La révélation du royaume
(Mc 9.2-9 ; Lc 9.28-36)
1Six jours plus tard, Jésus prit avec lui Pierre, Jacques et Jean son frère, et les emmena sur une haute montagne, à l’écart. 2Il fut transfiguré devant eux : son visage se mit à resplendir comme le soleil ; ses vêtements prirent une blancheur éclatante, comme la lumière. 3Et voici que Moïse et Elie17.3 Moïse et Elie représentent toute l’ancienne alliance : la Loi et les prophètes. leur apparurent : ils s’entretenaient avec Jésus.
4Pierre s’adressa à Jésus et lui dit : Seigneur, il est bon que nous soyons ici. Si tu es d’accord, je vais dresser ici trois tentes, une pour toi, une pour Moïse et une pour Elie…
5Pendant qu’il parlait ainsi, une nuée lumineuse les enveloppa, et une voix en sortit qui disait : Celui-ci est mon Fils bien-aimé, celui qui fait toute ma joie. Ecoutez-le !
6En entendant cette voix, les disciples furent terrifiés et tombèrent le visage contre terre.
7Mais Jésus s’approcha et posa la main sur eux en disant : Relevez-vous et n’ayez pas peur.
8Alors ils levèrent les yeux et ne virent plus que Jésus seul.
9Pendant qu’ils descendaient de la montagne, Jésus leur donna cet ordre : Ne racontez à personne ce que vous venez de voir avant que le Fils de l’homme soit ressuscité.
(Mc 9.10-13)
10Les disciples lui demandèrent alors : Pourquoi donc les spécialistes de la Loi disent-ils qu’Elie doit venir d’abord ?
11Il leur répondit : Effectivement, Elie doit venir remettre toutes choses en ordre. 12Or, je vous le déclare : Elie est déjà venu, mais ils ne l’ont pas reconnu. Au contraire, ils l’ont traité comme ils ont voulu. Et c’est le même traitement que va subir de leur part le Fils de l’homme.
13Les disciples comprirent alors qu’il parlait de Jean-Baptiste.
La guérison d’un enfant habité par un démon
(Mc 9.14-29 ; Lc 9.37-43)
14Quand ils furent revenus auprès de la foule, un homme s’approcha de Jésus, se jeta à genoux devant lui et le supplia : 15Seigneur, aie pitié de mon fils : il est épileptique17.15 épileptique: voir note Mt 4.24. et il souffre beaucoup : il lui arrive souvent de tomber dans le feu ou dans l’eau. 16Je l’ai bien amené à tes disciples, mais ils n’ont pas réussi à le guérir.
17Jésus s’exclama alors : Gens incrédules et infidèles à Dieu ! Jusqu’à quand devrai-je encore rester avec vous ? Jusqu’à quand devrai-je encore vous supporter ? Amenez-moi l’enfant ici !
18Jésus commanda avec sévérité au démon de sortir et, immédiatement, celui-ci sortit de l’enfant, qui fut guéri à l’heure même.
19Alors, les disciples prirent Jésus à part et le questionnèrent : Pourquoi n’avons-nous pas réussi, nous, à chasser ce démon ?
20– Parce que vous n’avez que peu de foi, leur répondit-il. Vraiment, je vous l’assure, si vous aviez de la foi, même si elle n’était pas plus grosse qu’une graine de moutarde17.20 La graine de moutarde était, en Israël, la plus petite graine connue., vous pourriez commander à cette montagne : Déplace-toi d’ici jusque là-bas, et elle le ferait. Rien ne vous serait impossible17.20 Certains manuscrits ajoutent : 21 Mais cette sorte de démon ne sort que par la prière et le jeûne..
La nouvelle annonce de la mort et de la résurrection de Jésus
(Mc 9.30-32 ; Lc 9.43-45)
22Un jour qu’ils parcouraient ensemble la Galilée, Jésus leur dit : Le Fils de l’homme va être livré aux mains des hommes ; 23ils le feront mourir mais, le troisième jour, il ressuscitera.
Les disciples furent extrêmement affligés par ces paroles.
L’impôt du Temple
24Ils se rendirent à Capernaüm. Là, les agents chargés de percevoir l’impôt pour le Temple vinrent trouver Pierre et lui demandèrent : Votre Maître ne paie-t-il pas l’impôt du Temple ?
25– Si, répondit-il, il le paie.
Quand Pierre fut entré dans la maison, Jésus, prenant les devants, lui demanda : Qu’en penses-tu, Simon ? Qui est-ce qui paie les taxes et les impôts aux rois de la terre ? Les fils ou les étrangers ?
26– Les étrangers, répondit Pierre.
– Donc, reprit Jésus, les fils n’ont rien à payer. 27Toutefois, ne semons pas le trouble chez ces gens. Descends donc jusqu’au lac, lance ta ligne à l’eau, attrape le premier poisson qui mordra, et ouvre-lui la bouche : tu y trouveras une pièce d’argent. Prends-la et donne-la aux agents en paiement de l’impôt pour nous deux.
1כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, את יעקב ואת אחיו יוחנן, ועלה איתם על פסגת הר גבוה. 2כשהביטו התלמידים בישוע, הוא השתנה לנגד עיניהם: פניו זרחו כשמש ובגדיו הלבינו והבריקו.
3לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו עם ישוע.
4”אדון, כמה טוב שאנחנו כאן!“ קרא פטרוס. ”אם אתה רוצה, אבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“
5בזמן שפטרוס דיבר, ענן כיסה את השלושה ויצא משם קול שאמר: ”זהו בני אהובי, שבו חפצתי. שמעו בקולו!“
6כששמעו התלמידים את הקול, נפלו על־פניהם מבוהלים ונפחדים. 7ישוע ניגש אליהם ונגע בהם. ”קומו,“ אמר, ”אל תפחדו!“
8כשהביטו התלמידים סביבם, ראו שישוע לבדו איתם.
9כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים.
10”מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח)?“ שאלו התלמידים את ישוע.
11”הם צודקים“, ענה ישוע. ”אליהו באמת יבוא קודם וישליט סדר בכל. 12למעשה אליהו כבר בא, אולם אנשים רבים לא הכירו אותו ואף פגעו בו. גם בן־האדם יסבול מידיהם.“
13אז הבינו התלמידים שישוע דיבר על יוחנן המטביל.
14כשהגיעו למרגלות ההר כבר ציפו להם אנשים רבים. איש אחד התקרב אל ישוע, כרע ברך לפניו והתחנן: 15”אדוני, רחם נא על בני. הוא חולה במחלת אפילפסיה וסובל מאוד. לעתים קרובות הוא נופל לתוך אש או מים. 16הבאתי את בני אל תלמידיך, אבל הם לא יכלו לרפא אותו.“
17”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“ קרא ישוע. ”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ 18ישוע גער בשד שהיה בתוך הילד, והשד יצא ממנו. באותו רגע הילד נרפא. 19לאחר מכן, כשהתלמידים היו לבד עם ישוע, שאלו אותו: ”מדוע אנחנו לא יכולנו לגרש את השד?“
20”בגלל חוסר אמונתכם“, השיב ישוע. ”אילו הייתה לכם אמונה אפילו כגרגר של חרדל, יכולתם לומר להר הזה: ’זוז!‘ והוא באמת היה זז, מכיוון שתוכלו לעשות כל דבר. 21אבל שד כזה יוצא רק לאחר צום ותפילה.“
22יום אחד כשהיו בגליל אמר ישוע לתלמידיו: ”בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים, 23והם יהרגו אותו; אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“ דבריו אלה ציערו את התלמידים ואף הפחידו אותם.
24בבואם אל כפר־נחום ניגשו אל פטרוס גובי מס מחצית השקל של המקדש ושאלו אותו: ”האם אין הרב שלך משלם את המס?“
25”ודאי שהוא משלם“, השיב פטרוס. לאחר מכן נכנס פטרוס אל הבית כדי לשוחח על כך עם ישוע, אולם עוד לפני שהספיק לפתוח את פיו שאל אותו ישוע: ”מה דעתך, פטרוס? ממי דורשים המלכים מס, מבני העם שלהם או מזרים?“
26-27”מהזרים, כמובן“, השיב פטרוס. ”אם כן, הבנים פטורים מכך.“ אמר ישוע. ”אולם היות שאיננו רוצים לפגוע באנשים האלה, לך אל הים והשלך חכה למים. פתח את פיו של הדג הראשון שתצוד, ותמצא בו מטבע. במטבע זה שלם את המס עבור שנינו.“
