葡萄园工人的比喻
1耶稣接着说：“因为天国就像一个园主清早去外面请工人到他的葡萄园做工。 2他跟工人讲好一天的工钱是一个银币，然后派他们去葡萄园。
3“大约上午九点钟，园主出去看见一些人站在街市上无所事事， 4就对他们说，‘你们到我的葡萄园来工作吧，我会给你们合理的工钱。’
5“他们便去了。正午和下午三点钟，他又出去继续请人到葡萄园做工。 6到了下午五点钟的时候，他再次出去，看见还有人闲站在那里，就问他们，‘为什么你们整天站在这里无所事事呢？’ 7他们回答说，‘因为没有人雇用我们。’园主说，‘你们也到我的葡萄园来吧！’
8“到了傍晚，园主对工头说，‘叫工人来领工钱吧，最晚来的先领，最先来的后领。’
9“下午五点来的工人每人得了一个银币。 10最早来的工人来领的时候，以为必定可以多得一点工钱，谁知也各得一个银币。
11“他们拿着工钱满腹牢骚地对园主说， 12‘那些最晚来的人只工作了一小时，而我们在烈日之下辛苦了一整天，怎么会领同样的工钱呢？’
13“园主对他们当中的一个人说，‘朋友，我并没有欠你呀！我们不是讲好付你一个银币吗？ 14拿着你的工钱走吧。我给那后来的和你一样的工钱，是我愿意。 15难道我不可随意使用自己的钱吗？因为我慷慨，你就眼红吗？’ 16因此，为首的将要殿后，殿后的将要为首。”
耶稣第三次预言自己受难
17在去耶路撒冷的途中，耶稣把十二个门徒带到一边，对他们说： 18“你们要留意，我们现在前往耶路撒冷，人子将被交给祭司长和律法教师。他们要判祂死刑， 19把祂交给外族人，受嘲弄、鞭打，被钉在十字架上。但第三天祂必复活。”
一个母亲的请求
20当时，西庇太的妻子带着两个儿子上前，跪在耶稣面前，有事要求祂。
21耶稣问她：“你要什么呢？”
她说：“在你的国度，请让我这两个儿子一个坐在你右边，一个坐在你左边。”
22耶稣回答说：“你们不知道自己在求什么。我要喝的那一杯，你们能喝吗？”
他们说：“我们能。”
23耶稣对他们说：“我要喝的那一杯，你们也要喝。不过谁坐在我的左右不是我来定，而是我父为谁预备的，就让谁坐。”
24其他十个门徒听见这事，都对他们兄弟二人十分恼火。 25于是，耶稣把他们叫来，说：“外族人有君王统治他们，有大臣管理他们。但你们不可这样。 26你们中间，谁要当首领，谁就要做大家的仆人； 27谁要居首位，谁就要做大家的奴仆。 28正如人子不是来受人服侍，而是来服侍人，并且牺牲性命，作许多人的赎价。”
治好两个瞎子
29耶稣和祂的门徒离开耶利哥时，有一大群人跟着祂。 30有两个瞎子正坐在路旁，听说耶稣经过，就高声喊叫：“主啊，大卫的后裔啊，可怜我们吧！” 31众人责备他们，叫他们不要出声，他们却喊得更大声了：“主啊，大卫的后裔啊，可怜我们吧！”
32耶稣停下脚步，叫了他们来，问他们：“你们要我为你们做什么？” 33他们说：“主啊，我们想能够看见。” 34耶稣就动了慈心，摸他们的眼睛，他们立刻得见光明，并跟从了耶稣。
1”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. 2האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.
3”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 4הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.
5”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.
6”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. ’מדוע התבטלתם כל היום?‘ שאל אותם. 7’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.
” ’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. 8בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 9כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 10בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.
11-12”הפועלים הראשונים כעסו: ’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘
13” ’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם, ’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 14קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 15האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ 16כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“
17כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו 18ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: ”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 19וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ 20לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.
21”מה בקשתך?“ שאל ישוע.
”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם.
22אולם ישוע אמר לה: ”את לא יודעת מה את מבקשת!“ הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: ”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“
”כן, בהחלט“, השיבו.
23”אתם באמת תשתו ממנה,“ אמר להם ישוע, ”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“
24כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.
25לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר: ”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. 26אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 27ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 28עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“
29כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.
30שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: ”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 31ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם: ”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 32כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: ”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“
33”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים.
34ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.
