基督的使徒
1因此，人应该把我们当作是基督的仆人，是上帝奥秘之事的管家。 2对管家的要求是忠心。 3我对你们或别人给我的评价毫不介意，我也不评价我自己。 4就算我今日问心无愧，也不能自以为义，因为评价我的是主。 5所以，时候未到，不可妄下断语。到主耶稣再来的时候，祂会揭开暗中的隐情，使人心里的动机显露。到时候上帝会给各人应得的称赞。
6弟兄姊妹，为了你们的益处，我以亚波罗和自己作例子，好让你们效法我们不越过圣经的准则，免得有人自高自大、厚此薄彼。 7谁使你与众不同呢？你有哪一样不是领受的呢？既然一切都是领受的，你为什么还自夸，好像不是领受的？ 8你们已经饱足了，富有了，不需要我们，自己已经做王了。我倒希望你们真的能做王，好让我们也和你们一同做王。 9我想，上帝把我们使徒排在队伍的末尾，好像被判了死罪的囚犯，让我们成了一台戏，给全宇宙看，就是给世人和天使观看。
10我们为了基督的缘故被人看为愚昧，你们在基督里倒成了聪明人；我们软弱，你们倒强壮；你们受人尊敬，我们倒被人藐视。 11我们至今还是又饥又渴，衣不蔽体，遭受毒打，居无定所， 12还要亲手劳作。我们被人咒骂，就为对方祝福；受人迫害，就逆来顺受； 13被人毁谤，就好言相劝。人们至今仍将我们看作世上的废物，万物中的渣滓。
14我之所以写这些事，并非是叫你们羞愧，而是像劝诫我亲爱的儿女一样劝诫你们。 15虽然有千万老师将基督的事教导你们，但父亲并不多，因为我借着福音在基督耶稣里成为你们的父亲。 16所以，我劝你们效法我。 17正因如此，我派了提摩太去你们那里。他在主里忠心耿耿，是我所爱的孩子。他会提醒你们我在基督里如何行事为人，在各地、各教会如何教导人。
18你们当中有些人以为我不会再去你们那里，就傲慢自大起来。 19但主若许可，我会很快去你们那里。那时我要看看这些骄傲的人究竟是只会空谈，还是真有上帝的权能。 20因为上帝的国不在于空谈，而在于权能。 21到底你们要什么呢？要我带着刑杖去呢？还是要我带着温柔慈爱的心去呢？
1הייתי רוצה שתתייחסו אל אפולוס ואלי כאל משרתי המשיח שהופקדו בידם סודות ה׳. 2ומשרת נאמן ניכר בנכונותו לבצע את כל דברי אדוניו. 3לא אכפת לי אם אתם חושבים אותי למשרת טוב או לא; בנושא זה איני סומך אפילו על כושר השיפוט של עצמי. 4מצפוני אמנם נקי ושקט, אך עובדה זאת אינה הוכחה מספקת. רק אלוהים יכול לבחון אותי ולשפוט.
5לכן אל תמהרו להסיק מסקנות אם אדם זה או אחר הוא משרת טוב או לא; חכו לשובו של אדוננו. בבואו של האדון ישוע הוא יחשוף את האופי האמיתי של כל אחד מאתנו, וכולם ידעו מה הניע אותנו לשרת את האדון. באותו מעמד יעניק אלוהים שבחים לכל אחד לפי עבודתו.
6נתתי לכם כדוגמה את אפולוס ואותי, מפני שרציתי להדגיש את כוונתי: אל תפלו בין המאמינים! אל תתנשאו אחד על השני בשם שליח מסוים. 7מדוע אתם מתגאים כל־כך? האם יש בידכם דבר־מה שלא ניתן לכם על־ידי אלוהים? ואם כל מה שיש לכם בא מאלוהים, מדוע אתם מתנהגים כאנשים חשובים, כאילו כל מה שיש לכם הוא הישג פרטי ובלעדי שלכם?
8אתם חושבים שכבר קיבלתם את כל המזון הרוחני הדרוש לכם. אתם מרוצים ממצבכם הרוחני; הכתרתם את עצמכם למלכים בשעה שהיינו רחוקים מכם. הלוואי שבאמת הייתם מלכים בעיני ה׳, כי אז יכולנו למלוך יחד. 9לעתים קרובות אני חושב שאלוהים העמיד אותנו, השליחים, בסוף השורה; אנו מוצגים לראווה לפני העולם ולפני המלאכים כאסירים שנידונו למוות.
10אתם טוענים כי האמונה עשתה אותנו לטיפשים, ואילו אתם חכמים גדולים! אנחנו חלשים ואילו אתם חזקים מאוד! אנחנו נקלים ואתם מכובדים. 11דעו לכם שעד לרגע זה אנו רעבים, צמאים, ללא בגדים חמים, ללא בית משלנו ונזרקים ממקום למקום. 12הרווחנו את לחמנו בעמל־כפיים, ברכנו את מי שקילל אותנו, התייחסנו בסבלנות לאלה שפגעו בנו, 13דיברנו בשקט כשחרפו אותנו והעלילו עלינו עלילות. למרות הכול, עד לרגע זה מתייחסים אלינו כולם כאל טינופת ואשפה.
14איני כותב זאת כדי לבייש אתכם, אלא כדי להזהירכם ולייעץ לכם כילדים אהובים. 15אנשים רבים מסוגלים ללמד אתכם את דבר אלוהים, אך זכרו שאני לבדי דואג לכם כאב, שהרי אני הדרכתי אתכם אל המשיח בספרי לכם את הבשורה. 16משום כך אני מבקש מכם, אנא, קחו דוגמה ממני.
17אני שולח אליכם את טימותיוס כדי שיעזור לכם לעשות זאת. גם אותו הדרכתי אל האדון; הוא בני האהוב והנאמן באמונה, והוא יזכיר לכם מה שאני מלמד בכל הקהילות בהן אני מבקר.
18אני יודע כי יש ביניכם כאלה החושבים בטעות שאני פוחד לבוא ולדבר אתכם פנים אל פנים, ומחשבה זאת מכניסה בהם גאווה. 19אבל אל תדאגו; אם ירצה ה׳ אבוא אליכם בקרוב, ואז איווכח לדעת אם הגאוותנים האלה הם סתם דברנים גדולים, או אם הם באמת מלאים בכוח אלוהים. 20מלכות אלוהים אינה מבוססת על דיבורים, כי אם על מעשים בגבורת אלוהים. 21ומה אתם מעדיפים, שאבוא אליכם עם שוט או באהבה וביד רכה?
