Amplified Bible

1 Corinthians 14

Prophecy a Superior Gift

1Pursue [this] love [with eagerness, make it your goal], yet earnestly desire and cultivate the spiritual gifts [to be used by believers for the benefit of the church], but especially that you may [a]prophesy [to foretell the future, to speak a new message from God to the people]. For one who speaks in an unknown tongue does not speak to people but to God; for no one understands him or catches his meaning, but by the Spirit he speaks mysteries [secret truths, hidden things]. But [on the other hand] the one who prophesies speaks to people for edification [to promote their spiritual growth] and [speaks words of] encouragement [to uphold and advise them concerning the matters of God] and [speaks words of] consolation [to compassionately comfort them]. One who speaks in a tongue edifies himself; but one who prophesies edifies the church [promotes growth in spiritual wisdom, devotion, holiness, and joy]. Now I wish that all of you spoke in unknown tongues, but even more [I wish] that you would prophesy. The one who prophesies is greater [and more useful] than the one who speaks in tongues, unless he translates or explains [what he says], so that the church may [b]be edified [instructed, improved, strengthened].

Now, believers, if I come to you speaking in unknown tongues, how will I benefit you unless I also speak to you [clearly] either by revelation [revealing God’s mystery], or by knowledge [teaching about God], or by prophecy [foretelling the future, speaking a new message from God to the people], or by instruction [teaching precepts that develop spiritual maturity]? Yet even lifeless things, whether flute or harp, when producing a sound, if they do not produce distinct [musical] tones, how will anyone [listening] know what is piped or played? And if the [war] bugle produces an indistinct sound, who will prepare himself for battle? So it is with you, if you speak words [in an unknown tongue] that are not intelligible and clear, how will anyone understand what you are saying? You will be talking into the air [wasting your breath]! 10 There are, I suppose, a great many kinds of languages in the world [unknown to us], and none is lacking in meaning. 11 But if I do not know the meaning of the language, I will [appear to] be a [c]foreigner to the one who is speaking [since he knows exactly what he is saying], and the one who is speaking will [appear to] be a foreigner to me. 12 So it is with you, since you are so very eager to have spiritual gifts and manifestations of the Spirit, strive to excel in ways that will build up the church [spiritually].

13 Therefore let one who speaks in a tongue pray that he may [be gifted to] translate or explain [what he says]. 14 For if I pray in a tongue, my spirit prays, but my mind is unproductive [because it does not understand what my spirit is praying]. 15 Then what am I to do? I will pray with the [d]spirit [by the Holy Spirit that is within me] and I will pray with the mind [using words I understand]; I will sing with the spirit [by the Holy Spirit that is within me] and I will sing with the mind [using words I understand]. 16 Otherwise if you bless [and give thanks to God] in the spirit only, how will any outsider or someone who is not gifted [in spiritual matters] say the “Amen” [of agreement] to your thanksgiving, since he does not know what you are saying? 17 You are giving thanks well enough [in a way that God is glorified], but the other person [who does not understand you] is not edified [and spiritually strengthened since he cannot join in your thanksgiving]. 18 I thank God that I speak in [unknown] tongues more than all of you; 19 nevertheless, in public worship I would rather say five understandable words in order to instruct others, than ten thousand words in a tongue [which others cannot understand].

Instruction for the Church

20 Brothers and sisters, do not be children [immature, childlike] in your thinking; be infants in [matters of] evil [completely innocent and inexperienced], but in your minds be mature [adults]. 21 It is written in the Law, “By men of strange tongues and by the lips of foreigners I will speak to this people, and not even then will they listen to Me,” says the Lord. 22 Therefore, [unknown] tongues are [meant] for a [supernatural] sign, not to believers but to unbelievers [who might be receptive]; while prophecy [foretelling the future, speaking a new message from God to the people] is not for unbelievers but for believers. 23 So then, if the whole church gathers together and all of you speak in [unknown] tongues, and outsiders or those who are not gifted [in spiritual matters] or unbelievers come in, will they not say that you are out of your mind? 24 But if all prophesy [foretelling the future, speaking a new message from God to the people], and an unbeliever or outsider comes in, he is convicted [of his sins] by all, and he is called to account by all [because he can understand what is being said]; 25 the secrets of his heart are laid bare. And so, falling on his face, he will worship God, declaring that God is really among you.

26 What then is the right course, believers? When you meet together, each one has a psalm, a teaching, a revelation (disclosure of special knowledge), a tongue, or an interpretation. Let everything be constructive and edifying and done for the good of all the church. 27 If anyone speaks in a tongue, it should be limited to two or at the most three, and each one speaking in turn, and one must interpret [what is said]. 28 But if there is no one to interpret, the one [who wishes to speak in a tongue] must keep silent in church; let him speak to himself and to God. 29 Let two or three prophets speak [as inspired by the Holy Spirit], while the rest pay attention and weigh carefully what is said. 30 But if an inspired revelation is made to another who is seated, then the first one must be silent. 31 For [in this way] you can all prophesy one by one, so that everyone may be instructed and everyone may be encouraged; 32 for the spirits of prophets are subject to the prophets [the prophecy is under the speaker’s control, and he can stop speaking]; 33 for God [who is the source of their prophesying] is not a God of confusion and disorder but of peace and order.

As [is the practice] in all the churches of the saints (God’s people),

34 the [e]women should be silent in the churches, for they are not authorized to speak, but are to take a subordinate place, as the Law says. 35 If there is anything they want to learn [that is, if they have questions about anything being said or taught], they are to ask their own husbands at home; for it is improper for a [f]woman to talk in church. 36 Did the word of the Lord originate from you [Corinthians], or has it come to you only [so that you know best what God requires]?

37 If anyone thinks and claims that he is a prophet [a true spokesman for God] or spiritually astute [filled with and energized by the Holy Spirit], let him recognize that the things which I write to you are the Lord’s commandment. 38 If anyone does not recognize this [that it is a command of the Lord], he is not recognized [by God].

39 Therefore, believers, desire earnestly to prophesy [to foretell the future, to speak a new message from God to the people], and do not forbid speaking in unknown tongues. 40 But all things must be done appropriately and in an orderly manner.

Notas al pie

  1. 1 Corinthians 14:1 In both the Old and the New Testaments, prophets are divinely inspired to foretell the future in the process of delivering God’s word to the people. Paul is saying to the Corinthians that all gifts are worthy and necessary (cf 12:11, 18, 29, 30), but that they should give the gift of prophecy the highest priority (cf Deut 18).
  2. 1 Corinthians 14:5 Lit receive edification.
  3. 1 Corinthians 14:11 Lit barbarian, i.e. one who did not speak Greek; especially a person from an uncivilized region whose speech could not be readily translated.
  4. 1 Corinthians 14:15 May refer to Paul’s spirit, the Holy Spirit, or the gifts of the Holy Spirit.
  5. 1 Corinthians 14:34 When used elsewhere in the New Testament, in specific reference to a woman (cf Eph 5:22; Col 3:18; Titus 2:4, 5; 1 Peter 3:1, 5), this word refers to a married woman, so these admonitions (vv 34, 35) may be directed primarily to the wives of believing husbands.
  6. 1 Corinthians 14:35 Paul does not comment on unmarried women; they probably have to abide by the prohibition against speaking out in church as well, and ask questions outside the service.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 14

1טפחו את האהבה, אך השתדלו להשיג גם את שאר המתנות הרוחניות שמעניק רוח הקודש, ובמיוחד את מתנת הנבואה, שהיא היכולת והכישרון ללמד את דבר ה'.

אם קיבלת את מתנת הדיבור בשפה שלא למדת, אתה יכול לדבר רק אל אלוהים ולא אל חברי הקהילה, שאינם מסוגלים להבין שפה זאת. אתה אמנם תדבר בהשראת רוח הקודש, אך לאחרים יישמע הדבר כסודות. לעומת זאת, המנבא מדבר בשם אלוהים, וכך הוא עוזר לאחרים להתחזק באמונה, מעודד ומנחם אותם. אדם שמדבר "בשפות" עוזר לעצמו להתחזק באמונה, ואילו מי שמתנבא עוזר לכל הקהילה להיבנות. הלוואי שכולכם תדברו בשפות זרות, אבל יותר מזה, הלוואי שכולכם תנבאו. כי חשוב יותר להטיף את דבר אלוהים מאשר לדבר בשפות לא-ידועות, אלא אם תוכלו לתרגם את הנאמר כדי שכל השומעים יבינו.

אחי היקרים, אם אני עצמי אבוא ואדבר אליכם בשפה שאינכם מבינים, מה אועיל לכם? לעומת זאת, אם אדבר אליכם בשפתכם ואספר לכם מה אמר לי אלוהים, מה אני יודע, אם אני אנבא, או אלמד מה כתוב בכתבי-הקודש – הרי שאעזור לכם להתחזק באמונה. אם איננו מדברים עברית פשוטה וברורה, איש לא יבין מה אנחנו רוצים. קחו למשל את החליל והכינור – אם אין הם משמיעים צלילים ברורים ומדויקים, איש לא יוכל לזהות את המנגינה המנוגנת. אם בעת מלחמה לא יתקע המחצצר את התרועה המוסכמת, כיצד יידעו החיילים שהם נקראים למלחמה? כך גם לגבי דיבור בשפות לא-ידועות: אם אתה מדבר אל מישהו בשפה שאינו מבין, כיצד יוכל לנחש מה אתה אומר? אתה כאילו מדבר אל הקיר!

10 יש בעולם מאות שפות שונות, וכל אחת מהן טובה ושימושית ... לאלה שמבינים אותן, 11 אך לי אין כל תועלת בהן. לכן, אדם שיפנה אלי באחת השפות האלה יהיה לגבי זר לגמרי – אני לא אבין אותו, והוא לא יבין אותי. 12 מאחר שאתם באמת שואפים למתנות הרוחניות, בקשו מרוח הקודש את המתנות המועילות ביותר לקהילה כולה.

13 מי שמדבר בשפה לא-ידועה צריך להתפלל בעד היכולת לתרגם שפה זו, כדי שיוכל לשתף את האחרים ולהסביר להם מה אמר. 14 הרי אם אני מתפלל בשפה שאיני מבין, רוחי אמנם מתפלל, אך איני יודע מה אני אומר. 15 כיצד אני פותר את הבעיה? אני מדבר בשפה לא-ידועה וגם בשפתי הרגילה המוכרת לכולם; אני שר בשפה זרה וגם בשפתי הרגילה. 16 אם אתם מהללים את אלוהים רק בשפה לא-ידועה, אלה שאינם מבינים אתכם לא יוכלו להלל את ה' ולהודות לו יחד אתכם. כיצד יוכלו להצטרף אליכם ולהלל את ה' בשעה שאינם יודעים מה אתם אומרים? 17 אתם אמנם מהללים את ה', אולם הדבר אינו מועיל ואינו עוזר לאחרים.

18 אני מודה לאלוהים על שאני מדבר "בשפות" יותר מכל אחד מכם. 19 אך בציבור אני מעדיף לומר חמש מילים מובנות שיעזרו לכולם, מאשר עשרת-אלפים מילים בשפה שאינה מוכרת לאיש.

20 אחי היקרים, אל תהיו ילדותיים במחשבותיכם והבנתכם. היו תמימים כילדים בכל הנוגע למעשים רעים, אולם בכל הקשור לעניינים רציניים כאלה, היו נבונים והתנהגו כמבוגרים. 21 כתוב בכתבי-הקודש[a], שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה'. 22 מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא-ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין. 23 אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא-מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם! 24 בעוד שאם תטיפו את דבר ה', גם האורח וגם הלא-מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם, 25 ותוך כדי הקשבה לדבר ה' יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה' ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.

26 לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני ילמד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא-ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא-ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון. 27 בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא-ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם. 28 אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.

שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר. 31 בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה' יוכל לדבר – אחד-אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו. 32 אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור! 33 אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום.

כנהוג בכל הקהילות, 34 על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים. 35 אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה. 36 האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים? 37 אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון. 38 אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.

39 אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא-ידועות. 40 על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.