体恤弱者
1你们要接纳信心软弱的弟兄姊妹，不要因为看法不同便彼此批评。 2有人相信什么都可以吃，但信心软弱的人只吃素菜。 3吃的人不可轻看不吃的人，不吃的人也不可批评吃的人，因为两者都蒙上帝接纳。 4你是谁，竟然批评别人的仆人？他做得是否合宜，自然有他的主人负责。他必能做得合宜，因为主能使他做得合宜。
5有人认为这日比那日好，有人认为天天都一样，各人应该照着自己的信念拿定主意。 6守日子的人是为主而守，吃的人是为主而吃，因为他感谢上帝；不吃的人是为主不吃，他也同样感谢上帝。 7因为我们没有人为自己活，也没有人为自己死。 8我们活是为主而活，死是为主而死。因此，我们无论生死都是属主的人。 9正是为这个缘故，基督死了，又复活了，好做死人和活人的主。
10那么，你为什么论断弟兄姊妹呢？为什么轻视弟兄姊妹呢？将来我们都要一同站在上帝的审判台前。 11圣经上说：“主说，‘我凭我的永恒起誓，万膝必向我跪拜，万口必称颂上帝。’” 12这样看来，我们各人都要在上帝面前陈明自己一切的事。
不要使人犯罪
13所以，我们不可再互相论断，要留心自己的言行，不要绊倒弟兄姊妹。 14我知道并靠着主耶稣深信，没有什么是不洁净的，但若有人以为某物不洁净，那物对他来说就不洁净。 15如果你吃的东西令弟兄姊妹不安，你就不是凭爱心行事。你不可因为一点食物而损害基督舍命救赎的人。 16所以，不要让你们认为好的事被别人诟病。 17因为上帝的国不是关乎吃什么喝什么，而是关乎公义、平安和圣灵所赐的喜乐。 18以这样的态度事奉基督的人才会得到上帝的喜悦和大家的称赞。
19所以，我们要努力追求和睦，彼此造就。 20不可因食物的问题而破坏上帝的工作。所有的食物固然都是洁净的，但人若因所吃的食物绊倒别人，就有罪了。 21无论是吃肉、喝酒还是做任何别的事，如果会绊倒别人，就应该一概不做。 22你有信心认为可以做的，只要你和上帝知道就可以了。人如果在自己认为可以做的事上问心无愧，就有福了。 23人如果心里疑惑，却仍然吃，就有罪了，因为他不是凭信心吃。凡不凭信心去做的，就是犯罪。
1קבלו את האדם שאמונתו חלשה משלכם בשמחה וחמימות, ואל תמתחו ביקורת על דעותיו והשקפותיו. 2זה מאמין שמותר לו לאכול כל דבר, ואילו זה שאמונתו חלשה הוא צמחוני.
3מי שאוכל בשר אינו צריך לבוז למי שאינו אוכל אותו, ומי שאינו אוכל אינו צריך לבוז למי שאוכל, כי אלוהים אוהב את כולנו במידה שווה! 4מי אתה שתמתח ביקורת על משרתו של אלוהים? המאמין המשיחי הוא משרתו של אלוהים, ורק לו הוא חייב דין וחשבון. הנח לאלוהים לומר למאמין אם הוא נוהג כשורה או לא, ואם יש צורך, אלוהים בהחלט יכול לתקן את דרכו.
5יש אדם המכבד יום מסוים יותר מימים אחרים, ויש המכבד את כל הימים במידה שווה. כל אדם צריך להיות משוכנע במה שהוא מאמין. 6כשם שאדם המעדיף לקדש לה׳ יום מסוים עושה זאת לכבוד האדון, כך גם האוכל אוכל לכבוד ה׳, כי הוא מודה לאלוהים. מי שאינו אוכל – לכבוד ה׳ אינו אוכל, וגם הוא מודה לאלוהים. 7אין אנו אדונים לעצמנו, ואיננו חיים לעצמנו או מתים לפי בחירתנו. 8אם אנו חיים – אנו חיים לאדון, ואם אנו מתים – אנו מתים לאדון; בחיינו ובמותנו אנו שייכים לאדון. 9ישוע המשיח מת וקם לתחייה כדי שיהיה אדון על החיים ועל המוות.
10אין לך זכות לשפוט את מעשי אחיך או לבוז לו. זכור, יום אחד כולנו עתידים להישפט לפני אלוהים – לא לפי קנה־המידה שלנו, אלא לפני קנה־המידה שלו. 11כפי שכתוב:14.11 יד 11 ישעיהו מה 23 ”בי נשבעתי … כי לי תכרע כל ברך ותשבע כל לשון“. 12כל אחד מאיתנו ימסור דין וחשבון על מעשיו לאלוהים בלבד. 13לכן הבה נחדל למתוח ביקורת איש על אחיו. לעומת זאת, נבקר את עצמנו ונדאג שלא נכשיל את אחינו במעשינו.
14אני משוכנע באמונה, שדבר אינו טמא בפני עצמו; הוא טמא רק למי שחושב אותו לטמא. 15אם אחיך נפגע מהעובדה שאתה אוכל בשר, ואילו אתה ממשיך בשלך, הרי שאינך מתייחס אליו באהבה. אל תניח לדבר־מאכל לפגוע במאמין המשיחי שגם בעדו מת המשיח. 16אל תניח לדבר הנראה כשר בעיניך להיראות כחטא בעיני אחרים. 17אחרי־הכול לנו, המשיחיים, אכילה ושתייה אינם הדברים החשובים ביותר בחיינו. החשוב יותר הוא לעשות מעשים טובים, לרדוף שלום ולשמוח בהשראת רוח הקודש. 18אם נשרת את האדון בדרך זאת, שירותנו ימצא־חן בעיני אלוהים ובעיני בני־אדם. 19ובאותה דרך הבה נשאף לאחדות ולשלום בקהילה, ונשתדל לבנות איש את רעהו.
20אל תהרוס את עבודת אלוהים בגלל דבר־מאכל. זכור, מותר לך לאכול כל דבר, כי הכול טהור, אך אם אכילתך עלולה לפגוע באחיך, אזי אסור לך לאכול!
21מוטב לא לאכול בשר, לא לשתות יין ולא לעשות דבר שעלול לפגוע באחיך. 22אתה אמנם יודע שמותר לך לאכול כל דבר, כי אלוהים נתן לך רשות, אך שמור זאת בינך לבין אלוהים ואל תתגאה בכך לפני אחרים, כי הם עלולים להיפגע. אשרי האיש העושה את הדבר הנכון במצפון נקי. 23אם אתה חושב שמעשה מסוים אסור, אל תעשהו, כי לגביך הוא אסור. אם אתה בכל זאת עושה אותו, הרי שחטאת, כי לא נהגת באמונה, וכל מה שנעשה ללא אמונה הוא חטא!
