם קשה עורף ועובד אלילים! עד מתי תמשיכו להתנגד לרוח הקודש? אתם נוהגים בדיוק כמו אבותיכם – גם הם התנגדו לרוח הקודש. 52האם יכולים אתם לנקוב בשמו של נביא אחד שאבותיכם לא רדפו אותו? הם אפילו הרגו את אלה שניבאו את בואו של המשיח הצדיק – זה שבגדתם בו ורצחתם אותו! 53אכן, בכוונה תחילה הפרתם את תורת ה׳, אשר נמסרה לכם באמצעות המלאכים.“
54כששמעו חברי הסנהדרין את האשמותיו של סטפנוס, נמלאו זעם וחרקו בשיניהם. 55אך סטפנוס, שהיה מלא רוח הקודש, נעץ מבטו בשמים, וראה את כבוד האלוהים ואת ישוע עומד לימין האלוהים. 56”הנני רואה את השמים נפתחים, ואת ישוע המשיח עומד לימין האלוהים!“ אמר להם סטפנוס.
57לשמע דברים אלה אטמו את אוזניהם, צרחו בכל כוחם והתנפלו עליו. 58הם גררו אותו אל מחוץ לעיר ורגמו אותו באבנים. מבצעי גזר־הדין פשטו את מעיליהם, והניחו אותם למשמרת לרגלי בחור אחד בשם שאול.
59בשעה שפגעו בו האבנים זו אחר זו התפלל סטפנוס: ”אדוני, ישוע, קבל נא את רוחי!“ 60ואז נפל על ברכיו וזעק: ”אדוני, סלח להם על החטא הזה!“ ובאותו רגע נפח את נשמתו.
