1I skal vide, kære venner, at jeg ønsker af hele mit hjerte og beder om, at mine jødiske landsmænd må få det evige liv. 2Jeg kan bevidne, at de brænder for Guds sag, men at de mangler forståelse for, hvad hans vilje er. 3De forstår nemlig ikke, at det at blive godtaget af Gud er en gave. I stedet prøver de at blive accepteret af ham ved at gøre, hvad de kan, for at opfylde den jødiske lov. De har ikke forstået Guds måde at gøre det på, 4for den jødiske lovs tidsalder ophørte, da Kristus kom.10,4 Mere ordret: „Lovens endemål/afslutning er Kristus.” Alle mennesker bliver nu accepteret af Gud ved tro på Kristus.
5Angående dem, der er underlagt den jødiske lov, skriver Moses: „Den, der overholder alle disse love, vil få livet derved.”10,5 3.Mos. 18,5; Gal. 3,12. Kan også oversættes: „vil leve ved dem (dvs. lovene).” I GT henviser det „at leve” til et godt og langt jordisk liv, ikke det evige liv. 6Når det derimod drejer sig om dem, der er accepteret af Gud på grund af tro, siger Skriften: „Du skal ikke spørge, hvem der kan stige op til Himlen (nemlig for at hente Kristus ned), 7eller hvem, der kan stige ned i afgrunden (nemlig for at hente Kristus op fra de døde.)” 8Skriften siger nemlig også: „Du kender allerede budskabet. Det er i dit hjerte og på dine læber.”10,8 5.Mos. 30,12-14. Og det er netop det budskab om tro, vi forkynder. 9Hvis du ærligt kan sige: „Jesus er herre i mit liv”, og hvis du i dit hjerte tror på, at Gud oprejste Jesus fra de døde, så får du det evige liv. 10Gud accepterer og giver evigt liv til alle, som i deres hjerte tror på Jesus, og som med munden bekræfter deres tro.
11Skriften siger også: „De, der tror på ham, vil ikke blive skuffede.”10,11 Es. 28,16 LXX. 12I det stykke er der ingen forskel på jøder og andre folkeslag, for de har alle den samme Jesus som deres Herre, og han giver sin rige velsignelse til alle, der råber til ham om hjælp. 13Der står nemlig skrevet: „Enhver, der råber til Herren om hjælp, vil blive reddet.”10,13 Joel 3,5.
14Men hvordan kan nogen søge hjælp hos Jesus, hvis de ikke tror på ham? Og hvordan kan nogen komme til tro på ham, hvis de ikke har hørt om ham? Og hvordan kan de høre om ham, hvis ingen fortæller dem om ham? 15Og hvordan kan nogen fortælle om ham, hvis de ikke sendes ud med budskabet? Som Skriften siger: „Hvor er det dejligt, når nogen kommer med et glædeligt budskab.”10,15 Frit citeret efter Es. 52,7.
16Men ikke alle ønskede at tage imod det glædelige budskab. Det er, som Esajas sagde: „Herre, hvem troede på budskabet?”10,16 Es. 53,1 LXX. 17Troen kommer af det, man hører, hvis det, man hører, er budskabet om Kristus.
18Har jøderne da ikke hørt budskabet? Jo, helt bestemt, for det er, som Skriften siger: „Deres ord når ud til jordens ende. Budskabet høres i hele verden.”10,18 Sl. 19,5 LXX.
19Har jøderne da ikke forstået budskabet? Jo, men de tog ikke imod det.10,19 Spørgsmålets form på græsk antyder, at det kræver et positivt svar, nemlig at de har forstået budskabet om Jesus som Messias, men de følgende ord gør det klart, at de ikke accepterede det. Gud talte jo for længe siden profetisk gennem Moses og sagde: „Jeg vil provokere dem ved at elske en anden, jeg vil gøre dem jaloux på et ‚uvidende’ folk.”10,19 5.Mos. 32,21. 20Endvidere sagde Gud helt klart gennem profeten Esajas: „Jeg blev fundet af dem, der ikke søgte mig. Jeg viste mig for dem, der ikke spurgte efter mig.”10,20 Citeret fra Es. 65,1, dog med de to sætninger i omvendt rækkefølge. 21Og om jøderne siger han: „Dagen lang rakte jeg hænderne ud mod et ulydigt og oprørsk folk.”10,21 Es. 65,2.
1אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. 2אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. 3היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳. 4שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.
5משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“).10.5 י 5 ויקרא יח 5 6ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:10.6 י 6 דברים ל 11-14 ”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“ זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. 7או ”מי ירד לתהום?“ זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. 8הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. 9שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. 10משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. 11וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. 12”כל המאמין“ פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. 13שכן ”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“!10.13 י 13 יואל ג 5
14אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? 15וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:10.15 י 15 ראה ישעיהו נב 7 ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“.
16אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:10.16 י 16 ישעיהו נג 1 ”מי האמין לשמועתנו?“ 17בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.
18אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי ”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“.10.18 י 18 תהלים יט 5 19ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:10.19 י 19 דברים לב 21 ”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים. 20ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. 21ואילו על עם־ישראל הוא אומר: ”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“.10.21 י 21-20 ישעיהו סה 2-1
