Amplified Bible

1 Timothy 1

Correcting False Teaching

1Paul, an apostle (special messenger, personally chosen representative) of Christ Jesus by the commandment of God our Savior, and of Christ Jesus (the Messiah, the Anointed) our Hope [the fulfillment of our salvation],

to Timothy, my true son in the faith: Grace, mercy, and peace [inner calm and spiritual well-being] from God the Father and Christ Jesus our Lord.

As I urged you when I was on my way to Macedonia, stay on at Ephesus so that you may instruct certain individuals not to teach any different doctrines, nor to pay attention to legends (fables, myths) and endless genealogies, which give rise to useless speculation and meaningless arguments rather than advancing God’s program of instruction which is grounded in faith [and requires surrendering the entire self to God in absolute trust and confidence]. But the goal of our instruction is love [which springs] from a pure heart and a good conscience and a sincere faith. Some individuals have wandered away from these things into empty arguments and useless discussions, wanting to be teachers of the Law [of Moses], even though they do not understand the terms they use or the subjects about which they make [such] confident declarations.

Now we know [without any doubt] that the Law is good, if one uses it lawfully and appropriately, understanding the fact that law is not enacted for the righteous person [the one in right standing with God], but for lawless and rebellious people, for the ungodly and sinful, for the irreverent and profane, for those who kill their fathers or mothers, for murderers, 10 for sexually immoral persons, for homosexuals, for [a]kidnappers and slave traders, for liars, for perjurers—and for whatever else is contrary to sound doctrine, 11 according to the glorious gospel of the blessed God, with which I have been entrusted.

12 I thank Christ Jesus our Lord, who has granted me [the needed] strength and made me able for this, because He considered me faithful and trustworthy, putting me into service [for this ministry], 13 even though I was formerly a blasphemer [of our Lord] and a persecutor [of His church] and a shameful and outrageous and violent aggressor [toward believers]. Yet I was shown mercy because I acted out of ignorance in unbelief. 14 The grace of our Lord [His amazing, unmerited favor and blessing] flowed out in superabundance [for me, together] with the faith and love which are [realized] in Christ Jesus. 15 [b]This is a faithful and trustworthy statement, deserving full acceptance and approval, that Christ Jesus came into the world to save sinners, among whom I am foremost. 16 Yet for this reason I found mercy, so that in me as the foremost [of sinners], Jesus Christ might demonstrate His perfect patience as an example or pattern for those who [c]would believe in Him for eternal life. 17 Now to the King of the ages [eternal], immortal, invisible, the only God, be honor and glory forever and ever. Amen.

18 This command I entrust to you, Timothy, my son, in accordance with the prophecies previously made concerning you, so that [inspired and aided] by them you may fight the good fight [in contending with false teachers], 19 keeping your faith [leaning completely on God with absolute trust and confidence in His guidance] and having a good conscience; for some [people] have rejected [their moral compass] and have made a shipwreck of their faith. 20 Among these are Hymenaeus and Alexander, whom I have [d]handed over to Satan, so that they will be disciplined and taught not to blaspheme.

Notas al pie

  1. 1 Timothy 1:10 I.e. those who exploit other people for evil or selfish reasons.
  2. 1 Timothy 1:15 An unusual clause used only five times in the NT. See also 3:1; 4:9; 2 Tim 2:11; Titus 3:8.
  3. 1 Timothy 1:16 Or were destined to believe.
  4. 1 Timothy 1:20 I.e. expelled from the safety of the church.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-טימות 1

1מאת פולוס, שליחו של ישוע המשיח לפי מצוותו הישירה של האלוהים מושיענו וישוע המשיח, שהוא תקוותנו היחידה.

אל טימותיוס, בני האמיתי באמונה.

מי ייתן שהאלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו יברך אותך בחסד, ברחמים ובשלום.

אני חוזר ומבקש ממך את מה שביקשתי לפני צאתי למקדוניה: אנא, הישאר כאן באפסוס, וצווה על אנשים מסוימים להפסיק ללמד את תורות השקר שלהם, ולהפסיק לרמות את האנשים. שים קץ לאגדות, לשקרים ולאמונה במגילות-יוחסין אינסופיות, הגורמים לוויכוחים ולספקות, ומונעים את בניית בית האלוהים באמונה. אני משתוקק שכל המאמינים המשיחיים ימלאו באהבה שנובעת מלב טהור, מצפון נקי ואמונה אמיתית. אבל ישנם אנשים שתעו מהדברים האלה ופנו לדיבורי הבל. הם רוצים שיכירו בהם כבעלי סמכות בהוראת התורה, בזמן שאינם בקיאים בתורה ואינם יודעים כלל מה שהם אומרים.

אנחנו יודעים שחוקי התורה הם טובים, בתנאי שמשתמשים בהם כפי שאלוהים רצה. אנחנו גם יודעים שחוקי התורה לא נחקקו למען האנשים הישרים והטובים, אלא למען אנשים חסרי מוסר, חסרי שליטה עצמית – למען הרשעים. כן, חוקי התורה נחקקו עבור אנשים שמכים את הוריהם, רוצחים את חבריהם, זונים, הומוסקסואלים, סוחרי נפש, רמאים, שקרנים, וכל אלה שעושים מעשים שהם נגד הבשורה הנפלאה של האל המבורך, אשר אני שליחו.

12 אני אסיר תודה לישוע המשיח אדוננו על שבחר בי להיות אחד משליחיו, שבטח בי ומינה אותי לשרת אותו, 13 למרות שבעבר לעגתי לשמו וקיללתי אותו. רדפתי את המאמינים במשיח, הצקתי להם ופגעתי בהם, אולם אלוהים ריחם עלי, כי בזמנו לא הכרתי את המשיח ולא ידעתי מה אני עושה. 14 מה רב חסדו של אדוננו! – הוא לימדני לבטוח ולהאמין בו, ולהימלא באהבת המשיח.

15 מה נהדר הדבר ומה משתוקק אני שכל העולם יידע: שישוע המשיח בא לעולם כדי להושיע את החוטאים, ואני הייתי הגדול שבהם! 16 אך אלוהים ריחם עלי, כדי שישוע המשיח יוכל להציגני לדוגמה לפני כל העתידים להאמין בו, כהוכחה לסבלנותו הרבה אף כלפי החוטא הגדול ביותר! כך יבינו שגם הם יכולים לזכות בחיי נצח, 17 כל הכבוד וההדר לאלוהים מעולם ועד עולם! הוא מלך העולמים, הבלתי-נראה אשר חי לנצח; הוא בלבד האלוהים והוא מלא חכמה. – אמן.

18 טימותיוס, בני, אני מצווה עליך להילחם היטב במלחמת האדון, כפי שביקש ממך האדון באמצעות נביאיו. 19 שמור היטב על אמונתך במשיח, שמור את מצפונך נקי תמיד, ועשה את הישר והנכון. כי יש אנשים שאטמו את אוזניהם לקול מצפונם ועשו את הרע בכוונה תחילה. לאחר שמאסו באלוהים בצורה כזאת, אין פלא שעד מהרה איבדו את אמונתם במשיח! 20 הומניוס ואלכסנדרוס הם דוגמה לכך: נאלצתי להענישם ולמסרם לשטן, כדי שילמדו לא לבייש יותר את שם המשיח.